על פי הסקר, 40.2 אחוזים מהנשאלים אומרים כי לא יצביעו בבחירות, 55 אחוזים אינם נותנים אמון באף סיעה פוליטית ו 58.6 אחוזים אינם נותנים אמון באף דמות פוליטית.
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא כי 50.1 אחוזים מהפלסטינים סבורים שמתקפת 7 באוקטובר פגעה באינטרס הלאומי הפלסטיני, לעומת 15.7 אחוזים בלבד הסבורים כי היא שירתה את האינטרס הלאומי.
פרשנים פלסטינים טוענים כי הנתון משקף שינוי משמעותי ביחס הציבור הפלסטיני לתוצאות המתקפה ולמחיר הכבד ששילמה החברה הפלסטינית בעקבות המלחמה, ההרס והעקירה ברצועת עזה.
הסקר נערך בקרב 1,200 פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, וברצועת עזה, והוא מצביע, להערכת פרשנים פלסטינים, על משבר אמון עמוק במערכת הפוליטית הפלסטינית.
על פי הסקר, אילו נערכו היום בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, הייתה תנועת פת"ח מקבלת 27.5 אחוזים מהקולות, לעומת 7.6 אחוזים לחמאס ו 9 אחוזים למועמדים עצמאיים. עם זאת, הנתון המשמעותי ביותר הוא ש 40.2 אחוזים מהנשאלים אומרים כי לא יצביעו כלל. בגדה מגיע שיעורם ל 49.9 אחוזים.
במקביל, 55 אחוזים מהנשאלים אומרים כי אינם נותנים אמון באף מפלגה פוליטית, ו 58.6 אחוזים אינם נותנים אמון באף דמות פוליטית. פת"ח ממשיך להוביל גם במדד האמון במפלגות, עם 22.3 אחוזים, לעומת 6.7 אחוזים בלבד לחמאס.
גם עצם קיום הבחירות נתקל בספקנות רבה. בגדה רק 28.8 אחוזים מהנשאלים מעריכים שהבחירות יתקיימו במועדן, בעוד 35.5 אחוזים צופים שהן יידחו ו 22.4 אחוזים סבורים שהן יבוטלו.
עם זאת, 46.8 אחוזים מכלל הנשאלים סבורים כי בחירות יכולות לתרום במידה רבה או במידה מסוימת לשיפור המצב. הנתון, להערכת פרשנים פלסטינים, מצביע על כך שהציבור הפלסטיני אינו דוחה את רעיון הבחירות והדמוקרטיה, אלא מטיל ספק ביכולת המערכת הפוליטית לקיים בחירות ולהפיק מהן שינוי ממשי.
נתון נוסף בסקר נוגע לעתידה של הרשות הפלסטינית. 69.4 אחוזים מהנשאלים סבורים שהמשך קיומה של הרש"פ הוא הכרחי, לעומת 23 אחוזים התומכים בביטולה. במקביל, התמיכה בפתרון שתי המדינות עלתה ל 47.9 אחוזים.
הסקר מצביע גם על שינוי בעמדות הציבור ביחס לאמצעי המאבק בישראל. רק 13.3 אחוזים מהנשאלים סבורים כי מאבק צבאי הוא הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרות הפלסטיניות. לעומת זאת, 55.8 אחוזים מעדיפים משא ומתן בדרכי שלום, ובקרב תושבי רצועת עזה מגיע שיעור התמיכה במשא ומתן ל 64.7 אחוזים. 17.8 אחוזים מעדיפים התנגדות עממית בלתי אלימה.
פרשנים פלסטינים טוענים כי הנתונים מצביעים על כך שחלק גדול מהציבור הפלסטיני בוחן כיום את דרכי המאבק גם על פי תוצאותיהן והמחיר שהן גובות מהחברה הפלסטינית. זאת לאחר כמעט שלוש שנים של מלחמה, הרס, הרוגים, עקירה, לחץ כלכלי ומשבר הומניטרי.
לדבריהם, גם סדרי העדיפויות של הציבור משקפים את המציאות הזאת.
50.1 אחוזים מציבים את סיום המלחמה ברצועת עזה בראש סדר העדיפויות, ולאחר מכן את המצב הכלכלי ואת שיקום הרצועה. האחדות הלאומית והמאבק בהתנחלויות נותרו אף הם בין הנושאים המרכזיים שמעסיקים את הציבור.
עוד טוענים פרשנים פלסטינים, כי הסקר מצביע למעשה על פער הולך וגדל בין הרצון של הציבור הפלסטיני לשינוי פוליטי לבין האמון שלו במערכת הקיימת. מצד אחד, רוב משמעותי תומך בהמשך קיומה של הרש"פ, כמעט מחצית תומכים בפתרון שתי המדינות וחלק משמעותי מהציבור רואה בבחירות כלי אפשרי לשיפור המצב. מצד שני, שיעור גבוה מאוד אינו מעוניין להצביע ואינו נותן אמון באף מפלגה או מנהיג.
לדברי הפרשנים הפלסטינים, התמונה העולה מהסקר היא של ציבור פלסטיני שאינו מוותר על שאיפותיו הלאומיות, אך דורש לבחון מחדש את דרכי הפעולה ואת המנהיגות המייצגת אותו. הנתונים על מתקפת 7 באוקטובר, על התמיכה במשא ומתן, על המשך קיומה של הרשות ועל פתרון שתי המדינות מצביעים על שינוי משמעותי בתפיסות הציבור לאחר שנות המלחמה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
