המלך עבדאללה ממשיך בקו תוקפני מול ישראל

הישארותו של שר החוץ איימן א-ספדי בתפקידו בממשלת ג'עפר חסן, בניגוד להערכות, משקפת מסר ברור מהמלך עבדאללה כי המדיניות התקיפה כלפי ישראל והעמדה הבלתי מתפשרת בסוגיה הפלסטינית ימשכו.

 בשבוע שעבר, ב-6 באוגוסט, ערך ראש ממשלת ירדן ג'עפר חסן חילופי שרים בממשלתו, בהוראת המלך עבדאללה.

חילופי השרים הוגדרו רשמית כמהלך טכני בתחום הכלכלה והשירותים.

אולם, בניגוד להערכות של גורמים במערכת הפוליטית הירדנית, שר החוץ הירדני איימן א-צפדי נותר בתפקידו.

גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי איימן א-צפדי מוביל  מאז תחילת המלחמה, וגם לפניה, קו לעומתי עוין נגד מדינת ישראל שמתבטא גם בהכפשת ישראל בזירה הבינלאומית, לדבריהם, המלך עבדאללה החמיץ את ההזדמנות לשפר את היחסים עם ישראל וכי הישארותו בתפקיד של א-צפדי היא למעשה הצהרה פוליטית של המלך עבדאללה כי אין בכוונתו לשנות את המדיניות שלו כלפי ישראל.

ראש ממשלת ירדן , ד"ר ג'עפר חסן, מונה לראשונה בספטמבר 2024 וכעת מוביל ממשלה מחודשת עם שינויי שרים משמעותיים. לצד שר החוץ איימן א-ספדי שנשאר בתפקידו, בוצעו החלפות והכנסות של מספר שרים חדשים שמייצגים קו טכנוקרטי שמטרתו לחזק את הרפורמות הכלכליות והמנהלתיות בממלכה ההאשמית, ביניהם:

  • ד"ר נדאל א-קטמין – שר התחבורה
  • ד"ר איברהים א-בדור – שר הבריאות
  • ד"ר סאב א-חריסאת – שר החקלאות
  • ד"ר עימאד א-חג'אזין – שר התיירות והעתיקות
  • ד"ר טארק אבו עזילה – שר ההשקעות
  • ד"ר ראיד עאדוואן – שר הנוער
  • המהנדסת בדריה א-בלביסי – שרת המדינה לפיתוח המגזר הציבורי
  • ד"ר אימאן א-סלימאן – שרת המדינה לענייני סביבה

שרי מפתח נוספים כמו שר הפנים סאלח אל-קאראדאוי, שר ההגנה מוחמד אל-נאסר ושר האוצר עבד אל-רחמן אל-מאקאן נשארו בתפקידם, מה שמצביע, להערכת הגורמים המדיניים, על יציבות במוסדות הביטחון והכלכלה המרכזיים של ירדן.

גורמים מדיניים בירושלים אמרו כי מדיניותו של שר החוץ אימן א-צפדי היא מדינות עויינת מאוד לישראל וכי הוא מנהל מדיניות שפגעה ביחסי ירדן עם ממשל טראמפ.

גורם מדיני בכיר בירושלים הגדיר את איימן א-צפדי במילים "שונא ישראל".

אולם, פרשנים בירדן טוענים כי אימן א-צפדי פועל בהתאם לקו שמכתיב לו המלך עבדאללה, המדגיש את ההגנה על האינטרסים הלאומיים של ירדן, בתיאום מלא מול הרש"פ, מול ממשלת הימין בישראל ותוכניותיה להגר את הפלסטינים מרצועת עזה ,לספח את בקעת הירדן ולהחיל את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.

יחסי המלך עבדאללה השני עם ממשל טראמפ ידועים כמתוחים, בעיקר בשל מדיניות הממשל האמריקני שמקורב ומתואם מאוד עם ישראל, כולל סירובו של טראמפ ללחוץ על ישראל בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בעיני המלך עבדאללה, מדיניות זו פוגעת ביציבות האזור ומחלישה את מעמד ירדן כשחקן מרכזי בסוגיה הפלסטינית.

מאז ביקורו האחרון של המלך עבדאללה בבית הלבן ופגישתו עם הנשיא טראמפ בבית הלבן ב-11 בפברואר השנה, גיבש המלך הירדני אסטרטגיה חדשה כדי להתחמק מביצוע תוכנית ההגירה של הנשיא טראמפ של תושבי רצועת עזה.

האסטרטגיה הזו הייתה גיבוש התנגדות ערבית ועמדה מאוחדת נגד תוכנית ההגירה של טראמפ ומי שהוביל אותה היה שר החוץ אימן א-צפדי.

בתחילת חודש מאי, כשבוע לפני ביקור הנשיא טראמפ בסעודיה, ביקר המלך עבדאללה בארצות הברית אך לא נפגש עם הנשיא טראמפ, הוא נפגש באופן פרטי עם שר החוץ מרקו רוביו וקייים גם סדרה של פגישות בקונגרס ופגש את יו"ר בית הנבחרים האמריקני מייק ג'ונסון.

גורמים ירדנים אמרו בתום הביקור כי האסטרטגיה הירדנית מול הנשיא טראמפ מתבססת על ניסיון "לעבור את הזמן שנותר עד לתום נשיאותו עם מינימום של עימותים", תוך שמירה על האינטרסים הירדניים החיוניים.

ארה"ב היא המממנת העיקרית של ירדן, והדינר הירדני צמוד לדולר,לדברי הגורמים הירדנים, נוכח המצב הכלכלי הקשה בממלכה, המשימה העיקרית של המלך היא לצלוח את תקופת טראמפ עם כמה שפחות נזקים כלכליים וביטחוניים.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי המלך עבדאללה מתעקש על קו מדיני תקיף כלפי ישראל, בין היתר, מתוך חשש מפני גל של הפגנות ומחאות מצד האוכלוסייה הפלסטינית בירדן, בעידוד איראן, חמאס ותנועת "האחים המוסלמים" שמנסים כבר תקופה ארוכה לערער את יציבות שלטונו.

הפלסטינים מהווים כ-70 אחוזים מתושבי הממלכה והם מעורבים מאוד בנעשה ברצועת עזה מבחינה פוליטית.

החשש של המלך מהאוכלוסיה הפלסטינית בירדן, נוכח המשך המלחמה ברצועת עזה והחלטת הקבינט הביטחוני לכבוש את כולה, מעודד את המלך להמשיך בקו התוקפני כלפי ישראל כדי שלא להיראות כמי שמוותר על הסוגיה הפלסטינית ואינו עומד לצד תושבי הרצועה, מחשש שמהלך כזה עלול לעורר אי יציבות פנימית ואף להתפתח לאיומים ממשיים על שלטונו.

מדיניותה התקיפה של ממשלת ירדן כלפי ישראל, בראשו של שר החוץ איימן א-ספדי, משקפת שילוב מורכב של לחצים חיצוניים ופנימיים. בעוד ירדן מנסה לשמור על מעמדה הבינלאומי מול ארה"ב וישראל, היא ניצבת בפני אתגר מתמשך של איזון בין תמיכה בסוגיה הפלסטינית לבין הצורך לשמור על יציבות פנימית.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי