חמאס מנסה לייצב את הביטחון הפנימי ברצועה

חמאס מנסה לייצב את הביטחון הפנימי ברצועת עזה לאחר הפסקת האש באמצעות פריסת כוחות ברחבי השטח, לחימה בחמולות חמושות הנתמכות על ידי ישראל, פיקוח על השווקים והמחירים, ניהול המערכת האזרחית והשלטון המקומי, לצד אתגרי הסיוע ההומניטרי ושיקום חיי התושבים.

הפסקת האש ברצועת עזה מוכיחה כי המציאות השלטונית לא השתנתה וארגון חמאס ממשיך לשלוט בשטח גם לאחר שנתיים של מלחמה.

כוחות הביטחון של ממשלת חמאס בעזה ממשיכים בניסיון לעצור את האנרכיה הביטחונית ברצועה ולהחזיר לתושבים את הביטחון הפנימי, באמצעות פריסה רחבה של אנשיהם בכל האזורים מהם נסוג צה"ל במטרה להבטיח שליטה מלאה באותם אזורים.

אחת המשימות העיקריות שבהן עוסק חמאס הוא ריסון החמולות הגדולות שמשתפות פעולה עם ישראל בניסיון לערער את שלטונו וחיסול חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, באמצעות הוצאתם להורג בפומבי , למען יראו וייראו.

חמאס מאשים את החמולות האלה בגניבת הסיוע ההומניטרי, במעשי שוד וביזה של אזרחים ויצירת כאוס ביטחוני בעזה, תוך ניסיון להציג מצב כאילו מדובר במלחמת אזרחים.

מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה אמש כי עדכנה את המדינות הערבות ליישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה בדבר "דיווחים אמינים" על כך שחמאס יפר את ההסכם ויתקוף אזרחים פלסטינים. "אם חמאס ימשיך במתקפה זו, צעדים יינקטו כדי להגן על תושבי עזה ולשמור על שלמות הפסקת האש", מסרה מחלקת המדינה.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חמאס פעל במהירות, מייד לאחר השגת הפסקת האש נגד  החמולות החמושות, מכיוון שהוא רואה בפעילותן חלק מהתוכנית הישראלית-אמריקנית לסלק את חמאס מהשלטון ולהטיל פיקוח קולוניאלי חדש על עזה.

על פי הגורמים האלה, למרות הביקורת הקשה ברחוב העזתי על חמאס שהביא עליהם נכבה חדשה ב-7 באוקטובר 2023, הסביבה החברתית ברצועה עדיין תומכת בחמאס.

החשש הגדול ברחוב העזתי הוא מחידוש המלחמה וגם מהגוף החדש שהנשיא טראמפ הודיע על הקמתו הנקרא "מועצת השלום העולמית".

המועצה הזו אמורה לשלוט בביטחון ולהפקיד את ניהול עזה בידי ידיים חיצוניות כמו למשל טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר.

בשלב הזה, הלכי הרוח בעזה הם שהמלחמה הייתה לשווא ושהתושבים שילמו עליה מחיר יקר.

אין כל אופק מדיני להקמת מדינה פלסטינית ותושבי הרצועה יהיו כפופים לממשל בינלאומי ומנוהלים על ידי הנשיא האמריקני.

תהליך השיקום החדש, שיותאם לעזה, יתבצע באמצעות מימון ערבי והובלה אמריקנית-ישראלית, עם נוכחות כוחות ערביים ואסלאמיים ממצרים, איחוד האמירויות, אזרבייג'ן ואינדונזיה.

על פי ההערכה של גורמים ביטחוניים בכירים, אחת המשימות העיקריות של חמאס היא לטרפד את הרעיון של הנשיא טראמפ להקים "מועצת שלום" שתנהל את רצועת עזה.

בינתיים, כל נציגי הפלגים הפלסטינים אמורים להיפגש השבוע בקהיר כדי לסכל את התוכנית האמריקנית להקמת כוח בינלאומי ברצועת עזה שישמור על הביטחון.

וואסל אבו יוסף, חבר הועד הפועל של אש"פ אמר הבוקר לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי "הסכם עזה בסכנה, האחריות הביטחונית ברצועת עזה צריכה להיות בידי כוחות ביטחון לגיטימיים הכפופים לאש"פ".

ניסיון לשקם את המערכת האזרחית

העיתון "אשרק אלאווסט" פירסם דיווח על המאמצים של חמאס לשקם את המערכת האזרחית ברצועה.

על פי הדיווח,הכוחות של חמאס ברצועה עוסקים בפיקוח על השווקים, מעקב אחר מחירים של מוצרים בסיסיים ומוכרים, ארגון פעילות בעלי הדוכנים, וויסות תנועת הרכבים ברחובות הראשיים.

גורמים בחמאס מסרו לעיתון כי הארגון החל לארגן את המערכת האזרחית מחדש וכי הוחלט למנות מושלי מחוזות חדשים לניהול כל מחוז, לאחר שכמה מהם נהרגו במהלך המלחמה. כמו כן, מונו הנהלות חדשות לניהול המשטרה ולגופים הביטחוניים השונים.

כמו כן, בהיעדר פעילות בתי משפט, הוקמו משרדים זמניים קטנים, במטרה למנוע גניבות ולפתור סכסוכים משפחתיים ושבטיים, וכן סוגיות פליליות שונות שמעסיקות את התושבים.

לדבריהם, המינויים והמהלכים המנהליים הללו נועדו לאזן את המצב הביטחוני ולמנוע את הכאוס בנוצר בשטח בעקבות פעילות החמולות החמושות הנתמכות על ידי ישראל.

על פי דיווחים של תושבים ברצועה, בימים האחרונים התחיל זרם ממשי של סיוע הומניטרי של מוסדות בינלאומיים, וכן כניסת סחורות המיועדות למגזר הפרטי בכמויות שונות.

נרשמה כניסה לרצועה של בשר ועופות קפואים, וכן מספר סוגי פירות וירקות, אך במחירים גבוהים מאוד, מחיר קילו בשר עומד על 170 שקל (52 דולר), וקילו עוף קפוא על 130 שקל (40 דולר).

פעילי חמאס טוענים כי מחירי המזון הגבוהים נובעים מהרס השטחים החקלאיים על ידי ישראל ושליטתה בהם. רוב הקרקעות הפכו לבלתי נגישות או נהרסו, והמשפחות שאכלסו אותן איבדו מקור הכנסה, מה שהקשה על יכולתן לרכוש מזון גם עם חזרתו לשווקים.

כיום יש חמישה מרכזי הפצת מזון של האו"ם ברחבי עזה, בעיקר בדרום, והמטרה היא להקים 145 מרכזים. כמו כן, התרחב מספר המאפיות  הפועלות כדי לספק אוכל לתושבים.

גם החיים אזרחיים מתחילים לשוב בעזה, אך עדיין קיימים קשיים משמעותיים, במיוחד בתחום התחבורה, שהמחירים בה עדיין גבוהים לעומת המצב שהיה לפני המלחמה.

מחירי הדלק ירדו: ליטר סולר עולה 35 שקל (10 דולר), לעומת 100 שקל (30 דולר) במהלך המלחמה, ולפני המלחמה עמד על 6 שקל בלבד (כ-2 דולר).

גז בישול מתחיל להיכנס בכמויות מוגבלות ומחולק לפי רשימות , 8 ק"ג לכל משפחה תמורת 60 שקל (18 דולר), לעומת מחיר של 62 שקל ל-12 ק"ג לפני המלחמה ללא הגבלות.

תושבים ברצועה נאלצים עדיין להשתמש בחציר ועץ,שהגיעו ל-7 שקל לק"ג (2 דולר) , לצורך בישול, מה שמקשה על ההכנה היומית של מזון.

מרבית המסגדים נהרסו במהלך המלחמה, במיוחד בצפון ובדרום עזה.

משרד הדתות של חמאס מסר כי במהלך המלחמה נהרסו לפחות 960 מסגדים באופן מלא או חלקי.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי