שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ׳י, שיגר ב-23 במאי איגרת למזכ״ל חיזבאללה, השייח׳ נעים קאסם, שבה נאמר כי ארצו לא תוותר על הדרישה להפסקת "התוקפנות נגד לבנון" כתנאי בסיסי לכל הסכם קבוע להפסקת המלחמה עם ארה"ב.
חיזבאללה מסר ב-24 במאי בהודעה רשמית כי מזכ״ל הארגון נעים קאסם קיבל איגרת משר החוץ עראקצ׳י, שבה נאמר כי “הרפובליקה האסלאמית, עד לרגע האחרון, לא תחדל מתמיכתה בתנועות הדורשות צדק וחירות, ובראשן חיזבאללה, תנועת ההתנגדות המנצחת”.
במכתב נכתב עוד כי "הרפובליקה האסלאמית, מאז הרגע הראשון שבו כמה ממדינות האזור נכנסו לתפקיד מתווכות במטרה להפחית את המתיחות בינה לבין ארה"ב, הציבה את הקשר בין הפסקת האש בלבנון לבין כל הסכם אפשרי”, תוך הדגשה כי “הנושא החשוב הזה נותר עד היום עיקרון שאין עליו עוררין, והוא חלק בלתי נפרד מדרישותיה הצודקות של הממשלה האיראנית ושל עמנו הגיבור, וכך יישאר גם בעתיד”.
עראקצ׳י הבהיר גם כי "בהצעה האחרונה שהגישה הרפובליקה האסלאמית באמצעות המתווך הפקיסטני, במטרה להביא להפסקה קבועה ויציבה של המלחמה, הודגשה הדרישה לכלול את לבנון במסגרת הפסקת האש".
חסן פדלאללה, חבר סיעת "הנאמנות להתנגדות",שהינה הסיעה של חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, חבר הפרלמנט חסן פדלאללה, העריך ב-24 במאי כי ההתפתחויות האזוריות המואצות ישפיעו גם על לבנון, וקרא לשלטון הלבנוני לנצל את השינויים המתרחשים כדי להביא להפסקת "התוקפנות הישראלית" ולהגן על דרום המדינה.
פדלאללה אמר במהלך טקס הוקרה שקיים חיזבאללה לזכר פעילי חזבאללה שנהרגו בקרבות מהעיירה ח׳רבת סלם, כי “הרפובליקה האסלאמית של איראן עומדת לצד לבנון וההתנגדות”, וציין כי טהראן קשרה כל הסכם עם ארה"ב להפסקת המלחמה בלבנון ובאזור.
בינתיים, פרשנים ברצועת עזה מביעים תמיהה גדולה על כך שאיראן קשרה את לבנון לכל הסכם עם ארה"ב ונמנעה מלעשות זאת גם עם רצועת עזה וחמאס, למרות שחמאס שייך באופן ברור ל"ציר ההתנגדות" בראשותה ומנהיג חמאס אסמאעיל הניה חוסל על ידי ישראל בבירתה טהראן ב-31 ביולי 2024.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי איראן פועלת לפי סדר עדיפויות אסטרטגי ברור, שבו הזירה הלבנונית חשובה, מבחינתה, בהרבה יותר מזירת עזה וחמאס.
יש לכך כמה סיבות מרכזיות:
ראשית, מבחינת איראן, ארגון חזבאללה הוא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של "ציר ההתנגדות".
חיזבאללה מהווה עבור טהראן את כוח ההרתעה המרכזי מול ישראל, עם ארסנל טילים, רקטות, כטב"מים ורחפני נפץ גדול, השפעה ישירה על הגבול הצפוני של ישראל ויכולת לאיים על העורף הישראלי.
לכן, איראן רואה בשיקום כוחו ובהפסקת הלחימה בלבנון אינטרס ביטחוני ראשון במעלה.
לעומת זאת, חמאס ורצועת עזה נתפסים אצל ההנהגה האיראנית כזירה פחות קריטית מבחינה אסטרטגית. המלחמה בעזה כבר החלישה מאוד את חמאס, וחלק גדול מהתשתיות הצבאיות והאזרחיות ברצועה נהרס על ידי ישראל.
לכן, מבחינת איראן, גם אם חמאס חשוב אידיאולוגית וסמלית, הוא איננו נכס אסטרטגי באותה רמה כמו חיזבאללה.
סיבה נוספת היא שהמו"מ הנוכחי מול ארה"ב מתמקד בעיקר במניעת הסלמה אזורית רחבה, פתיחת מיצרי הורמוז, ייצוא הנפט האיראני והסדרת הלחימה הישירה מול ישראל וארה"ב. לבנון קשורה ישירות לעימות הזה בגלל מעורבות חיזבאללה והחשש ממלחמה אזורית כוללת.
רצועת עזה, לעומת זאת, נתפסת יותר בעיני ההנהגה האיראנית כזירה פלסטינית-ישראלית נפרדת.
להערכת הגורמים הביטחוניים, איראן הבינה כי לא תוכל לכפות על ישראל וארה"ב הסדר כולל גם בעזה וגם בלבנון בו זמנית, לכן היא העדיפה למקד את מאמציה בנושא שבו יש לה מנוף ישיר וחזק יותר, כלומר חיזבאללה בלבנון.
סיבה אפשרית נוספת היא שבשנים האחרונות נוצרו מתחים לא מעטים בין טהראן לבין הנהגת חמאס, במיוחד סביב אופן ניהול המלחמה וההשלכות הקשות על רצועת עזה. לעומת זאת, מערכת היחסים עם חיזבאללה נחשבת הדוקה והנהגת חזבאללה בעיני האיראנים היא ממושמעת הרבה יותר מאשר הנהגת חמאס שהינה במקרה גם סונית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
