הלך הרוח הפלסטיני, המאופיין בחשדנות עמוקה כלפי ישראל ובתיאוריות קונספירציה, הופך את ניסיון הפיגוע החמור במטוס מדובאי לזירת האשמות נגד ישראל, מטענה שנתניהו מנצל את האירוע לצרכיו הפוליטיים ועד לטענה שהאירוע כולו בוים בידי המודיעין הישראלי.
החקירה בודקת אם טייס המשנה העומאני, ששהה בעבר בסוריה, גויס לארגון ג'יהאדיסטי הקשור לאיראן. נבדק אם פעל לבדו או במסגרת תשתית טרור, על רקע הקשרים ההיסטוריים בין טהראן לאלקאעדה
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
המפגש החשאי של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי חושף את עומק החשש הערבי מאיראן ומהחות'ים, ואת האפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ.
ישראל מחזיקה במידע, במודיעין ובחומרים רבים כדי להילחם במערכה התודעתית נגדה, אבל היא עדיין פועלת בעיקר במגננה. גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים מציעים להקים מערך תודעה לאומי שירכז את היכולות ויעבור מהתגוננות ליוזמה התקפית.
תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
לכידת ראש הביטחון הפנימי של חמאס בלב העיר עזה אינה רק מבצע מוצלח , היא מסר אסטרטגי המדגיש כי ישראל אינה חוזרת למלחמה כוללת, אך גם אינה מאפשרת לחמאס לנצל את הפסקת האש כדי להשתקם.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.
הלך הרוח הפלסטיני, המאופיין בחשדנות עמוקה כלפי ישראל ובתיאוריות קונספירציה, הופך את ניסיון הפיגוע החמור במטוס מדובאי לזירת האשמות נגד ישראל, מטענה שנתניהו מנצל את האירוע לצרכיו הפוליטיים ועד לטענה שהאירוע כולו בוים בידי המודיעין הישראלי.
החקירה בודקת אם טייס המשנה העומאני, ששהה בעבר בסוריה, גויס לארגון ג'יהאדיסטי הקשור לאיראן. נבדק אם פעל לבדו או במסגרת תשתית טרור, על רקע הקשרים ההיסטוריים בין טהראן לאלקאעדה
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
המפגש החשאי של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי חושף את עומק החשש הערבי מאיראן ומהחות'ים, ואת האפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ.
ישראל מחזיקה במידע, במודיעין ובחומרים רבים כדי להילחם במערכה התודעתית נגדה, אבל היא עדיין פועלת בעיקר במגננה. גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים מציעים להקים מערך תודעה לאומי שירכז את היכולות ויעבור מהתגוננות ליוזמה התקפית.
תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
לכידת ראש הביטחון הפנימי של חמאס בלב העיר עזה אינה רק מבצע מוצלח , היא מסר אסטרטגי המדגיש כי ישראל אינה חוזרת למלחמה כוללת, אך גם אינה מאפשרת לחמאס לנצל את הפסקת האש כדי להשתקם.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.
