גורמים מדיניים בכירים בירושלים מטילים ספק רב בידיעות שמקורן באתר האמריקני "אקסיוס" כי הושג מזכר הבנות בין איראן לארה"ב, לדבריהם המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי טרם אישר את טיוטת מזכר ההבנות שגובשה במשא ומתן, רשמית לשכת ראש הממשלה לא מתייחסת לנושא.
להערכתם, ראש הממשלה נתניהו ינסה לשכנע את הנשיא טראמפ כי איראן נוקטת בסחבת מכוונת במשא ומתן וכי מוג'תבא ח'מינאי מנסה להרוויח זמן ולמסמס את הדרישות האמריקניות.
סגן נשיא ארה"ב ג'י.די ואנס, התייחס אמש לדיווחים על התקדמות במשא ומתן עם איראן ואמר לכתבים בוושינגטון כי "אנחנו עדיין לא שם" וכי שני הצדדים מתקרבים להסכם. הוא הוסיף כי ארה"ב נמצאת בעמדה שממנה תוכל לעכב משמעותית את תוכנית הגרעין האיראנית.
גם רשת CNN דיווחה אמש כי אין זה ברור כלל שמוג'תבא ח'מינאי אישר סופית את ההצעה. גורם המעורה בנושא אמר לרשת האמריקנית כי טראמפ ביקש ייעוץ כדי לוודא אם ההסכם חזק מספיק.
הוא התמקד במיוחד בשאלה אם ניתן יהיה להציג את ההסכם כחזק יותר מהסכם הגרעין מתקופת אובמה מ-2015, שממנו הוא פרש.
סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המזוהה עם משמרות המהפכה, פרסמה אמש הכחשה גורפת לידיעות בארה"ב על הסכמה אמריקנית איראנית על הגעה למזכר הבנות מוסכם בין שתי המדינות.
מקור קרוב לצוות המשא ומתן מסר לסוכנות כי : "המסמך של הסכם ההבנות האפשרי לא גובש באופן סופי וטרם אושר".
הסוכנות ציינה בדיווח שלה כי : "איראן לא עדכנה את המתווכת הפקיסטנית שהמסמך גובש. ברגע שיגובש איראן תודיע על כך למתווכת הפקיסטנית ולציבור".
עוד נמסר כי : "הדיווחים בתקשורת המערבית לפיו המסמך גובש אינם נכונים".
ההכחשה האיראנית באה בעקבות דיווח באתר "אקסיוס" כי ארה"ב ואיראן הגיעו להסכם על מזכר הבנות ל-60 יום להארכת הפסקת האש והשקת משא ומתן על תוכנית הגרעין של איראן, אך הנשיא טראמפ טרם נתן לו את אישורו הסופי.
בכירים אמריקנים אמרו לאתר "אקסיוס" כי העסקה סוכמה ברובה בין צוותי המשא ומתן כבר ביום שלישי האחרון, אך שני הצדדים נדרשו לקבל אישור מההנהגה הבכירה בטהראן ובוושינגטון.
הבכירים האמריקנים אמרו כי מזכר ההבנות ל-60 יום יקבע כי השיט דרך מצר הורמוז יהיה "ללא הגבלות". בכיר אמריקני אמר שמשמעות הדבר היא ללא אגרות וללא הטרדות, וכי איראן תצטרך להסיר את כל המוקשים מהמיצר בתוך 30 יום.
גם המצור הימי האמריקני יוסר, באופן יחסי לחידוש השיט המסחרי, אמר הבכיר האמריקני.
מזכר ההבנות יכלול התחייבות איראנית שלא לחתור להשגת נשק גרעיני, כך אמרו הבכירים האמריקנים,
הוא גם קובע שהנושאים הראשונים שיידונו במהלך חלון 60 הימים יהיו כיצד להיפטר ממאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שבידי איראן וכיצד להגביל את העשרת האורניום במדינה. על פי הדיווח,ארה"ב תתחייב לדון בהקלת סנקציות על איראן ובהפשרת כספים איראניים מוקפאים כחלק מהמשא ומתן.
מזכר ההבנות כולל, על פי הדיווח, גם דיון במנגנון שיסייע לאיראן להתחיל לקבל סחורות וסיוע הומניטרי.
האם טראמפ נפל למלכודת האסטרטגיה האיראנית?
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי הנשיא טראמפ עשה שתי טעויות אסטרגיות במהלך המלחמה עם איראן שמנעו ממנו להכריע את המערכה.
הטעות הראשונה היא שהנשיא האמריקני וצוותו לא העריכו נכונה את חשיבותו של מיצר הורמוז ולא נערכו מבעוד מועד, להשתלט עליו בתחילת המלחמה, באמצעות כוח צבאי,כבר במכת הפתיחה המפתיעה של המלחמה, אילו עשו זאת היו מונעים מאיראן את סגירת המיצר ואת הסחרור שהיא גרמה לכלכלה העולמית.
הטעות השניה היא שהנשיא טראמפ נגרר למלכודת המשא ומתן האיראנית ונמנע ברגע האחרון ממש מתקיפת כל מתקני האנרגיה ותחנות הכוח של איראן, אילו עשה זאת היה מאיץ את קריסת המשטר.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים,איראן פועלת על בסיס אסטרטגיה משולשת: משיכת זמן בכל הקשור למשא ומתן על מזכר ההבנות שאמור להשיק את המשא ומתן הכולל, ניצול תנודתיות מחירי הנפט בעולם והעמקת הפילוג הפוליטי בתוך ארצות הברית.
גרירת המו״מ מאפשרת לה להחזיק את מיצר הורמוז כמנוף לחץ, תנודות במחירי האנרגיה משפיעות ישירות על דעת הקהל האמריקאית, והמתחים בין דמוקרטים לרפובליקנים מקשים על יצירת חזית אחידה מול טהראן.
ירידת מחירי הנפט לאחר ההצהרות האיראניות האחרונות על ירידה בסבירות להסלמה ממחישה עד כמה המערכה אינה רק צבאית או דיפלומטית, אלא גם כלכלית-פסיכולוגית.
מיצר הורמוז וסוגיית הגרעין עומדים במרכז המאבק, ארה"ב דורשת את החזרת המצב לקדמותו במיצר הורמוז, דהיינו, פתיחה מלאה שלו וחופש שיט בלתי מוגבל ללא תשלום שום אגרה.
עבור איראן, זהו מנוף אסטרטגי שעליו היא מתקשה לוותר. כל הסדר שייתן לה תפקיד בניהול המעבר הימי החשוב הזה ניתפס בוושינגטון כתקדים מסוכן שעלול להביא לסחיטה במקומות אחרים בעולם שבהם קיימים מעברים ימיים או יבשתיים חשובים.
במקביל, הסוגיה הגרעינית נותרת הליבה הקשה ביותר של המו״מ, השאלות הן עדיין פתוחות: האם איראן תוותר על האורניום המועשר שבשטחה, האם החומר יושמד או יועבר למדינה שלישית, ומה יהיו מנגנוני הפיקוח והאימות בפועל.
המו״מ עם איראן אינו מתרחש בוואקום. לבנון,רצועת עזה, הים האדום והמפרץ הפרסי משמשים זירות מקבילות שבהן מתורגמת כל התפתחות מדינית ללחץ צבאי או פוליטי.
בלבנון במיוחד נרשמת עלייה במתיחות בין ישראל לחיזבאללה, כאשר גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי איראן מנסה לשמר את כוחו הצבאי של חזבאללה, לכן היא מתעקשת על כך שבמשא ומתן על הסדר שיושג יכלול הפסקת אש בלבנון ונסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, דהיינו, הישארות של חזבאללה על כנו.
מי מנצח בשלב הזה? גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי בסופו של דבר, אף צד אינו מחזיק בניצחון ברור. איראן אינה בעמדה שמאפשרת לה לכפות תנאים, וארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה הסכם עמום מדי שעלול להתפרש כהישג איראני.
הנשיא טראמפ טוען לניצחון ברור בגלל המכות הצבאיות הקשות שהנחית על משמרות המהפכה והאיראנים טוענים גם הם לניצחון בגלל הישרדותם בשלטון ואחיזתם במיצרי הומרוז.
המאבק האמיתי אינו רק על תוכן ההסכם, אלא על האופן שבו הוא ייתפס: בוושינגטון, בטהראן, במזרח התיכון ובעולם כולו, כרגע הנשיא טראמפ ניתפס כמי שהפסיד את המערכה אך עדיין יכול באסטרטגיה נכונה להפוך את הקערה על פיה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
