ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
