ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
