המשטר האיראני חושש מהתפרצות מחאה עממית

המצור האמריקני והפגיעה בתשתיות האנרגיה מחריפים את המשבר הכלכלי באיראן. המחסור הצפוי בגז בחורף והחשש מהעמקת המצוקה בקרב האזרחים מעוררים דאגה בצמרת המשטר, שמעלה את כוננות מנגנוני הביטחון לקראת אפשרות של חידוש ההפגנות.

המצור על נמלי איראן, הפגיעה בתשתיות האנרגיה וההשלכות הכלכליות של המלחמה מול ארצות הברית מעמידים את המשטר בטהראן בפני אתגר הולך ומחריף, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.

בעוד ההנהגה האיראנית ממשיכה להפגין נחישות ואינה מאותתת על נכונות משמעותית לוויתורים, המציאות הכלכלית במדינה הולכת ומידרדרת.

לדברי גורמים ביטחוניים, החשש המרכזי בצמרת השלטון הוא שהמצוקה הכלכלית תצית מחדש את המחאה העממית ותערער את היציבות הפנימית.

המלחמה גובה מחיר כבד מהמשק האיראני, האינפלציה הגבוהה, אובדן מיליוני מקומות עבודה והפגיעה בתשתיות התעשייה והאנרגיה מקשים על האוכלוסייה להתמודד עם שגרת החיים.

כעת מתווסף לכך איום חדש: מחסור חמור בגז לקראת החורף. הממשלה האיראנית כבר הזהירה כי הפגיעה במפעלי ייצור הגז במהלך המלחמה תגרום למחסור נרחב באספקה, שיורגש ברוב אזורי המדינה.

מבחינת המשטר, מדובר ביותר ממשבר אנרגיה. המחסור בגז עלול לפגוע במשקי הבית, בעסקים ובמפעלי התעשייה, להעמיק את המצוקה הכלכלית ולהגביר את התסכול הציבורי. דווקא בתקופה שבה טהראן נדרשת להפגין חוסן מול הלחץ האמריקני, היא נאלצת להתמודד עם שחיקה גוברת בעורף האזרחי.

המחסור באנרגיה מעמיק את המשבר הכלכלי

לדברי גורמים ביטחוניים, המשטר האיראני נזהר מאוד בשבועות האחרונים להתעמת ישירות עם כוחות צה"ל מחשש לתגובה חריפה של ישראל שתכלול גם פגיעה קשה במוצרי האנרגיה.

איראן נמנית עם יצרניות הגז הגדולות בעולם ואף מחזיקה בחלק מאחד משדות הגז הגדולים ביותר בעולם. למרות זאת, היא מתקשה לעיתים לספק את צורכי המשק המקומי. הסיבה נעוצה בתשתיות מיושנות, בציוד שהתבלה ובקשיים שנגרמו בעקבות הסנקציות הבינלאומיות. המלחמה החריפה את הבעיה ופגעה במתקני עיבוד גז חיוניים.

דוברת הממשלה, פאטמה מהאג'ראני, העריכה כי המחסור באספקת הגז בחורף הקרוב יגיע לכ-430 מיליון מטרים מעוקבים, לעומת כ-300 מיליון מטרים מעוקבים בשנה שעברה.

אולם, גם בטהראן מבינים כי לא מדובר בבעיה שניתן לפתור במהירות. בכיר איראני הודה בשיחה עם סוכנות רויטרס כי הצעדים שננקטו עד כה הם פתרונות לטווח קצר בלבד, וכי מתקיימים דיונים בניסיון להתמודד עם המחסור הצפוי בחורף.

המצוקה כבר מורגשת בקרב האזרחים. בעלי עסקים חוששים כי הפסקות באספקת הגז יאלצו אותם לסגור את חנויותיהם, ואזרחים מנסים להיערך באמצעות רכישת תנורי חימום חשמליים, למרות מחירם הגבוה. לכך מתווספות הפסקות החשמל החוזרות ונשנות שמהן סובלת איראן בשנים האחרונות.

החשש האמיתי של ההנהגה: חידוש המחאה

לצד המשבר הכלכלי, אחד הנושאים המדאיגים ביותר את ההנהגה האיראנית הוא האפשרות שהמצוקה תתורגם להתפרצות מחאה עממית. על פי גורמים ביטחוניים, בצמרת השלטון גוברת הדאגה מהמצב, וכי המחסור באנרגיה מגביר את הסיכון להתפרעויות ולהפגנות.

מאז פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, שבה חוסל המנהיג העליון עלי ח'מינאי בתקיפות אמריקניות וישראליות, לא נרשמו מחאות משמעותיות נגד המשטר.

אולם היעדר הפגנות אינו מעיד בהכרח על שביעות רצון של הציבור או על יציבות פוליטית. שירותי המודיעין האיראניים העלו את רמת הכוננות ועוקבים מקרוב אחר כל סימן להתארגנות אופוזיציונית או להתנגדות עממית.

גורמים ביטחוניים מסרו כי חוסיין טאיב, המפקד החדש שמינה מוג'תבא ח'מינאי לכוח הבאסיג' דאג לחמש אותו בציוד חדש לפיזור הפגנות והוא נערך לפיזור גל ההפגנות הצפוי.

לדבריהם, מנגנוני המודיעין של איראן חוששים גם כי ארה"ב תנסה לעודד את הציבור האיראני לצאת להפגנות רחוב.

החשש הזה אינו מנותק מהעבר הקרוב. בחורף שעבר דיכא המשטר מחאות המוניות, וההנהגה האיראנית יודעת כי המצוקה הכלכלית עלולה להפוך שוב למוקד של התנגדות פוליטית. מבחינתה, הסכנה אינה רק התייקרות המחירים או המחסור בגז, אלא האפשרות שהציבור יחבר בין הקשיים בחיי היומיום לבין מדיניות המשטר והמחיר שהוא משלם על המלחמה.

לכן, המשטר האיראני מנהל מגעים עם רוסיה לאספקת גז.

המבחן של המשטר האיראני

גורמים ביטחוניים אומרים כי המלחמה מול ארה"ב אינה מתנהלת רק בזירה הצבאית. הלחץ על נמלי איראן, הפגיעה בתשתיות האנרגיה וההשלכות על המשק המקומי יוצרים מבחן של עמידות פנימית עבור המשטר. ההנהגה בטהראן יכולה להמשיך להציג חזות של נחישות מול וושינגטון, אך עליה להתמודד במקביל עם מצוקה הולכת וגוברת של מיליוני אזרחים.

לדבריהם, בשלב זה אין סימנים לכך שהמשבר הכלכלי כבר הוביל להתארגנות מחאה משמעותית, וגם אין ודאות שמחסור בגז או עליות מחירים יביאו בהכרח להתקוממות נגד השלטון. עם זאת, העובדה שמנגנוני הביטחון עוקבים בדריכות אחר הלכי הרוח בציבור מלמדת עד כמה הנושא מטריד את ההנהגה.

להערכת הגורמים הביטחוניים, האתגר המרכזי של המשטר יהיה למנוע מהמצוקה הכלכלית להפוך למשבר פוליטי. ככל שהמלחמה תימשך והפגיעה בתשתיות וביכולת לספק שירותים בסיסיים תעמיק, כך יגדל הלחץ על ההנהגה האיראנית מבית. מבחינת טהראן, הסכנה היא שהלחץ האמריקני, שנועד להחליש את יכולותיה של איראן, יחלחל אל תוך החברה ויעורר מחדש את המחאה נגד המשטר.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי