על פי גורמים ביטחוניים בכירים, בארגון חמאס מרוצים מהתוצאות של הועידה השמינית של תנועת פת"ח,החשש בחמאס היה כי בעקבות המלחמה ברצועת וארועי ה-7 באוקטובר 2023, יתחזק מעמדם של נציגי הרצועה במוסדות תנועת פת"ח, דבר שיגביר את כוחה ברצועת עזה,אך יו"ר הרש"פ והחבורה המקיפה אותו המשיכו במגמה הנמשכת שנים ודחקו לשוליים את נציגי הרצועה בועידה.
לדברי גורמים בכירים בפת"ח ברצועת עזה, הוועידה השמינית של תנועת פת״ח, שהתכנסה בצל המלחמה הקשה ברצועת עזה והמשבר החריף במערכת הפוליטית הפלסטינית, לא סיפקה בשורה פוליטית חדשה ולא יצרה תחושה של התחדשות בתנועה.
להיפך, התוצאות שהניבה הוועידה חיזקו את ההערכה בקרב גורמים פלסטינים רבים כי הנהגת פת״ח בחרה לבסס מחדש את שליטת המעגל הקרוב ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ולסגנו חוסיין א-שיח', גם במחיר העמקת הקרע הפנימי והרחבת תחושת הניכור ברצועת עזה.
בעוד עזה מתמודדת עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה, ציפו רבים במערכת הפלסטינית כי הוועידה תהפוך לבמה של חשבון נפש פוליטי וארגוני, וכי הנהגת פת״ח תנסה לשקם את יחסיה עם הציבור ברצועה ולהעניק לה ייצוג משמעותי יותר במוסדות התנועה. אולם בפועל התקבלה תמונה הפוכה לחלוטין.
תוצאות הבחירות לוועדה המרכזית ולמועצה המהפכנית של התנועה המחישו היטב את מאזן הכוחות החדש בתוך פת״ח. מוקדי ההשפעה נותרו בידי בכירי המחנה השולט במוקאטעה ברמאללה, בעוד שנציגי רצועת עזה נדחקו למקומות שוליים יחסית. גם מספר הנציגים שנבחרו מהרצועה היה מצומצם, דבר שחיזק את התחושה כי ההנהגה הנוכחית אינה רואה עוד בעזה שותפה מרכזית בעיצוב עתיד התנועה.
גורמים בפת״ח טוענים כי תהליך הבחירות עצמו הושפע ממנגנוני כוח פנימיים, שכללו הרחבת מעגלי התמיכה של המחנה המקורב להנהגה באמצעות אנשי מנגנוני הביטחון, פקידי רשות ובעלי אינטרסים פוליטיים. לטענתם, התוצאה הסופית לא הייתה מקרית אלא חלק מתהליך שנועד להבטיח שליטה מלאה של המעגל הקרוב למחמוד עבאס במוסדות התנועה לקראת שלב הירושה הפוליטית.
אחד הסימנים הבולטים לכך היה היחלשותו של חוסיין א-שיח', שנחשב כיום לדמות המרכזית במאבק על היום שאחרי מחמוד עבאס והגיע רק למקום הרביעי. בעוד שבלטה גם הופעתו לראשונה של יאסר עבאס, בנו של יו״ר הרש"פ וכניסתו למקום השמיני בועדה המרכזית שהיא הגוף שמקבל את ההחלטות בתנועה.
"תופעת יאסר עבאס" עוררה ביקורת חריפה בקרב גורמים בכירים בתנועת פת"ח שראו בכך ניסיון לבסס מאפיינים של הנהגה משפחתית בתנועה ולא של תנועת שחרור לאומית, להערכתם, מדובר רק בשלב הראשון של תוכניתו של מחמוד עבאס להפוך את בנו יאסר ליורשו.
בקרב פעילים ואנשי פת״ח נשמעה ביקורת נוספת על כך שהוועידה דחקה הצידה דמויות בעלות רקע מדיני, אינטלקטואלי ודיפלומטי,כמו חוסאם זומלוט, השגריר הפלסטיני בלונדון, לטובת מועמדים המזוהים בעיקר עם נאמנות ארגונית ומנגנוני הכוח של התנועה.
גורמים בכרים בתנועה אמרו כי פת״ח מאבדת בהדרגה את אופייה כתנועת שחרור רחבה והופכת למסגרת פוליטית-מנגנונית הנשלטת בידי מוקדי כוח מצומצמים.
גם היחס לרצועת עזה עורר זעם בקרב חלק מהפעילים. רבים ברצועה ראו בתוצאות הוועידה מסר פוליטי ברור שלפיו הנהגת התנועה ברמאללה אינה מעניקה עדיפות למצוקות עזה ואינה מתכוונת לשלב את הנהגתה בצורה משמעותית בקבלת ההחלטות. התחושה הזו התחזקה במיוחד על רקע העובדה שהמלחמה ברצועה כמעט ולא השפיעה על מאזן הכוחות הפנימי בתוך פת״ח.
למרות זאת, בפת״ח עדיין יש מי שמאמינים כי ניתן ליצור בעתיד מחנה פנימי רחב שיערער על ההנהגה הנוכחית, באמצעות איחוד בין מחנות יריבים, בהם תומכי מוחמד דחלאן,שר החוץ הפלסטיני לשעבר נאצר אל-קדווה ופעילים ותיקים המאוכזבים מתוצאות הוועידה. אולם בשלב זה נראה כי המחנה השולט הצליח לבצר את מעמדו ולהעביר מסר ברור של המשכיות פוליטית וארגונית.
בסופו של דבר, אמר לי גורם בפת"ח, הוועידה השמינית של פת״ח לא נתפסת כרגע של התחדשות או פיוס פנימי, אלא כשלב נוסף בתהליך ריכוז הכוח בידי הנהגת רמאללה. עבור רבים במערכת הפלסטינית, ובעיקר ברצועת עזה, היא המחישה עד כמה גדל הפער בין הנהגת פת״ח לבין הציבור הפלסטיני שחי את השלכות המלחמה והמשבר הלאומי מידי יום ביומו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
