
חשש במערכת הביטחון מחטיפת חיילים בכל הגזרות
מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.

מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.

הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.

מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.

גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
ייצור הרקטות הפרימיטיבי שנחשף באזור טול כרם מסמן עליית מדרגה בשאיפת חמאס להפוך את אזור יהודה ושומרון לזירת לחימה מרכזית נוכח האפשרות לקריסת שלטונו ברצועת עזה.

התעקשות ישראל שלא לכלול את בכירי המחבלים ובראשם מרוואן ברגותי בעסקת השחרור נועדה למנוע גל טרור ביהודה ושומרון, חיזוק לציר ההתנגדות ולבלום את הנסיון להקריס את תוכנית השלום של טראמפ.

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי שחרורם של מאות מחבלים "כבדים" יחזק את חמאס ביהודה ושומרון ויצית גל טרור חדש.
הדבר יחייב את ישראל להעביר כוחות גדולים של צה"ל מהרצועה ולפתוח במבצעים יזומים בשטחי יהודה ושומרון כדי למנוע הפיכתם לזירת המערכה החדשה.

גורמים בשב"כ מזהירים מפני אפשרות קריסה של הרש"פ על רקע מצבה הכלכלי ועצירת העברת כספי המיסים מישראל.
צה"ל נערך להסלמה ביטחונית ביהודה ושומרון במהלך חגי תשרי.

הישארותו של שר החוץ איימן א-ספדי בתפקידו בממשלת ג'עפר חסן, בניגוד להערכות, משקפת מסר ברור מהמלך עבדאללה כי המדיניות התקיפה כלפי ישראל והעמדה הבלתי מתפשרת בסוגיה הפלסטינית ימשכו.

מקורות בעזה: חמאס מתקשה לשלם משכורות, משרדי ממשלה משותקים, והתמיכה העממית בתנועה בקריסה. במקביל – מחבלים שודדים סיוע הומניטרי שנכנס לרצועה, וישראל מדווחת על עיכוב בלוגיסטיקה של תוכנית הסיוע האמריקאית

מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.

הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.

מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.

גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.

ייצור הרקטות הפרימיטיבי שנחשף באזור טול כרם מסמן עליית מדרגה בשאיפת חמאס להפוך את אזור יהודה ושומרון לזירת לחימה מרכזית נוכח האפשרות לקריסת שלטונו ברצועת עזה.

התעקשות ישראל שלא לכלול את בכירי המחבלים ובראשם מרוואן ברגותי בעסקת השחרור נועדה למנוע גל טרור ביהודה ושומרון, חיזוק לציר ההתנגדות ולבלום את הנסיון להקריס את תוכנית השלום של טראמפ.

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי שחרורם של מאות מחבלים "כבדים" יחזק את חמאס ביהודה ושומרון ויצית גל טרור חדש.
הדבר יחייב את ישראל להעביר כוחות גדולים של צה"ל מהרצועה ולפתוח במבצעים יזומים בשטחי יהודה ושומרון כדי למנוע הפיכתם לזירת המערכה החדשה.

גורמים בשב"כ מזהירים מפני אפשרות קריסה של הרש"פ על רקע מצבה הכלכלי ועצירת העברת כספי המיסים מישראל.
צה"ל נערך להסלמה ביטחונית ביהודה ושומרון במהלך חגי תשרי.

הישארותו של שר החוץ איימן א-ספדי בתפקידו בממשלת ג'עפר חסן, בניגוד להערכות, משקפת מסר ברור מהמלך עבדאללה כי המדיניות התקיפה כלפי ישראל והעמדה הבלתי מתפשרת בסוגיה הפלסטינית ימשכו.

מקורות בעזה: חמאס מתקשה לשלם משכורות, משרדי ממשלה משותקים, והתמיכה העממית בתנועה בקריסה. במקביל – מחבלים שודדים סיוע הומניטרי שנכנס לרצועה, וישראל מדווחת על עיכוב בלוגיסטיקה של תוכנית הסיוע האמריקאית