איראן הזהירה ב-22 ביולי כי כל תקיפה אמריקנית נגד האתר התת-קרקעי ב"הר המכוש " הסמוך למתקן הגרעין בנתנז, תוביל להרחבת המלחמה.
במקביל הכחישה טהראן כי מתבצעת במקום כל פעילות גרעינית. הנשיא טראמפ, אמר כי הכוחות האמריקניים עשויים לתקוף "בקרוב מאוד" את האתר התת-קרקעי בהר, שלפי דיווחים אמריקניים מוקם בו מתקן גרעיני הנמצא בשלבי בנייה סמוך למתקן העשרת האורניום בנתנז. טהראן, מצדה, מכחישה כי מתקיימת במקום פעילות גרעינית כלשהי. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, אמר כי "לא מתבצעת כל פעילות גרעינית" ב"הר המכוש "והאשים את וושינגטון כי היא משתמשת באתר כ"תירוץ" להצדקת התקיפות. הוא הוסיף כי כל הפעילויות הגרעיניות של איראן מדווחות לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
גורמים ביטחוניים בכירים מתייחסים ברצינות רבה לאיומים האיראניים ואומרים כי אין מדובר בעוד הצהרת תעמולה שגרתית.
לדבריהם, מדובר במסר אסטרטגי שנועד להבהיר כי מבחינת טהראן, תקיפה באתר זה תהווה חציית קו אדום ותוביל להרחבת המלחמה מעבר לגבולות איראן.
מאחורי האיום מסתתרת תפיסת ביטחון סדורה, שלפיה פגיעה באחד מנכסי העומק האסטרטגיים של תוכנית הגרעין תחייב תגובה חריפה שתשיב את ההרתעה ותמחיש כי איראן עדיין מסוגלת להכתיב את כללי המשחק.
אולם, ההכחשות האיראניות אינן משנות את משמעותו האסטרטגית של האתר. גם אם אין בו כיום פעילות גרעינית, הוא נתפס בעיני המשטר כחלק ממערך התשתיות שנועד להבטיח את שרידות תוכנית הגרעין במקרה של מלחמה.
משום כך, תקיפה אמריקנית נגדו תתפרש בטהראן כניסיון לשלול ממנה את יכולת ההתאוששות העתידית, ולא רק כפגיעה נקודתית במתקן כזה או אחר.
מהסיבה הזו, גורמים ביטחונים מעריכים כי איראן לא תוכל להרשות לעצמה להבליג. הימנעות מתגובה עלולה להתפרש כחולשה ולעודד מתקפות נוספות נגד נכסיה האסטרטגיים. לפיכך, ההנהגה האיראנית צפויה לבחור בתגובה שתשיב את ההרתעה, אך במקביל תנסה להימנע ככל האפשר ממלחמה כוללת מול ארה"ב.
בתרחיש כזה, מדינות המפרץ יותקפו על ידי איראן וישראל עלולה להפוך במהירות ליעד המרכזי של התגובה האיראנית, גם אם לא תהיה שותפה ישירה למבצע האמריקני.
מבחינת טהראן, ישראל היא בעלת בריתה הקרובה ביותר של וושינגטון באזור, והיא נתפסת כמי שמספקת לא אחת מודיעין, סיוע מבצעי או תמיכה אסטרטגית לפעילות האמריקנית.
פגיעה בישראל מאפשרת לאיראן להעביר מסר תקיף לארה"ב, מבלי לפתוח מיד בעימות ישיר ונרחב עם הכוחות האמריקניים במזרח התיכון.
ההערכה של גורמים ביטחוניים בכירים היא שהתגובה האיראנית תהיה רב-שכבתית ומתוכננת היטב.
בשלב הראשון צפויים מטחים של טילים בליסטיים לעבר יעדים אסטרטגיים בישראל, ובהם בסיסי חיל האוויר, מתקני מודיעין, מרכזי שליטה ותשתיות ביטחוניות חיוניות. במקביל עשויה איראן לשגר מאות כטב"מים במטרה להעמיס על מערכות ההגנה האווירית ולשחוק את יכולת היירוט שלהן.
בשלב הבא צפויה טהראן להפעיל את שלוחותיה האזוריות ובראשן חזבאללה בלבנון, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, המורדים החות'ים בתימן וארגונים נוספים המשתייכים ל"ציר ההתנגדות". מהלך כזה יאפשר להרחיב את זירות הלחימה, לפצל את מאמצי ההגנה של ישראל ולהציג את העימות כמלחמה אזורית ולא כעימות דו-צדדי בין איראן לארה"ב.
להערכת גורמים ביטחוניים, מטרת התגובה האיראנית לא תהיה רק להסב נזק צבאי. היא נועדה בראש ובראשונה לשקם את ההרתעה, להמחיש כי גם לאחר פגיעה במתקנים אסטרטגיים איראן שומרת על יכולת תגובה משמעותית, לערער את תחושת הביטחון בישראל ולהעביר מסר למדינות האזור כי כל שיתוף פעולה עם וושינגטון נגד איראן יגבה מחיר כבד. במקביל, תגובה עוצמתית עשויה לשפר את עמדת המיקוח של טהראן אם יתחדש בעתיד משא ומתן מדיני.
עם זאת, האתגר הגדול מבחינת כל הצדדים הוא סכנת ההסלמה הבלתי נשלטת. גם אם איראן תנסה להגביל את תגובתה, כל מתקפת נגד אמריקנית או ישראלית עלולה להצית שרשרת אירועים שתוביל לעימות אזורי רחב בהרבה מזה שתוכנן מלכתחילה.
בסופו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים, "הר המכוש" הפך להרבה יותר מאתר תת-קרקעי סמוך לנתנז. הוא מסמל בעיני ההנהגה האיראנית את יכולת השרידות של תוכנית הגרעין ואת יוקרתו של המשטר. לכן, אם אכן תחליט ארה"ב לתקוף אותו, הסבירות שאיראן תפנה את עיקר תגובתה לעבר ישראל תהיה גבוהה.
מבחינת טהראן, זו תהיה הדרך היעילה ביותר להשיב את ההרתעה, להפגין עוצמה ולשדר כי כל פגיעה בנכסיה האסטרטגיים תגרור מחיר אזורי כבד. אולם באותה מידה, מהלך כזה עלול להציב את המזרח התיכון כולו על סף מלחמה רחבת היקף, שתוצאותיה יהיו קשות לחיזוי ולבלימה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
