גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים אומרים כי נוצרה הזדמנות היסטורית להחליף את משטר ההיאתולות באיראן וכי הנשיא טראמפ חייב לנצל את ההזדמנות הזו.
לדבריהם, ישראל החמיצה הזדמנות פז לחסל את ההנהגה האיראנית,בראשות עלי ח'מינאי ובנו מוג'תבא המיועד לרשת אותו,במהלך מלחמת 12 הימים בחודש יוני 2025, הייתה לה את היכולת המודיעינית והמבצעית לכך, ולכן, אסור שהפעם תוחמץ ההזדמנות ההיסטורית הזו.
מבצע "עם כלביא" היה הצלחה טקטית אדירה, אבל אם ההנהגה האיראנית לא תוחלף במהלך המשבר הנוכחי עם איראן, הסכנה הקיומית האסטרטגית תמשיך לרחף מעל ראשה של ישראל, שכן איראן נחושה לחדש את פרוייקט הגרעין ולהגביר את ייצור הטילים הבליסטיים כדי להשמיד את ישראל.
המשמעות של אי החלפת ההנהגה באיראן היא כי ישראל תיאלץ לצאת לסבבי לחימה באיראן, מדי כמה חודשים, כדי לעכב את שיקום פרוייקט הגרעין ולמנוע ייצור טילים בליסטיים נוספים.
גורם מדיני בכיר מעריך כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהתרחיש הזה יתממש ולכן, אם הנשיא טראמפ לא יחליף את ההנהגה האיראנית הנוכחית, ישראל תיאלץ לחסל בעצמה את עלי ח'מינאי שהינו ראש הנחש של הציר השיעי.
יועצו של מפקד משמרות המהפכה של איראן, אבראהים ג'בארי, אמר ב-24 בינואר בתגובה לאיומי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נגד המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי, כי "אין זה מפתיע שהתנהלות כזו מגיעה מפושע כמו טראמפ". עם זאת, הדגיש כי איראן "אינה חשה דאגה ואינה נתונה לפאניקה, שכן העם האיראני עומד באהבה ובאמונה מאחורי מנהיג המהפכה", לדבריו.
בתוך כך העריך אותו גורם כי ישראל וארה"ב הגיעו להסכמה שלא לפגוע בתעשיית הנפט האיראנית היה והמשבר הנוכחי יתדרדר לעימות צבאי נרחב.
תעשיית הנפט והגז היא מקור ההכנסה המרכזי והאסטרטגי של המשטר האיראני, ומהווה את בסיס המימון של המדינה, מנגנוני הביטחון ו"משמרות המהפכה".
השליטה של השלטון במגזר האנרגיה מאפשרת לו לרכז משאבים, לעקוף במידה מסוימת לחצים כלכליים פנימיים, ולממן גם פעילות אזורית של השלוחות שלו מחוץ לגבולות איראן.
כל פגיעה ביצוא הנפט או בהכנסות ממנו תפגע קשות בהנהגה האיראנית החדשה, אם תקום כזו, ותהווה בעיה גדולה בדרך לשיקום הכלכלה האיראנית גם אם יוסרו מעל איראן הסנקציות הכלכליות שהטיל עליה המערב.
מי עשויה להיות ההנהגה הבאה של איראן?
רזא פהלוי, בנו של השאה של איראן שהודח בשנת 1979, אמר ב-24 בינואר כי הוא מבקש לתרום לעיצוב עתידה של איראן, אך הדגיש כי אינו שואף לתפוס תפקיד שלטוני מוגדר.
בריאיון שנערך בשפה האנגלית לערוץ הטלוויזיה הגרמני ARD , אמר פהלוי כי הוא מעוניין לשוב לאיראן כדי לסייע ביצירת שינוי. לדבריו: "אינני מתמודד על שום תפקיד, אינני דורש דבר בתמורה, אך אני יודע עד כמה חשוב תפקידי כגורם לשינוי כאן". הוא הדגיש כי ברצונו לשרת את העם, וציין כי זו הבטחתו לאזרחי איראן, "ולכן הם בוטחים בי והזמינו אותי".
פהלוי סבור כי תפקידו כתומך בתנועה נהנה מלגיטימציה ציבורית, והוסיף כי "מיליוני בני אדם יצאו לרחובות ברחבי איראן. מיליונים קראו בשמי וקראו פהלוי חזור".
לדבריו, שמו נכתב גם על קירות, והוא הוסיף: "אינני יודע כמה הוכחות נוספות דרושות כדי להראות שאני אכן זוכה לתמיכתם של מיליונים מבני עמי".
פהלוי הדגיש את כוונתו לשוב לארצו בהקדם האפשרי, ואמר: "אני פועל כדי לבדוק כיצד להגיע לשם, אך אני רוצה להיות נוכח, אפילו לפני קריסת המשטר, אם הדבר אפשרי".
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי הנשיא טראמפ אינו מחזיק כיום במועמד רשמי ומוצהר כ"הנהגה חלופית" לאיראן, אך השם המרכזי שנבחן בתוכניות מגירה בוושינגטון הוא רזא פהלוי.
גורמי מודיעין במערב מעריכים כי הנשיא טראמפ רואה בו דמות סמלית שיכולה לשמש מוקד לגיוס תמיכה בינלאומית וליצירת מסגרת מעבר, יותר מאשר שליט בפועל.
לדבריהם,במקביל, הממשל בוחן גם אופציות של "הנהגת מעבר" אזרחית רחבה, שתורכב מגורמי אופוזיציה גולים, טכנוקרטים איראנים לשעבר ואנשי מערכת כלכלית וביטחונית שיערקו מתוך המשטר הנוכחי, אך ללא הנהגה כריזמטית מוסכמת. ההערכה הרווחת היא שטראמפ נמנע מהצבעה פומבית על יורש כדי לא להיתפס כמי שממנה שלטון לאיראן, וכדי להשאיר לעצמו גמישות מדינית.
גורמים במפלגה הרפובליקנית בוושינגטון מעריכים שהנשיא טראמפ אינו מעוניין למנות בפועל “יורש” למשטר האיראני, אלא להשאיר את שאלת ההנהגה פתוחה כדי לשמר גמישות מדינית ולמנוע האשמות בהתערבות ישירה בהקמת השלטון החדש באיראן.
עם זאת לאחר שסטיף ויטקוף נפגש עמו בהוראת הנשיא טראמפ, רזא פהלוי נתפס בחוגים בממשל ובקהילת המודיעין האמריקנית כדמות הנוחה ביותר לשימוש ככתובת סמלית, הן לצרכים בינלאומיים והן לצורך יצירת ממשלת מעבר במקרה של קריסה של המשטר האיארני הנוכחי.
לפי הערכות במפלגה הרפובליקנית, הנשיא טראמפ מעדיף תוצאה של שינוי מבוקר או קריסה פנימית שתוליד הנהגה מקומית, ולא מהלך שבו ארה״ב תיתפס כמי שמכתיבה שליט לאיראן.
לגבי העמדה הישראלית בעניין ההנהגה החלופית באיראן, הדרג המדיני בישראל היה שמח מאוד לראות את רזא פהלווי כשליט הבא של איראן אך באותה העת ישנה ספקנות עמוקה לגבי יכולתו לשלוט בפועל באיראן ביום שאחרי נפילת המשטר.
ההערכה הביטחונית הרווחת בירושלים היא שרזא פהלוי הוא נכס תודעתי וסמלי, אך אינו בהכרח פתרון שלטוני.
גורמים ביטחוניים בישראל חוששים כי תרחיש של קריסת המשטר ללא הנהגה מגובשת עלול להוביל לכאוס ביטחוני, פירוק של מנגנוני ביטחון, סכנה לזליגת נשק, בעיות שליטה על מתקנים גרעיניים, והתחזקות מוקדי כוח אזוריים ואתניים.
לכן, ישראל מעדיפה מודל של מעבר הדרגתי, שבו קצינים בכירים, אנשי משטר לשעבר וטכנוקרטים יתפסו תפקידי מפתח, ורזא פהלוי ישמש יותר כסמל מאחד ופחות כשליט בפועל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
