ההסלמה הנמשכת ביהודה ושומרון אינה נתפסת עוד, בעיני גורמים רבים בצד הפלסטיני, כרצף של אירועים ביטחוניים נקודתיים, אלא כחלק מתהליך אסטרטגי רחב היקף שנועד לעצב מחדש את המציאות הפוליטית, הדמוגרפית והגיאוגרפית בשטח, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
במקביל, גוברת בקרב הנהגת הרש"פ והפרשנים הפלסטינים ההערכה כי ישראל עוברת ממדיניות של ניהול הסכסוך למדיניות של עיצוב קבוע של המציאות בשטח, תוך הרחבת ההתנחלויות, הקמת מאחזים חדשים והעמקת השליטה הישראלית באזור.
מנגד, למרות החרפת האלימות, גורמים ביטחוניים מציינים כי ברש"פ נשמעת גם ביקורת חריפה על כל ניסיון להוביל לעימות צבאי רחב נוסף עם ישראל, מתוך ההכרה במחיר הכבד ששילמה החברה הפלסטינית בעקבות האינתיפאדה השנייה והמלחמות ברצועת עזה.
לדבריהם, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שהתנגד לאינתיפאדה השנייה, ממשיך לתמוך בקו של "התנגדות עממית" (מוקאוומה שעביה-בערבית) ללא שימוש בנשק חם, מדובר בעמדה קבועה שלו בשנים האחרונות.
גורמים ביטחוניים בכירים שעוקבים אחרי הלך הרוח ברשתות החברתיות ובתקשורת הפלסטינית מדווחים כי לטענת פרשנים ובכירים פלסטינים, השינויים שמקדמת ממשלת ישראל בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז מתקפת ה־7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, מעידים כי יהודה ושומרון חדלה להיות בעיניהם שטח הנתון לכיבוש צבאי זמני, והפכה לזירה שבה מתגבשת מציאות של סיפוח בפועל.
לדבריהם, ממשלת ישראל הנוכחית, פועלות לקידום חזון המבוסס על הרחבת ההתנחלויות, הכשרת מאחזים, שינוי המציאות המנהלית והגיאוגרפית ביהודה ושומרון והעמקת הנוכחות הישראלית בשטחיC ואף בשטחי A ו-B.
מבחינתם, המבצעים הצבאיים הנרחבים במחנות הפליטים בג'נין, טול כרם ונור א־שמס, שכללו הרס תשתיות, פינוי אלפי תושבים ופעילות ממושכת של צה"ל, אינם רק מהלכים ביטחוניים שנועדו לפגוע בארגוני הטרור, אלא חלק ממדיניות רחבה יותר המבקשת לעצב מחדש את פני האזור ולהכשיר את הקרקע להמשך הרחבת ההתיישבות.
לטענתם, במקביל מתבצע תהליך של פיצול גיאוגרפי באמצעות מחסומים, שערים, כבישים עוקפים והרחבת גושי ההתנחלויות, במטרה לצמצם את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני ולהחליש את יכולתה של החברה הפלסטינית להתארגן מבחינה לאומית.
הלכי הרוח הם שישראל מפעילה "טרור מתנחלים" שהפך לכלי מרכזי במדיניות הישראלית, הפועל בגיבוי מוסדות המדינה ובשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.
לפי התפיסה זו, פעולות האלימות אינן מכוונות רק נגד יחידים, אלא נועדו ליצור לחץ מתמשך על קהילות פלסטיניות באמצעות פגיעה בחקלאות, בהרס רכוש, בהשתלטות על קרקעות, בהקמת מאחזים חדשים ובהגבלת חופש התנועה. מטרתן, לטענתם, היא לעודד הגירה פנימית וחיצונית ולחזק את האחיזה הישראלית בשטח.
מאמרי הדעה הפלסטיניים המתפרסמים בעיתונות הפלסטינית מבטאים גם תסכול עמוק מהתגובה הבינלאומית. לטענתם, בעוד שהקהילה הבינלאומית מגנה את ישראל במישור ההצהרתי, היא נמנעת מהטלת סנקציות ממשיות או מהפעלת לחץ אפקטיבי, למרות ההאשמות המופנות כלפי ישראל בדבר הפרת המשפט הבינלאומי.
עוד נטען כי ישראל ניצלה את העיסוק הבינלאומי במלחמות מול איראן, בלבנון וברצועת עזה כדי להאיץ את תהליכי ההתנחלות והסיפוח ביהודה ושומרון, הרחק מאור הזרקורים.
גורמים ביטחוניים מציינים כי אחת ההתפתחויות הבולטות בשיח הפלסטיני היא ההכרה הגוברת בכך שהאינתיפאדה החמושה שפרצה בספטמבר 2000 והטבח בישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023 לא השיגו את יעדיהם ואף גרמו נזק כבד לחברה הפלסטינית.
כותבים פלסטינים רבים מציינים כי האינתיפאדה השנייה, השתלטות חמאס על רצועת עזה וסבבי הלחימה החוזרים הביאו להרס נרחב, לבידוד מדיני ולהיחלשות המערכת הפלסטינית.
על רקע זה הפרשנים הפלסטינים קוראים לאימוץ אסטרטגיה אחרת, המבוססת על עמדתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס של התנגדות עממית רחבה,ללא שימוש בנשק חם אלא התבססות על הפגנות, ידויי אבנים ובקבוקי תבערה והקמת מחסומים, הקמת ועדות הגנה מקומיות, חיזוק שיתוף הפעולה בין כלל הפלגים הפלסטיניים וניהול מאבק מדיני ומשפטי בזירה הבינלאומית.
לדבריהם, יש להימנע ממיליטריזציה של המאבק, משום שמהלך כזה עלול להעניק לישראל הצדקה להרחבת פעילותה הצבאית ולפגוע במעמד הפלסטיני בעולם.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים חשש כבד ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון מהמציאות החדשה שנוצרה בשטח הנתפסת כתהליך של שינוי בלתי הפיך.
החשש הוא שישראל אינה מסתפקת עוד בשליטה ביטחונית, אלא מבקשת לעצב מחדש את מפת יהודה ושומרון באמצעות שילוב של פעילות צבאית, הרחבת ההתיישבות, פיצול טריטוריאלי ושינוי המאזן הדמוגרפי.
לדברי גורמים ביטחוניים, הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני הם כי מול ישראל ניצבת הנהגה פלסטינית חלשה בראשות יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, מפולגת וחסרת אסטרטגיה מוסכמת, המתקשה להציע חלופה אפקטיבית.
לכן,גורמים ביטחוניים מזהים יותר ויותר קולות בזירה הפלסטינית שקוראים כיום לריכוז המאמצים בבניית חזית עממית רחבה, בשיקום האחדות הלאומית ובניהול מאבק מדיני ומשפטי ממושך, מתוך הערכה כי זהו הנתיב היחיד שיכול, לדעתם, לבלום את המשך מגמות הסיפוח וההתנחלות.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים בתגובה כי צה"ל ושב"כ נמצאים במאמץ מתמשך כדי לסכל את התבססותם של חמאס והג'יהאד האסלאמי בצפון השומרון ולמנוע הקמת תשתיות טרור נוספות, בדומה לאלה שפעלו ברצועת עזה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר.
מערכת הביטחון רואה במבצעי צה"ל בג'נין, בטול כרם ובמחנות הפליטים מהלך שנועד לשמר את חופש הפעולה המבצעי ולמנוע הידרדרות ביטחונית רחבה, לדברי גורמים ביטחוניים ישראל פועלת לסכל אפשרות של מעשי טבח, בסגנון ה-7 באוקטובר, בישובים הישראלים ביהודה ושומרון ובקו התפר.
גם אם בשלב זה אין הערכה מודיעינית שלפיה יהודה ושומרון ניצבת ערב אינתיפאדה שלישית, קיימת הבנה במערכת הביטחון כי המשך מגמות השחיקה עלול ליצור בעתיד תנאים להתפרצות רחבה יותר. תרחיש כזה עלול להתממש אם יתרחש אירוע חריג בעל מטען סמלי או דתי , ובראש ובראשונה סביב הר הבית, שהוכיח בעבר את יכולתו להפוך בתוך שעות מוקד חיכוך מקומי למשבר ביטחוני אזורי.
לפיכך, אומרים גורמים ביטחוניים, האתגר המרכזי של ישראל אינו מסתכם רק בהמשך הסיכול הצבאי של תשתיות הטרור, אלא גם בניהול זהיר של המציאות האזרחית והמדינית ביהודה ושומרון. ככל שיימשכו מגמות הקיטוב, היחלשות הרשות הפלסטינית והעמקת החיכוך היומיומי בין פלסטינים למתנחלים, יגבר הסיכון שהמאבק יעבור משלב של אירועי טרור נקודתיים לעימות עממי רחב יותר.
מבחינת ישראל, משמעות הדברים היא שהמערכה על יהודה ושומרון בשנים הקרובות לא תוכרע רק באמצעים צבאיים. היא תוכרע גם בשאלת היכולת לשמר יציבות ביטחונית, למנוע את קריסת מנגנוני הרשות הפלסטינית, לצמצם מוקדי חיכוך מיותרים ולמנוע מארגוני הטרור להפוך את השטח לזירת עימות מתמשכת. בכך יהפוך המאבק ביהודה ושומרון לאחד ממבחני הביטחון הלאומי המרכזיים של ישראל בשנים הקרובות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
