יצחק הרצוג צריך להתנצל בפני הציבור על ההתבטאויות הגזעניות של יאיר גרבוז, ולגנות את דברי יהושע סובול ואלונה קמחי.
הרצוג נכשל כי לא הצליח לשכנע את הציבור כי הוא מנהיג ולשכנע את עדות המזרח כי "המחנה הציוני" שונה ממפא"י ההיסטורית.
מערכת הבחירות האחרונה הייתה מגעילה ביותר, מלווה בהצהרות גזעניות, זלזול בדת ובמסורת, העלבת עדות המזרח, בקמפיינים של הסתה ושנאה, במתקפה ארסית של חלק מאמצעי התקשורת על הימין וראש הממשלה נתניהו, הכול למען הישיבה על כסאות עור הצבי בחדר הממשלה בירושלים.
כוכב פוליטי חדש דרך בראש מפלגת העבודה, יצחק הרצוג שמו, אליו הצטרפה ציפי לבני הנסיכה של השבט הלבן ויחד הקימו את "המחנה הציוני" שביקש להחליף את מפלגת השלטון.
יצחק הרצוג בטוח שהוא ראוי להיות ראש ממשלה ואינו נופל מראש הממשלה בנימין נתניהו, בין היתר הוא מציג את אחת מתכונותיו, יש לו יכולות נדירות "לחבר בין אנשים" וליצור בריתות פוליטיות בלתי אפשריות.
מה דעתך מר הרצוג לא רק לחבר בין אנשים אלא גם להתחבר לאנשים?
בשבוע האחרון של הבחירות סייר יצחק הרצוג בשוק לוד, על מרקע הטלוויזיה ראיתי אותו מושיט את ידו לעבר אחד האנשים ללחוץ את ידו אולם האיש סירב, הפליט "לא רוצה" ונמלט מהמקום.
יומיים אח"כ הייתי בשוק של העיר רמלה ופגשתי את אותו אדם, מתברר שמדובר ברוכל, מסביב לבסטה שלו התגודדה קבוצה של רוכלים נוספים וקונים והוא סיפר בגאווה איך סירב ללחוץ את ידו של הרצוג.
הוא הפך לגיבור של השוק, כשכולו קורן וזורח מהכבוד שבו זכה, לסרב ללחוץ את ידו של הרצוג. הוא הכריז כי יצביע רק לליכוד בראשות נתניהו ותיאר את מפלגת העבודה כגזענית ושונאת מזרחים.
ב-25 בספטמבר 1997, התנצל אהוד ברק בפני עדות המזרח ואמר "בשם מפלגת העבודה לדורותיה ובשמי, אני מבקש סליחה על הפגיעה שפגענו" ברק לקח אחריות על מעשי קודמיו והתנצל. השמיים לא נפלו.
יאיר גרבוז מתעקש ומסרב להתנצל, יצחק הרצוג מספר בגאווה כי הוא מחובר למסורת היהודית וכן גם משפחתו, אני מאמין לו ואני דורש ממנו לצאת לציבור ולהתנצל בשם "המחנה הציוני" על הדברים הגזעניים שאמר יאיר גרבוז, ובאותה ההזדמנות גם לגנות את דברי יהושע סובול ואלונה קמחי.
אין זה מספיק לגלגל עיניים לשמיים, לטעון שהם אינם משתייכים ומייצגים את "המחנה הציוני" ולהיתמם. הרי בסופו של דבר יאיר גרבוז השתתף בעצרת להחלפת השלטון בכיכר רבין ואמר את דברי הבלע שלו מעל הבימה לתשואות של כמה עשרות אלפי תומכי "המחנה הציוני".
אם אהוד ברק ידע להתנצל גם הרצוג יכול.
אינני דורש מציפי לבני להתנצל מפני שאינה עומדת בראש "המחנה הציוני", את יצחק הרצוג אני מכיר אישית יותר מ30 שנה, אני מהמר שאם ירצה, יוכל לגלות את תעצומות הנפש, ייקח בבקשה את האחריות ויתנצל בפני כל הציבור שנפגע מהגזען יאיר גרבוז.
מדוע נכשל הרצוג?
אם הרצוג רוצה ש"המחנה הציוני" יחליף את מפלגת השלטון בבחירות הבאות, הוא צריך להקשיב לעצותיו של ח"כ עמיר פרץ, הוא צריך למצוא את הדרך להגיע ללבבות של הציבור המסורתי, של תושבי הפריפריה, של חלקים רחבים של עדות המזרח שעדיין רואים במפלגת העבודה, גם אם קוראים לה "המחנה הציוני", חלק ממפא"י ההיסטורית שפגעה קשות בכבוד של יוצאי עדות המזרח, בדימוי העצמי שלהם, בחיי המשפחה והדת ובמערכת הערכים שלהם.
יצחק הרצוג עשה טעות גדולה לקראת הבחירות, אינני יודע אם היו אלה עצותיהן של ציפי לבני או של איתן כבל, כשלא צירף אליו את שאול מופז.
הוא הציע למופז מקום נידח ברשימה ושלח אותו הביתה לשמחתה הרבה של ציפי לבני. כן, את שאול מופז, איש ערכי ועתיר זכויות, איש שיכול היה לתרום רבות ל"מחנה הציוני" ולמדינה גם אם איננו פוליטיקאי בכל רמ"ח אבריו.
צירופו היה מביא מנדטים נוספים ל"מחנה הציוני".
יצחק הרצוג היה צריך ללמוד מפרשת אלי אוחנה ב"בית היהודי", הגזענות שם הביאה לבריחת מצביעים מזרחים מתמיכה במפלגה.
יצחק הרצוג מייצג את האליטה הצפון תל אביבית, לצדו ציפי לבני, יוצאת הליכוד, בוגרת קדימה, מקימת התנועה, מזגזגת סדרתית שהשליכה לפח הזבל של ההיסטוריה את חבריה מהתנועה וקפצה על העגלה של מפלגת העבודה בברית חדשה הנקראת "המחנה הציוני".
לבני נתפסת בעיני רבים כמחפשת בכל מחיר את המלוכה, דורסנית, כסניגורית של הרשות הפלסטינית המתחנפת לקהילה הבינלאומית.
החבירה של הרצוג ללבני מזיקה לו למרות שלא יודה בכך, הסכמתו לרוטציה עם לבני גרמה לו נזק רב, הציבור רוצה לראות רק מנהיג אחד חזק ולא שניים בהנהגה.
הרצוג מופיע כחנון חסר ביטחון עצמי, בעל קול צרחני הלוקח שיעורי קול שתמונותיו על הכרזות הגדולות של "המחנה הציוני" עברו פוטושופ כדי להציגו כמבוגר וגברי.
הציבור לא קונה אותו כמנהיג כריזמתי.
הרצוג אינו מקרין את תחושת הביטחון שמנהיג מדינה צריך להקרין לאזרחים במדינה שהביטחון בה הוא הנושא המרכזי, העימות הטלוויזיוני הבלתי מתוכנן עם בנימין נתניהו בשבוע שעבר בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 הציג אותו במלוא מערומיו, הוא גמגם, מעד בלשונו, ונראה כתלמיד צעיר הנבוך בפני המורה שלו.
