גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני ומערכת הביטחון בישראל מקיימים דיונים אינטנסיביים סביב השאלה האם להתיר לרש"פ לקיים את הבחירות למועצה המחוקקת ב-28 בנובמבר, ההחלטה הסופית עדיין לא התקבלה.
לדבריהם, הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, המתוכננות לסוף נובמבר, עשויות להפוך למבחן פוליטי משמעותי עבור הנהגת פת"ח ואבו מאזן.
מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים להקמת רשימה רחבה שבה יהיו שותפים חמאס, הזרם הרפורמי הדמוקרטי של מוחמד דחלאן וגורמים פלסטיניים נוספים.
גורמים בכירים בתנועת פת"ח אמרו לי כי הקלף המרכזי שעליו מנסים הגורמים הללו לשים את ידם הוא מרואן ברגותי, בכיר תנועת פת"ח והאסיר הפלסטיני בעל הפופולריות הרבה ביותר ברחוב הפלסטיני, שמרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי.
לדבריהם, גורמים בחמאס ובמחנה דחלאן מקיימים מגעים עם מקורביו בניסיון לשכנעו להצטרף לרשימה ואף לעמוד בראשה.
בשלב זה אין אישור לכך שברגותי הסכים להצעה, ייתכן שהוא ידחה אותה, בין היתר בשל הלחצים שמפעילה עליו הנהגת פת"ח להבהיר כי הוא חלק מרשימת התנועה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי מבחינת חמאס, צירופו של מרוואן ברגותי עשוי להעניק לרשימה לגיטימציה לאומית רחבה בהרבה מזו של רשימת חמאס מסורתית. ברגותי מזוהה עם פת"ח, אך הפופולריות שלו חורגת מגבולות התנועה.
אם יעמוד בראש רשימה שתכלול גורמים מחמאס, מחנה דחלאן ואישים עצמאיים, הוא עשוי למשוך גם מצביעי פת"ח שאינם מרוצים מהנהגת אבו מאזן.
גורמים ביטחוניים אומרים כי האפשרות לשיתוף פעולה בין חמאס לבין מחנה דחלאן היא כשלעצמה התפתחות משמעותית, חמאס והג'יהאד האסלאמי צפויים להציע מועמדים עצמאיים, בהם אנשי אקדמיה ואישים המזוהים עמם, בעוד מחנה דחלאן צפוי להציב גם בכירים פוליטיים מטעמו.
ייתכן שגם החזית העממית תצטרף. כך עשויה להיווצר רשימה שתוצג כרשימה לאומית רחבה, שרוב חבריה יהיו טכנוקרטים ואישים עצמאיים, ולא כרשימת חמאס מובהקת.
עבור אבו מאזן זהו תרחיש בעייתי במיוחד. הסקר הפלסטיני האחרון שפורסם מצביע על חולשה יחסית של שני המחנות הגדולים, פת"ח עם 27.5 אחוזי תמיכה וחמאס עם 7.6 אחוזים בלבד, בעוד כ־40 אחוזים מהנשאלים אמרו שלא יצביעו.
מדובר בסקר שנערך באוגוסט האחרון של מרכז ירושלים לתקשורת (JMCC).
המשמעות היא שקיים מאגר גדול של מצביעים שאינו מחויב כיום לאף אחת מהתנועות. דווקא כאן עשויה רשימה בראשות מרוואן ברגותי להפוך למשמעותית, משום שהיא יכולה לנסות לחבר בין מצביעי פת"ח, תומכי חמאס, אנשי מחנה דחלאן ומצביעים עצמאיים.
על פי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, אחד השמות הנוספים שעלו במגעים הוא נאצר אל-קידווה, המקורב לברגותי ולמשפחתו. לאל-קידווה יש ניסיון קודם בניסיון להקים מסגרת פוליטית עצמאית יחד עם ברגותי לקראת הבחירות שתוכננו ב־2021, מה שהוביל אז להדחתו מפת"ח. באוקטובר 2025 הוחזרה חברותו בתנועה.
צירוף קודווה וברגותי עשוי להעניק לרשימה החדשה שורשים עמוקים בתוך פת"ח, ולא רק תמיכה של חמאס ודחלאן.
האם ברגותי יצטרף?זו עדיין השאלה המרכזית. בשלב זה מדובר במגעים ולא בהחלטה של ברגותי.
גורמים ביטחוניים אומרים כי עצם הניסיון לגייס אותו מלמד שחמאס ומחנה דחלאן מבינים כי כדי לאתגר את פת"ח הם זקוקים לדמות שאינה מזוהה באופן בלעדי עם חמאס או עם דחלאן.
לדבריהם,אם ברגותי יצטרף ויעמוד בראש הרשימה, הבחירות עלולות להפוך ממשאל על כוחו של פת"ח למבחן אישי ופוליטי להנהגת אבו מאזן, ולפתוח מחדש את שאלת היום שאחרי אבו מאזן.
במובן הזה, המלכודת שמנסים חמאס ודחלאן לבנות אינה רק נגד תנועת פת"ח. היא מכוונת אל מרכז הכוח של ההנהגה הפלסטינית. אם המהלך יבשיל וברגותי יסכים לעמוד בראש הרשימה, אבו מאזן עלול למצוא את עצמו מול חיבור פוליטי שקשה יהיה להתעלם ממנו, גם בתוך פת"ח וגם בזירה הפלסטינית הרחבה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי "אבו מאזן הוא שועל פוליטי ותיק" ומעריכים כי ברגע שיחוש כי הבחירות יחלישו את מעמדו ואת היורש שהוא מייעד הוא פשוט ימצא את התירוץ לדחות את הבחירות.
הבחירות, אם יתקיימו במועדן, אומרים גורמים ביטחוניים, עשויות להיות לא רק מאבק על מושבים במועצה המחוקקת, אלא מאבק ראשון על דמות ההנהגה הפלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן.
במקביל למגעים להרכבת הרשימות, מתנהל בקהיר מאמץ מצרי לכנס דיאלוג לאומי פלסטיני מקיף, שאמור להגיע להסכמות בין הפלגים על התנאים והכללים לקיום הבחירות. בימים האחרונים קיימו חמאס, הג'יהאד האסלאמי ופלגים נוספים שיחות בקהיר, ובמקביל תנועת פת"ח הקימה משלחת בראשות ג'יבריל רג'וב כדי לקדם את הדיאלוג. אחת הסוגיות המרכזיות היא האם ניתן לקיים את הבחירות ב־28 בנובמבר במועדן, במיוחד לנוכח הקשיים בקיום ההצבעה בעזה ובמזרח ירושלים. גורמים פלסטיניים אף העלו אפשרות שהדיאלוג בקהיר יוביל לדחיית הבחירות, בעוד פת"ח מצהירה רשמית על תמיכתה בקיומן. לכן, השיחות בקהיר אינן רק ניסיון להגיע לפיוס בין הפלגים, אלא גם עשויות לקבוע אם הבחירות יתקיימו בכלל, באילו תנאים ואיזה מרחב פעולה יהיה לרשימות המתמודדות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
