הקמת בית הספר ללימודי אסלאם בשב"כ בעקבות מחדל 7 באוקטובר מעלה שאלות קשות על הפערים בהבנת האידאולוגיה של חמאס, חשיבות מסגד אלאקצא והשפעתו על ההסלמה הביטחונית. גורמים ביטחוניים בכירים קוראים לשלב בלימודים מזרחנים בעלי ניסיון שטח, לחקור את מסמכי השלל וחקירות מחבלי הנוח'בה, ולנפץ תפיסות מקובעות ושיטות ההונאה של חמאס.
חמאס ומחנה דחלאן מנסים להקים רשימה רחבה לקראת הבחירות הפלסטיניות, ובמרכזה להציב את מרואן ברגותי, מהלך שעלול לאתגר את הנהגת פת"ח ולפתוח את שאלת היום שאחרי אבו מאזן.
מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.
הטייס העומאני הימאם אלהמאמי תכנן לרסק את מטוס "פליי דובאי" על נתב"ג ולגרום לפיגוע המוני. לפי החקירה, הוא שקל לבצע את הפיגוע כבר בחודש יולי, והכין תוכנית חלופית להתרסקות על בסיס אמריקני בירדן.
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.
החלטת וושינגטון שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה"ב כדי לנאום באו"ם היא מסר מדיני לרש"פ ובירושלים מרוצים מההחלטה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
הקמת בית הספר ללימודי אסלאם בשב"כ בעקבות מחדל 7 באוקטובר מעלה שאלות קשות על הפערים בהבנת האידאולוגיה של חמאס, חשיבות מסגד אלאקצא והשפעתו על ההסלמה הביטחונית. גורמים ביטחוניים בכירים קוראים לשלב בלימודים מזרחנים בעלי ניסיון שטח, לחקור את מסמכי השלל וחקירות מחבלי הנוח'בה, ולנפץ תפיסות מקובעות ושיטות ההונאה של חמאס.
חמאס ומחנה דחלאן מנסים להקים רשימה רחבה לקראת הבחירות הפלסטיניות, ובמרכזה להציב את מרואן ברגותי, מהלך שעלול לאתגר את הנהגת פת"ח ולפתוח את שאלת היום שאחרי אבו מאזן.
מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.
הטייס העומאני הימאם אלהמאמי תכנן לרסק את מטוס "פליי דובאי" על נתב"ג ולגרום לפיגוע המוני. לפי החקירה, הוא שקל לבצע את הפיגוע כבר בחודש יולי, והכין תוכנית חלופית להתרסקות על בסיס אמריקני בירדן.
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.
החלטת וושינגטון שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה"ב כדי לנאום באו"ם היא מסר מדיני לרש"פ ובירושלים מרוצים מההחלטה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
