
מפת הדרכים של רצועת עזה על סף קריסה
חמאס והג'יהאד האסלאמי מטילים ספק ביישום מפת הדרכים של מועצת השלום, ישראל מתעקשת על פירוק חמאס מנשקו לפני כל נסיגה, וטראמפ מנסה לשמר את התוכנית בלי להתעמת עם נתניהו ערב הבחירות.

חמאס והג'יהאד האסלאמי מטילים ספק ביישום מפת הדרכים של מועצת השלום, ישראל מתעקשת על פירוק חמאס מנשקו לפני כל נסיגה, וטראמפ מנסה לשמר את התוכנית בלי להתעמת עם נתניהו ערב הבחירות.

המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

מאחורי המאבק בין ישראל לחזבאללה על השליטה ברכס עלי טאהר מסתתר מאבק גדול בהרבה, האם ישראל תכתיב את המפה הביטחונית החדשה של דרום לבנון, או שחזבאללה יצליח לבלום אותה.

מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.

המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.

העליונות הצבאית האמריקנית אינה מוטלת בספק, אך שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה איראן עדיין לא נכנעה. טראמפ הצליח להכות בטהרן, אך לא לכופף אותה ומיצרי הורמוז הפכו לסמל הפער בין ניצחון בשדה הקרב להכרעה אסטרטגית.

התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.

טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.

קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.

חמאס והג'יהאד האסלאמי מטילים ספק ביישום מפת הדרכים של מועצת השלום, ישראל מתעקשת על פירוק חמאס מנשקו לפני כל נסיגה, וטראמפ מנסה לשמר את התוכנית בלי להתעמת עם נתניהו ערב הבחירות.

המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

מאחורי המאבק בין ישראל לחזבאללה על השליטה ברכס עלי טאהר מסתתר מאבק גדול בהרבה, האם ישראל תכתיב את המפה הביטחונית החדשה של דרום לבנון, או שחזבאללה יצליח לבלום אותה.

מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.

המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.

העליונות הצבאית האמריקנית אינה מוטלת בספק, אך שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה איראן עדיין לא נכנעה. טראמפ הצליח להכות בטהרן, אך לא לכופף אותה ומיצרי הורמוז הפכו לסמל הפער בין ניצחון בשדה הקרב להכרעה אסטרטגית.

התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.

טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.

קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.