הישג המפלגות הערביות בבחירות והעלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית מעלים מחדש את השאלה אם מדובר בעיקר במחאה נגד ממשלת נתניהו, או גם בביטוי להעמקת העימות הלאומי בין ישראל לפלסטינים בעקבות המלחמה בעזה.
גורם ביטחוני בכיר מעריך כי מדיניות הממשלה ברצועה וביהודה ושומרון, בעקבות הטבח שביצעה חמאס בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, חיזקה את נחישותם של ערבים אזרחי ישראל להביא להחלפתה ולהגביר את המאבק על אופייה היהודי של המדינה.
דבריהם של מנהיגים פוליטיים לאחר הבחירות והעימות שהתפתח סביב תוצאותיהן ממחישים את עומק המחלוקת.
תוצאות הבחירות הציבו את המפלגות הערביות בעמדה משמעותית במערכת הפוליטית. על פי התוצאות הרשמיות של הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית, שתי המפלגות הערביות המרכזיות זכו יחד בכ-19 מושבים בכנסת, כמעט פי שניים מייצוגן הנוכחי.
במקביל, גוש מפלגות הימין בראשות בנימין נתניהו נותר מתחת לרף 61 המושבים הדרוש להרכבת ממשלה.
גם שיעור ההצבעה בחברה הערבית הגיע לרמה גבוהה במיוחד. הנתונים מצביעים על התגייסות פוליטית נרחבת ועל רצון של חלקים גדולים בציבור הערבי להשפיע על הרכב הממשלה הבאה.
מנהיגי המפלגות הערביות לא הסתירו את שאיפתם להביא לסיום שלטון נתניהו. הם הציגו את החלפת הממשלה כאחד היעדים המרכזיים שלהם, לצד דרישות הנוגעות למאבק בפשיעה בחברה הערבית, להגדלת התקציבים, לשוויון אזרחי ולחידוש המגעים המדיניים להקמת מדינה פלסטינית.
העובדות האלה מחזקות את ההערכה שלפיה הבחירות שימשו גם זירה למאבק נגד ממשלת נתניהו ומדיניותה. אולם החלפת ממשלה באמצעות בחירות היא פעולה פוליטית לגיטימית במסגרת המערכת הדמוקרטית,אומרים גורמים ביטחוניים, ואין בה כשלעצמה הוכחה להתנגדות לעצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אוסאמה סעדי מקדיש את הניצחון לאסירים הביטחוניים ולפלסטינים
אחת ההתבטאויות הבולטות לאחר הבחירות הייתה של חבר הכנסת אוסאמה סעדי ממפלגת תע"ל. סעדי התייחס לניצחון המפלגות הערביות ואמר כי הוא רואה בו בשורה עבור האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל.
לדבריו, הוא מקדיש את הניצחון "לעם שלנו ברצועת עזה ובגדה המערבית ובירושלים הקדושה ולכל החופשיים בעולם".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההתבטאות הזאת מעניקה מימד לאומי ופלסטיני מובהק לאופן שבו סעדי בחר להציג את ההישג האלקטורלי. הוא לא הסתפק בהתייחסות להישגים אזרחיים בתוך ישראל או להחלפת הממשלה, אלא קשר את הניצחון גם לאסירים הביטחוניים ולמאבק הפלסטיני מחוץ לגבולותיה של ישראל.
כמה מאות מהאסירים הביטחוניים העצורים בישראל הינם מחבלי נוח'בה,תושבי הרצועה, שנעצרו בחשד כי השתתפו בטבח ה-7 באוקטובר ומעשי האונס והאלימות שליוו אותו.
להערכתם של הגורמים הביטחוניים, מדובר בהתבטאות שראוי להביא בחשבון בעת בחינת המסרים הפוליטיים של הנהגת המפלגות הערביות. היא משקפת לפחות חלק מהמניעים של המצביעים הערבים והתמיכה שלהם בסוגיה הפלסטינית.
המלחמה בעזה והחרפת העימות הלאומי
הבחירות בישראל נערכו על רקע מלחמה ממושכת, הרס נרחב ברצועת עזה והחרפת המחלוקת סביב המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון. למציאות הזאת יש השפעה גם על היחסים בין יהודים לערבים בתוך ישראל.
גורם ביטחוני בכיר שעמו שוחחתי מעריך כי יש לראות את התחזקות המפלגות הערביות בהקשר רחב יותר. לדבריו, מדיניות הממשלה בעזה והצעדים שנקטה ביהודה ושומרון תרמו להגברת הנחישות בחברה הערבית לפעול להחלפת הממשלה ולהחריף את המאבק נגד הצביון היהודי של ישראל.
לדבריו, התהליך החל כבר באירועי "יום ירושלים" ב-21 במאי 2021, שהביא למבצע "שומר החומות" ומעשי אלימות במגזר הערבי ובערים המעורבות מצד ערבים כלפי יהודים.
על פי הערכתו, אין מדובר רק בהתנגדות לממשלה מסוימת או למדיניותה, אלא גם במאבק על אופייה הלאומי של המדינה, הקשור לשאיפה להקמת מדינה פלסטינית ולהתנגדות לרעיון הציוני.
לדברי הגורם הביטחוני, ישנן סיבות נוספות להתחזקות כוחן של המפלגות הערביות.
- התנגדות לממשלת נתניהו ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר,מצביעים ערבים תיארו את מדיניות הממשלה כעוינת כלפי החברה הערבית, חלקם אמרו בראיונות לתקשורת כי הצביעו כדי להביא להחלפת הממשלה ולהרחיק מהשלטון את בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ'.
ב.הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, זה היה אחד הנושאים המרכזיים שהניעו מצביעים. התסכול מהיעדר תחושת ביטחון אישי ומהטיפול בפשיעה המאורגנת תרם להתגייסות לקלפיות,גם מצביעים שלא נהגו להשתתף בבחירות סיפרו כי הפעם החליטו להצביע בגלל המצב בקהילותיהם.
ג.תחושת אפליה והחרפת הרטוריקה נגד הציבור הערבי. המאבק נגד מה שהמנהיגים הערבים מכנים גזענות והדרה הפך למרכיב מרכזי בקמפיין. גם התבטאויות של מנהיגי הימין נגד השתתפות פוליטית ערבית עודדו חלק מהציבור הערבי לצאת ולהצביע, דווקא כדי להוכיח את כוחו האלקטורלי.
ד.הרצון להשפיע על הרכב הממשלה, שתי המפלגות הערביות זכו לפי התוצאות הסופיות ב-19 מושבים, הישג שעשוי להעניק להן כוח מיקוח משמעותי. מנהיגי המפלגות קראו להצביע כדי להביא לשינוי פוליטי, אף שהיו ביניהם הבדלים בשאלה אם להצטרף לקואליציה או לתמוך בה מבחוץ.
המחלוקת על הגדרתה של המדינה
מעבר למאבק על הרכב הממשלה, קיימת מחלוקת אידיאולוגית ממשית בשאלת אופייה הלאומי של ישראל. חלק מהמפלגות הערביות דורשות שוויון אזרחי מלא, בעוד שאחרות מבקשות שינוי עמוק יותר בהגדרת המדינה וביחס שבין זהותה היהודית לבין זכויותיהם הלאומיות של אזרחיה הערבים.
מפלגת בל"ד, למשל, תומכת בהפיכת ישראל ל "מדינת כל אזרחיה" ומבקשת לשנות את המבנה הלאומי והחוקתי של המדינה. גם הרשימה המשותפת הציגה במצעיה מאבק במה שהיא מכנה עליונות יהודית, לצד דרישות לשוויון אזרחי ולאומי ולהכרה בזכויות הפלסטינים.
עמדות אלה מאפשרות לקיים דיון ענייני בשאלה אם חלק מהכוחות הפוליטיים הערביים מבקשים לשנות את הגדרתה הלאומית של ישראל, ולא רק את מדיניות הממשלה המכהנת.
עם זאת, אין להתייחס למפלגות הערביות כאל גוש אידיאולוגי אחיד. רע"ם, בהנהגת מנסור עבאס, נקטה בשנים האחרונות קו פרגמטי יותר, שהתמקד בהשתלבות במערכת הפוליטית, בהשגת תקציבים ובשיפור מצבם של האזרחים הערבים. גם בקרב הציבור הערבי עצמו קיימים הבדלים בזהות, בעמדות הפוליטיות וביחס למדינה.
לכן יש להבחין בין דרישה להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, דרישה לשוויון אזרחי בישראל ודרישה לשנות את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. אלה עמדות שונות, גם אם לעיתים הן מופיעות יחד בשיח הפוליטי.
חששות במערכת הביטחון
גורם ביטחוני בכיר אומר כי במערכת הביטחון מתעורר חשש כי השיח בחלקים בחברה הערבית בנושא דרישה לאוטונומיה לערביי ישראל אינו מסתכם בדרישות לשוויון אזרחי, להכרה בזהות הלאומית הפלסטינית או לניהול עצמאי של ענייני החינוך והתרבות, אלא עלול להתפתח לדרישה רחבה יותר, שתכלול גם מימד טריטוריאלי.
הרעיון אינו חדש, כבר בשנות ה־90 העלה עזמי בשארה את סוגיית האוטונומיה התרבותית לערביי ישראל, כחלק מהדיון במעמדם הקולקטיבי ובשאלת זהותה של המדינה. כיום, לפי החששות שמעלים גורמים במערכת הביטחון, הדיון מתרחב מעבר לאוטונומיה תרבותית ומנהלית, לעבר דרישה אפשרית לאוטונומיה טריטוריאלית ולסמכויות שלטוניות נרחבות יותר.
גורמי הביטחון החוששים מהתהליך סבורים כי יש לבחון אותו גם בהקשר המדיני והלאומי הרחב.
להערכתם, הקמת מסגרות ניהול נפרדות והרחבת סמכויותיהן עלולות לסמן תהליך הדרגתי של התרחקות ממדינת ישראל וממוסדותיה. התרחיש שמדאיג אותם הוא כי מדובר במהלך לקראת תרחיש של הקמת מדינה פלסטינית.
החשש הוא כי מדובר בתהליך מתואם בין חלק ממנהיגי המפלגות הערביות לבין ארגוני הטרור אש"פ וחמאס. החשש הוא כי אם תקום בעתיד מדינה פלסטינית, עלולה להתעורר בעתיד גם דרישה מצד גורמים בחברה הערבית בישראל לבחון אפשרות של הסתפחות אליה.
לחששות המדיניים מצטרפת סוגיית הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית, שאינו מצוי רק בידי ארגוני פשיעה. השב"כ הזהיר בעבר כי היקף הנשק הבלתי חוקי עלול להפוך לסכנה לביטחון הלאומי, במיוחד בתרחיש של התפרצות אלימות רחבה על רקע לאומני.
אירועי מבצע "שומר החומות" במאי2021 המחישו כיצד עימות ביטחוני עלול להיות מלווה בהתפרצות אלימות בתוך ישראל.
במערכת הביטחון קיים חשש שבתקופות של מתיחות חריפה, נשק המצוי בידי גורמים פליליים או גורמים חמושים אחרים עלול לשמש גם לפגיעה באזרחים יהודים.
אזהרה מפורשת בנושא השמיע ראש השב"כ, דוד זיני, בדיון בקבינט באוקטובר 2026.
זיני התריע מפני תשתיות בעלות מאפיינים צבאיים בפזורה הבדואית בנגב ומפני ניסיונות להקים מסגרות דמויות גדודים.
לדבריו,"יש בפזורה הבדואית מקומות עם תשתיות צבאיות שאנחנו מסכלים כל הזמן, ניסיונות של הקמת גדודים כמו צבאיים, תופעה מאוד מדאיגה".
הדברים קיבלו חיזוק קונקרטי בהודעה רשמית שפרסם השב"כ ב-8 באוקטובר 2026, שבה נחשפה פרשה של חמישה צעירים תושבי שגב שלום, שנעצרו בחודשים מאי ויוני בחשד שתכננו להקים ביישוב גדוד צבאי בהשראת הגדודים הפלסטיניים ביהודה ושומרון, ולבצע פיגועים במסגרת פעילותו.
לפי הודעת השב"כ, ראש החוליה פעל במשך תקופה להקמת הגדוד, מתוך זיקה פלסטינית, והיתר הסכימו להצטרף להתארגנות וליטול חלק בתוכניותיה.
בין היעדים שעליהם דובר בחקירה היו תחנת המשטרה בשגב שלום והתחנה המרכזית בבאר שבע. נגד המעורבים הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין עבירות טרור חמורות.
בהודעת השב"כ פורט כי אחד מחברי החוליה הסכים עקרונית לבצע ירי לעבר תחנת המשטרה בשגב שלום וכן פיגוע דקירה וירי בתחנה המרכזית בבאר שבע. חבר אחר, שעל פי החשד נועד לשמש כ"מהנדס" של ההתארגנות, צפה בחומרי הדרכה להכנת חומרי נפץ ונקשר להכנת מטענים נגד כוחות הביטחון. לפי השב"כ, חבר נוסף הסכים להצטרף למסגרת ותכנן לבצע פיגוע עצמאי באמצעות מטען לאחר שחרורו ממעצר, ובחקירתו עלה כי תכנן במשך כשנתיים לבצע פיגוע דקירה בשם ארגון המדינה האסלאמית. חבר חמישי הסכים להצטרף לגדוד ולהשתתף בפיגוע.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
