חג הפסח הסתיים וחודש רמדאן יסתיים בעוד עשרה ימים, שני החגים האלה היו מאופיינים באירועים אלימים בכל הגזרות, לפניהם היה גל טרור בערים המרכזיות בישראל שנעצר, לפי שעה, בזכות פעילות אינטנסיבית של כוחות הביטחון בערי ישראל ובשטחי צפון השומרון.
ישראל מלקקת את פצעיה אך בחמאס חוגגים כבר את הניצחון, גורמים בחמאס מייחסים זאת לאסטרטגיה של הארגון אשר קבע משוואה חדשה בעימות עם ישראל בשנה שעברה באמצעות מבצע "חרב ירושלים" (סיף אל-קודס) והיא משוואת "עזה-ירושלים".
מבחינתו, האירועים בשבועות האחרונים רק חיזקו את המשוואה הזו, גורמים בחמאס מצטטים דברים שאמר בכיר חמאס עבד אלעזיז רנטיסי שחוסל על ידי ישראל ב-2004:
"הכיבוש הישראלי מבין רק את שפת הכוח ואת שפת ההרס".
בחמאס מונים עד כה כמה הישגים:
א.דחיקת רגלי ישראל, ירדן והרש"פ מהר הבית והשתלטות חמאס על המתחם הקדוש, גיוס הרחוב המזרח ירושלמי לתמיכה בחמאס והנפת דגלי התנועה על מסגדי אל-אקצא וכיפת הסלע.
ב.מניעת "העלאת קורבנות" בהר הבית ומניעת "מצעד הדגלים" בעיר העתיקה בירושלים.
גורמים בחמאס אומרים כי ישראל ביטלה את קיום מצעד הדגלים מחשש לירי רקטות של חמאס, דבר שמבסס עוד יותר את המשוואה "עזה ירושלים".
לדבריהם, הרקטות היו מוכנות לפעולה ואילו הייתה ישראל מאפשרת את קיום המצעד, היה חמאס משגר רקטות לעבר ירושלים.
ג.ישראל נמנעה מכיבוש מחנה הפליטים ג'נין מחשש שהדבר יביא להתלקחות בגבול הרצועה.
ד.השלמה ישראלית עם "טפטוף" של ירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראלי מחשש לסבב לחימה נוסף ברצועת עזה.
ה. הגברת הפופולריות של תנועת חמאס ברחוב הפלסטיני והערבי והחלשת הרש"פ והעומד בראשה. חמאס ממצבת שוב את מעמדה כ"מגן ירושלים ומסגד אלאקצא" וגם כמי שמגנה על מחנה הפליטים ג'נין.
מבחינת חמאס, המשימה הראשונה כרגע של התנועה היא "להגן על מסגד אל-אקצא" ולחסל את הריבונות הישראלית בהר הבית.
הדברים אמורים בעיקר לגבי עשרת הימים שנותרו עד סוף חודש רמדאן, בחמאס לוקחים בחשבון כי מייד לאחר חודש רמדאן ינסו ישראל וירדן לשקם את מעמדן בהר הבית ולחזק את אחיזתן במקום.
לכן, האסטרטגיה הזמנית של חמאס היא לנקוט מדיניות זהירה כעת בגבול רצועת עזה של "הליכה על הסף" והחזקת הישובים הישראלים בעוטף עזה כבני ערובה, בכל פעם שישראל תבצע פעילות חריגה בהר הבית או במזרח ירושלים ישגר הארגון רקטות לעבר יישובי עוטף עזה.
חמאס החליט על "פעילות מוגבלת" של טפטוף ירי רקטות לעבר ישראל מכמה סיבות:
א.שמירה על מרחב הכחשה: חמאס אינו מודה בכך שהוא אחראי לשיגור הרקטות וטוען בפני המתווכים כי מדובר בגורמים "סוררים" ברצועה.
חמאס מנסה לעבור את "עיד אלפיטר" בשקט יחסי ברצועת עזה והוא חושש גם מסנקציות של מצרים שאיימה עליו כי תפסיק את עבודות שיקום הרצועה אם יפתח בסבב לחימה חדש מול ישראל.
ב.ניסיון למשוך זמן ולהרתיע את ישראל מפני תקיפת מטרות חשובות של הארגון ברצועה במקרה של הסלמה רבתי.
ג. ניסיון לאפשר להנהגת חמאס בגדה ובמזרח ירושלים להוביל את המאבק נגד ישראל לאחר שבשנה שעברה הייתה זו רצועת עזה שהובילה את העימות הצבאי מול ישראל.
ארגון חמאס נמצא כעת בכוננות ספיגה מפני תגובה ישראלית על ירי הרקטות אך הוא מעריך שישראל תכיל את הירי מכיוון שאיננה מעוניינת בהסלמה בגבול הדרום.
הראיה לכך, ישראל החליטה לסגור את מעבר אז ולמנוע כניסת פועלים עזתים לעבודה בישראל במקום תקיפה צבאית.
חמאס ביסס משוואת הרתעה חדשה מול ישראל שיש לה השלכות מסוכנות על מדיניות התגובה הישראלית, לפנינו עוד כמה שבועות מתוחים מבחינה ביטחונית ויש לקוות שידיה של ישראל אינן כבולות במקרה של התחדשות הפיגועים בערי ישראל או ירי רקטות לעבר יישובי עוטף עזה.
