נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע אמש כי יחשוף בתחילת 2026 את הרכב חברי "מועצת השלום" שאמורה לפקח על ניהול עזה ושיקומה במסגרת מהשלב השני של תוכנית השלום שלו.
טראמפ אמר לכתבים בבית הלבן כי "זו תהיה אחת מהמועצות האגדתיות ביותר אי-פעם. כולם רוצים להיות בה. אלו יהיו למעשה הראשים של המדינות הכי חשובות, כולם רוצים להיות שם. הם רוצים להיות… מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה. הם כולם רוצים להיות במועצת השלום".
פרשנים ברצועת עזה מדווחים על קורת רוח בקרב חמאס ותושבי הרצועה על כך שהנשיא טראמפ הרחיק את טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר. מתפקיד ראש מועצת השלום שאמורה לקום ולנהל את שיקום רצועת עזה.
דבר הרחקתו של טוני בלייר מהתפקיד פורסם ב-9 בדצמבר בעיתון "פיינשל טיימס" והסיבה שנמסרה לעיתון הייתה התנגדותן של מדינות ערביות ומוסלמיות למינוי בין האשר בגלל תמיכתו בפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003 ובגלל התנגדות הפלסטינים שטענו כי הוא מוטה לטובת ישראל.
גורם המקורב לבלייר, שאינו מעוניין להזדהות, אמר ל"פייננשל טיימס" ב-9 בדצמבר כי ייתכן שבלייר יקבל תפקיד אחר בהקשר העזתי: "סביר מאוד שתוטל עליו משימה אחרת, משום שארצות הברית וישראל מעוניינות בו".
גורם נוסף הוסיף כי בלייר עשוי להשתלב בוועדה המבצעת הצפויה לכלול את ג’ארד קושנר, חתנו של טראמפ; היועץ סטיב ויטקוף; וכן גורמים ערביים ומערביים נוספים.
על פי גורמים מדיניים בכירים, ממשל טראמפ מחפש כעת דמויות חדשות שישתלבו במועצת השלום שנהנות מקונסנזוס רחב יותר בקרב הגורמים הערבים והפלסטינים, לדבריהם, הנשיא טראמפ נחוש ליישם את תוכנית השלום שלו במזרח התיכון ואיננו רוצה לתת סיבות לפלסטינים ולמדינות ערב להכשיל את תוכנית השלום בגלל מינוי כזה או אחר במועצת השלום.
על פי גורמים מדיניים בירושלים, הממשל בוחן את האפשרות כי בראש המועצה יעמוד ניקולאי מלאדנוב שכיהן כ-5 שנים בשליח האו"ם למזרח התיכון וזוכה לאמון רב מצד ישראל והפלסטינים.
מבחינת ישראל הוא נחשב למתווך הוגן,כיום הוא משמש כראש האקדמיה לצוערים של איחוד האמירויות.
גורם בכיר ברש"פ אומר כי ההתנגדות הפלסטינית לטוני בלייר אינה חדשה, חמאס וכמה מהפלגים הפלסטיניים המרכזיים התנגדו בעבר למעורבותו בכל תפקיד מדיני או מנהלי בעזה, בשל תפקודו כשליח הרביעייה הבינלאומית (קוורטט) בשנים 2007–2015 , תפקיד שבו הוא נחשב בעיניהם כמוטה לטובת ישראל וכמי שלא הצליח לייצר פריצת דרך מדינית.
פרשנים ערבים אומרים כי העולם הערבי טרם שכח את תפקידו של טוני בלייר במלחמה בעיראק, מה שיצר מרחק ואי־אמון עמוק בינו לבין הציבור הערבי, והפך את שמו לנטל על כל יוזמה מערבית באזור.
לדבריהם,הלחצים הערביים והאזוריים היו מרכזיים בהחלטת הנשיא טראמפ למנוע את חזרתו לזירה,מדינות ערביות משמעותיות בסוגיה הפלסטינית התנגדו למינויו, מתוך צורך במתווך שנהנה מאמון כל הצדדים ושאינו נושא מטען פוליטי שנוי במחלוקת.
גורמים מדיניים בכירים בישראל הביעו צער על כך שטוני בלייר הורחק ממועצת השלום וגם חשש שהנשיא טראמפ עלול למנות כעת דמות אחרת בעלת נטיות אנטי ישראליות. בין החלופות האפשריות לטוני בלייר נבחנות דמויות אירופיות ובינלאומיות בעלות ניסיון דיפלומטי מאוזן יותר, ובהן שליחי או"ם לשעבר או דיפלומטים ממדינות ניטרליות יחסית.
נוסף לכך, עולה האפשרות להציע דמות ערבית שתשמש מועמד מוסכם שיזכה לתמיכה פלסטינית ובינלאומית גם יחד.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הנשיא טראמפ ומדינות המערב מגלים היום רגישות גדולה יותר לרצונות הפלסטינים וכי ניכרת התחשבות אמריקנית בעמדות של חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים בכל הקשור למינוי דמויות מערביות משפיעות בזירה הפלסטינית.
לדבריהם, הרחקתו של טוני בלייר על ידי ממשל טראמפ מהשתתפות בראשות מועצת השלום היא הפסד למערב והיא משדרת מסר כי לפלסטינים יש זכות וטו על כליוזמה לניהול הרצועה והיא חייבת להתקבל בקונסנזוס ערבי ופלסטיני ברור.
הקמת מועצת השלום המתוכננת אושרה במועצת הביטחון של האו"ם והיא נועדה לנהל את עזה עד שנת 2027, עם אפשרות להארכת המנדט.
היא אמורה לרכז מאמצים ביטחוניים והומניטריים כחלק מתוכנית השלום הרחבה של הנשיא טראמפ, השלב הראשון של התוכנית כמעט והושלם ובקרוב יודיע הנשיא טראמפ על תחילת יישום השלב השני שלה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
