הקריסה המואצת של הריאל, האינפלציה החריגה, הירידה בהכנסות הנפט והקושי של איראן להשיג מטבע זר מציבים את הכלכלה האיראנית בפני אחד המשברים הקשים ביותר שלה, אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, לדבריהם, השאלה המרכזית היא האם המשבר יישאר בעיקר משבר חברתי וכלכלי, או יהפוך בהדרגה למגבלה על יכולתה של טהרן להמשיך ולממן את המלחמה.
הריאל האיראני איבד יותר ממחצית מערכו בתוך שנה, ושער הדולר בשוק החופשי חצה את רף 2.7 מיליון ריאל. במקביל, האינפלציה הגיעה לרמות של כ־70 אחוזים. המשמעות עבור הציבור האיראני היא ישירה, מחירי המזון, התרופות, הדיור והשירותים הבסיסיים עולים במהירות, בעוד שההכנסות הריאליות נשחקות.
מאחורי המשבר עומדות שנים של סנקציות אמריקניות ובינלאומיות, לדברי גורמים ביטחוניים, המלחמה הנוכחית החריפה את הלחצים.
איראן מתקשה יותר ויותר להפוך את הכנסותיה מיצוא הנפט למטבע זר הזמין למערכת הכלכלית. השיבושים בסחר ובתנועת הספנות מוסיפים עלויות ומקשים על יבוא, ביטוח והעברת כספים.
הנפט הוא נקודת התורפה המרכזית. טהרן זקוקה להכנסות מיצוא האנרגיה לא רק כדי לייצב את המטבע ולממן את תקציב המדינה, אלא גם כדי לשמור על יכולתה לממן את המערכות הצבאיות והביטחוניות שלה. ככל שהגישה להכנסות הנפט נפגעת, מצטמצם מרחב התמרון הכלכלי של המשטר.
התפטרותו של שר הנפט מוחסן פק נג'אד, שעליה הוכרז בתחילת השבוע, מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור מגזר הנפט, הנמצא בלב המאמץ האיראני להשיג הכנסות במטבע זר.
הבנק המרכזי האיראני ניסה לבלום את קריסת המטבע באמצעות מכירת מטבע זר בהיקף של עד שני מיליארד דולר דרך הבנקים הממשלתיים, אולם גם צעד זה לא הצליח למנוע מהריאל להגיע לשפל חדש.
לדברי גורמים ביטחוניים,העובדה שאזרחים איראנים פונים לדולר ולזהב כדי להגן על חסכונותיהם מעידה על הפגיעה באמון במטבע המקומי ומגבירה את הלחץ על הריאל.
המשבר אינו מסתכם במטבע ובנפט. הבנק העולמי מצביע על הפגיעה בפעילות הכלכלית באיראן כתוצאה מהסנקציות, מהעימות ומהמחסור במים ובאנרגיה. העלייה במחירי המזון, המחסור ביבוא והירידה בהכנסות הריאליות עלולים להגדיל את שיעורי העוני. גם ההשקעות והצמיחה במגזר שאינו נפט צפויות להישאר חלשות, בין היתר בגלל הסנקציות והקושי לקבל שירותי תחבורה וביטוח בינלאומיים.
קרן המטבע הבינלאומית צופה התכווצות של כ-6.1 אחוזים בכלכלה האיראנית במהלך 2026, לצד אינפלציה שנתית המתקרבת ל־69 אחוזים.
מבחינת המשטר האיראני, זו כבר אינה רק בעיה כלכלית. כאשר המטבע מאבד מערכו, ההכנסות נשחקות והיכולת להשיג מטבע זר מצטמצמת, גם היכולת לממן לאורך זמן מערכות צבאיות, רכש, יבוא ופעילות מחוץ למדינה עלולה להיפגע.
עם זאת להערכת גורמים ביטחוניים, המשבר הכלכלי אינו מעיד בהכרח שאיראן נמצאת על סף קריסה או שתיאלץ להפסיק את המלחמה. לדבריהם, המשטר האיראני הוכיח בעבר כי הוא מסוגל להעביר חלק ניכר מהנטל הכלכלי אל הציבור ולתעדף את צרכיו הביטחוניים והצבאיים גם בתנאים קשים.
לכן, אומרים גורמים ביטחוניים, המבחן האמיתי יהיה ביכולתה של טהרן לשמור במקביל על יציבות המשטר, לממן את המלחמה ולהמשיך להזרים משאבים למערכות הביטחוניות ולשלוחותיה באזור. ככל שהמלחמה תימשך וההכנסות מנפט ייפגעו, שלושת היעדים הללו יתחרו זה בזה על אותם משאבים מוגבלים.
המשבר הכלכלי האיראני הופך אפוא לחלק בלתי נפרד מהמערכה, השאלה אינה רק כמה הריאל שווה מול הדולר, אלא כמה זמן יכולה איראן להמשיך לשלם את המחיר הכלכלי של המלחמה מבלי שהלחץ על הציבור ועל מנגנוני המדינה יהפוך לבעיה אסטרטגית עבור המשטר.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפןק"
