החלטת ממשל טראמפ להטיל סנקציות על בכיר ב"האחים המוסלמים" ועל גופים המזוהים עם הארגון בבריטניה, טורקיה, אינדונזיה ורצועת עזה היא הרבה מעבר לצעד פיננסי נקודתי. מדובר במהלך בעל משמעות אסטרטגית, הממחיש כי וושינגטון אינה מסתפקת עוד בפגיעה בארגוני טרור עצמם, אלא פועלת לייבש גם את מקורות הכוח, המימון והלגיטימציה של התנועה שממנה צמחו רבים מארגוני האסלאם הפוליטי והג'יהאדיסטי, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
משרד האוצר האמריקני הודיע בשבוע שעבר על הטלת סנקציות על מחמוד אל-איביארי, המזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי של "האחים המוסלמים" והאחראי, על פי וושינגטון, על הרשת הפיננסית הגלובלית של התנועה. יחד עמו הוטלו סנקציות על שורה של גופים הפועלים באינדונזיה, בטורקיה וברצועת עזה, שלפי הממשל האמריקני סיפקו תמיכה כספית ולוגיסטית לחמאס.
על פי הודעת משרד האוצר, אותם גופים עסקו בגיוס תרומות שנועדו כביכול לסיוע הומניטרי, אך חלק מהכספים הוסט למימון פעילות צבאית של חמאס ושל מוסדות שכבר הוגדרו בעבר כנתונים לסנקציות אמריקניות.
לדברי גורמים ביטחוניים, המשמעות המעשית של ההחלטה רחבה, כל הנכסים שבידי הגורמים שהוכנסו לרשימות הסנקציות בארה"ב מוקפאים, נאסר על כל גורם אמריקני לקיים עמם קשרים פיננסיים, ובנוסף קיים איום בהטלת "סנקציות משניות" גם על בנקים ומוסדות פיננסיים זרים שימשיכו לעבוד עמם.
הסנקציות אינן עומדות בפני עצמן. הן מצטרפות לשורה של צעדים שנקט ממשל טראמפ בחודשים האחרונים.
בינואר השנה הכריזה ארה"ב על "האחים המוסלמים" במצרים, וכן על שלוחות הארגון בירדן ובלבנון, כעל ארגוני טרור. במרץ צורפה גם שלוחת הארגון בסודאן. במאי פרסם הבית הלבן אסטרטגיה לאומית חדשה למאבק בטרור, שבה הוגדרה תנועת "האחים המוסלמים" כ"אב הרעיוני" של הטרור הג'יהאדיסטי המודרני.
במקביל נרשמה גם תזוזה באירופה, הפרלמנט הצרפתי קרא לנציבות האירופית לבחון את הכללת הארגון ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, והפרלמנט ההולנדי תמך בהצעת חוק לאסור את פעילותו של הארגון במדינה.
מדובר, למעשה, במאמץ מערבי מתואם ההולך ומתרחב.
שינוי חד במדיניות האמריקנית
לדברי גורמים מדיניים,הגישה הנוכחית של ממשל טראמפ שונה באופן מהותי מזו שאפיינה ממשלים אמריקניים קודמים.
בתקופת ממשל הנשיא ברק אובמה התקיימה הבחנה בין ארגוני טרור לבין תנועת "האחים המוסלמים". וושינגטון ראתה בתנועה גורם פוליטי לגיטימי בחלק ממדינות האזור ואף קיימה דיאלוג עם ממשלתו של מוחמד מורסי במצרים לאחר ניצחונו בבחירות בשנת 2012.
גם לאחר הדחת מורסי נמנע ממשל אובמה מלהכריז על התנועה כארגון טרור, למרות הלחץ שהפעילו מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות.
ממשל ביידן שמר ברובו על אותה גישה. אף שהטיל סנקציות על פעילי טרור ועל גופים הקשורים לחמאס, הוא לא הפך את המאבק ב"אחים המוסלמים" ליעד אסטרטגי בפני עצמו.
לעומת זאת, אומרים גורמים מדיניים,ממשל טראמפ מאמץ תפיסה שונה לחלוטין, בעיניו אין די במאבק בשלוחות האלימות של האסלאם הפוליטי. יש לפגוע גם במרכז העצבים האידיאולוגי, הארגוני והפיננסי שממנו צמחו אותן שלוחות.
המכה הקשה ביותר: הכסף
לדברי גורמים ביטחוניים,הסנקציות החדשות מתמקדות בלב המערכת הארגונית.מחמוד אל-איביארי איננו עוד פעיל בכיר, הוא אחראי על ניהול רשתות המימון של הארגון הבינלאומי.
פגיעה במנגנון הכספי היא מהלך בעל חשיבות אסטרטגית. במשך עשרות שנים הצליחה התנועה לבנות מערכת גלובלית של עמותות, קרנות צדקה, חברות מסחריות וגופי השקעה שפעלו במזרח התיכון, באירופה, בטורקיה, באסיה ובבריטניה.
המערכת הזו אפשרה להעביר כספים בין שלוחות הארגון, לתמוך בפעילות פוליטית, לממן מנגנוני תעמולה ולעיתים, על פי מדינות המערב, גם לסייע לארגוני טרור.
ככל שהפיקוח הבינלאומי יתהדק, יתקשה הארגון להמשיך ולהפעיל את אותה מערכת פיננסית חוצת גבולות.
גם המרחב המדיני הולך ומצטמצם,הלחץ אינו מסתכם רק בתחום הכלכלי.
מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 הפכה תנועת חמאס למוקד המאבק הבינלאומי, ובשל הזיקה האידיאולוגית בינה לבין "האחים המוסלמים", גם התנועה האם משלמת מחיר מדיני.
מדינות שבעבר אפשרו פעילות גלויה של מוסדות המזוהים עם הארגון מגבירות כיום את הפיקוח על עמותות, מוסדות חינוך וארגוני צדקה.
הדבר בולט במיוחד באירופה, שבה מתנהל בשנים האחרונות ויכוח ציבורי נרחב על חדירת האסלאם הפוליטי למערכות החינוך, המסגדים והחברה האזרחית.
האם מדובר בנקודת מפנה?
להערכת גורמים ביטחוניים,מוקדם לקבוע שהסנקציות יביאו לקריסת תנועת "האחים המוסלמים".
התנועה שרדה כמעט מאה שנים של רדיפות, הוצאות מחוץ לחוק, מעצרים, חיסולים ומשברים פנימיים. היא הוכיחה בעבר יכולת התאוששות גבוהה, מעבר בין מדינות והסתגלות למציאות משתנה.
עם זאת, הצטברות הלחצים הנוכחית שונה מזו שהכירה בעבר.
בפעם הראשונה פועלים במקביל ארה"ב, כמה ממדינות אירופה ומדינות ערב מרכזיות לצמצום מרחב הפעולה של התנועה.
הארגון מאבד בהדרגה מקורות מימון, שטחי פעילות ומוקדי השפעה פוליטיים, ובמקביל גם שלוחותיו האזוריות נחלשות.
לסיכום, גורמים מדיניים אומרים כי הסנקציות האחרונות אינן עוד צעד טכני במאבק במימון הטרור. הן משקפות תפיסה אמריקנית חדשה שלפיה המאבק אינו מתנהל רק נגד חמאס או נגד ארגונים חמושים אחרים, אלא נגד התשתית האידיאולוגית, הארגונית והפיננסית שממנה צמחו.
אם מגמה זו תימשך, היא עלולה להפוך את תקופת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ לנקודת המפנה המשמעותית ביותר במעמדה הבינלאומי של תנועת "האחים המוסלמים" מאז הקמתה לפני קרוב למאה שנה.
עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי אין למהר להספיד את התנועה. "האחים המוסלמים" הוכיחו לאורך עשרות שנים יכולת הסתגלות יוצאת דופן. השאלה המרכזית אינה אם ישרדו, אלא האם יצליחו להמשיך ולתפקד כתנועה בינלאומית בעלת השפעה, או שיהפכו לרשת מפוצלת של ארגונים מקומיים, שמרחב פעולתם הולך ומצטמצם.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
