מהם קווי המתאר של התוכנית המצרית לשיקום רצועת עזה?

מצרים תציג בועידה המחומשת שתתכנס היום בריאד, בירת סעודיה, את קווי המתאר של התוכנית לשיקום רצועת עזה שאמורה להוות משקל נגדי לתוכנית ההגירה של הנשיא טראמפ. גורמים מדיניים בכירים בישראל דוחים את התוכנית הזו על הסף ותומכים ביישום תוכנית ההגירה של טראמפ.

מקורות דיפלומטיים מצריים בוושינגטון וגורמים ערביים בליגה הערבית בקהיר חשפו את קווי המתאר של התוכנית המצרית לרצועת עזה, המיועדת להצגה בפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לאחר אישורה הצפוי בפורומים ערביים במהלך מפגשי הפסגה היום בריאד וב-4 במרץ בקהיר.

התוכנית הוכנה כדי לנסות ולשכנע את הנשיא טראמפ לסגת מתוכנית ההגירה שלו של תושבי רצועת עזה.

ארבעה מקורות שונים אמרו לעיתון "אלערבי אלג'דיד" כי קיימים חילוקי דעות בין המדינות הערביות באזור בנוגע לעקרונות הכלליים המעצבים את פרטי התוכנית.

לפי דיפלומט מצרי בוושינגטון, התוכנית המצרית מורכבת משני שלבים.

השלב הראשון, שיימשך עשר שנים, אינו מוגבל רק לשיקום ולהקמת תשתיות דיור ותחבורה, אלא כולל גם פעולות הכנה לשלב השני, אשר מתמקד בצד המדיני, דהיינו, מציאת פתרון כולל לסוגיה הפלסטינית.

במסגרת התוכנית, מתוכנן שינוי במבנה ההתיישבות הפלסטינית ברצועה, כך שאוכלוסיית צפון רצועת עזה תצומצם ובאזורי הגבול הסמוכים לישובים הישראלים של עוטף עזה יוקצו שטחים פחות צפופים לאכלוס.

באשר לסוגיית  סירובה של תנועת חמאס להתפרק מנשקה, התוכנית המצרית מציעה פתרון שיכלול הגבלת השימוש בנשק והקמת מנגנוני פיקוח על כך אך לא את פירוקה לחלוטין של הזרוע הצבאית של חמאס,אחת ההצעות היא להקים מחסני נשק ייעודיים בפיקוח גורמים אירופיים ומצרים.

בנוסף לכך, השלב הראשון של התוכנית כולל הקמת ועדה ערבית בראשות מצרים שתהיה אחראית על יישוב סכסוכים והפרות בין כוחות הביטחון המקומיים לבין הפלגים החמושים.

ועדה זו תהווה חלק מוועדה מצרית-קטארית המפקחת על חזרת עקורי דרום הרצועה לצפונה, בהתאם להסכם הפסקת האש הנוכחי.

על פי מקורות הבקיאים בתוכנית המצרית, התוכנית מציעה גם כי חברת האבטחה האמריקנית, שאיבטחה את מסדרון נצרים בשלב הראשון של עסקת החטופים, תמשיך לפעול והיא תתפרס ב-3 מוצבים בגבול הרצועה סמוך ל-3 ישובים ישראלים כדי לאבטח אותם, לא פורט באיזה ישובים מדובר.

במסגרת הפיקוח הבינלאומי, יאסר על חמאס לבנות תשתיות צבאיות חדשות, כולל מנהרות באזורים שישוקמו ברצועה.

לגבי השלב המדיני, שהוא השלב השני של התוכנית המצרית,עדיין נמשכים בעולם הערבי הויכוחים עליו, אך הוא מתמקד במציאת מסלול מדיני להקמת מדינה פלסטינית, קביעת גבולות ויצירת חיבור טריטוריאלי בין רצועת עזה לשטחי הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים.

דיפומט ערבי מתח ביקורת על התוכנית המצרית ואמר לעיתון "אלערבי אלג'דיד" כי אחת ממדינות המפרץ קיימה לאחרונה שיחות ישירות עם בכירים ישראלים ואמריקאים, שבהן היא השמיעה ביקורת קשה על התוכנית המצרית, במיוחד על הסעיפים הדוחים הגירה של תושבי רצועת עזה אל מחוץ לרצועה.

לדבריו גורמים בפגישה שהתקיימה בוושינגטון בעניין התוכנית המצרית טענו כי מצרים מנהלת מדיניות כפולה מול חמאס, באופן שמשרת את האינטרסים שלה,כלומר, שמירה על כוחם של הפלגים המזוינים בעזה כקלף לחץ על ישראל. תרחיש כזה לטענת המבקרים, עלול לפגוע בהשקעות עתידיות באזור.

התוכנית המצרית לשיקום הרצועה תושלם בקרוב, אך גורמים מדיניים בכירים בישראל מתנגדים לה ודוחים אותה על הסף, ישראל דורשת פיקוח מלא שלה על שיקום הרצועה מחשש שחמאס ינצל זאת בחשאי כדי להשתקם מחדש.

ישראל גם דבקה בתוכנית ההגירה של טראמפ ובדרישותיה כי חמאס לא תשלוט ברצועת עזה וכי כל הזרוע הצבאית והעומדים בראשה יפורקו ויגורשו לחו"ל.

"אלערבי אלג'דיד" מפרסם כי התוכנית המצרית מבוססת על העקרונות הבאים.

א.שיקום התשתיות בעזה, כולל הקמת יחידות דיור חדשות לאזרחים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה.

ב.שיפור השירותים הציבוריים החיוניים, כגון חשמל ומים,הכנסת חומרי בנייה לרצועה דרך מעבר רפיח, ולא דרך מעבר כרם שלום.

.ג.הבטחת פעילותן של חברות בנייה מצריות ברצועה, תוך גיבוש פתרון ביטחוני שבו תשתלב הרשות הפלסטינית לצד פיקוח בינלאומי, מצד האיחוד האירופי וגם מצד מדינות ערביות.

מצרים פועלת לגבש קונצנזוס ערבי רחב סביב התוכנית, במטרה להפעיל לחץ על הממשל האמריקני להסכים לה ולחייב את ישראל לקבל את המתווה.

נושא זה יעמוד היום במרכז הדיונים בפסגת ריאד, נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, כבר דן בתוכנית עם מנהיגים ערביים ומנהיגים במערב במטרה לגייס תמיכה בינלאומית לתוכניתו.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי