קרב הירושה באיראן

הבחירות לפרלמנט ו"מועצת המומחים" באיראן מהוות מבחן ראשון לגבי כוונותיה של איראן לאחר החתימה על הסכם הגרעין.
המנהיג הרוחני העליון ח'מינאי וראשי "משמרות המהפכה" מנהלים קרב חסר פשרות כדי להבטיח את המשך הקו הקיצוני של איראן.

 

באיראן החלה מערכת הבחירות  לקראת יום ה-26 בחודש הזה שבו יתקיימו באיראן הבחירות לפרלמנט(המג'לס) ול "מועצת המומחים" שאמורה לבחור יורש למנהיג הרוחני העליון של איראן במקומו של עלי ח'מינאי.

תפקיד המנהיג הרוחני העליון הוא חשוב ביותר, הוא העומד בראש הפירמידה השלטונית והקובע בענייני הפנים והחוץ של איראן.

הוא גם היחידי היכול לשמור על האיזונים המתאימים בין מוסדות המדינה השונים.

גם הבחירות לפרלמנט הן חשובות לאור כוונת הזרם הרפורמיסטי לנסות ולהגדיל את כוחו באמצעות הבחירות האלה.

למחלתו של המנהיג הרוחני העליון ח'מינאי, המתקרב לגיל 80, המבשרת כי בקרוב הוא ייאלץ לרדת מהבמה הפוליטית, ולהסכם הגרעין עם המעצמות יש השפעה גדולה על המתרחש באיראן בעצם ימים אלה, האווירה השוררת במדינה היא כי איראן עומדת בפני הזדמנות היסטורית לחולל שינויים.

לאור חלון ההזדמנויות החדש מתנהל באיראן מאבק איתנים בין שני מחנות, המחנה הרפורמיסטי והמחנה הקיצוני או השמרני.

המאבק הינו על זהותו של היורש לתפקיד המנהיג הרוחני העליון ועל אופי המדיניות האיראנית העתידית לאחר ירידתו של עלי חמינאי מהבמה הפוליטית.

איראן ניצבת בפני צומת דרכים חשובה, עיני העולם נשואות אליה  והבחירות לפרלמנט ו "מועצת המומחים" נתפסות במערב כמבחן הראשון של איראן לגבי כוונותיה האמיתיות לאחר החתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות ולאחר בחירתו של חסן רוחאני כנשיא .

כאמור המאבק באיראן הינו בין שני זרמים שונים בעלי עמדות מנוגדות.

 

המחנה הרפורמיסטי- את המחנה הזה מוביל הנשיא חסן רוחאני שבעזרתו של שה"ח ג'וואד ט'ריף הוביל את החתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות. המחנה נתמך על ידי נשיאים קודמים כמו עלי אכבר האשמי רפסנג'אני ומחמד ח'אתמי והוא תומך בהשתלבותה של איראן בקהילה הבינלאומית ונקיטת מדיניות של פתיחות כלפי העולם.

השקפת העולם הזו גורסת כי איראן יכולה להיהפך למעצמה אזורית חשובה  ולהתפתח כמדינה מודרנית וטכנולוגית  בזכות יכולותיה הכלכליות ושיתוף פעולה עם המערב ולאו דווקא באמצעות הפצת טרור, ערעור יציבותן של מדינות שכנות וחתרנות מדינית.

 

 

המחנה הקיצוני- את המחנה הזה מובילים מפקדי "משמרות המהפכה" ובראשם הגנרלים מחמד עלי ג'עפרי וקאסם סולימאני, הם נתמכים על ידי הנשיא לשעבר מחמד אחמדינג'אד וראש הפרלמנט עלי לאריג'ני.

המחנה הזה נוקט גישה שמרנית וחושש מאוד ממדיניות של פתיחות כלפי העולם, הוא מחזיק בתפיסה כי ארה"ב הינה "השטן הגדול" וישראל "השטן הקטן", תומך בהפצת רעיונות המהפכה הח'ומיינסטית בעולם ופועל לערעור יציבותן של מדינות באזור המזה"ת והפצת הטרור.

המחנה הזה חושש כי קיימת קונספירציה להפיל את שלטון ההיאתולות באיראן מבפנים כפי שקרה במהלך אירועי  "המהפכה הירוקה" ב -2009.

 

הסכם הגרעין עם המעצמות מעמיד את המחנה הקיצוני בפני בעייה, ההסכם אושר על ידי המנהיג הרוחני העליון ח'מינאי למרות שראשי "משמרות המהפכה" התנגדו לו אך הסנקציות הכלכליות הקשות שהטיל המערב הכריעו את הכף מכיוון שח'מינאי חשש שהן יביאו למהפכה נגד שלטונו.

כעת מנסה הזרם הרפורמיסטי לשפר את מצבו, המצב הכלכלי באיראן אמור להשתפר בעקבות הסרת הסנקציות, הצמיחה תגדל ואיראן מעריכה כי בכל שנה יושקע בה סכום של כ 50 מיליארד דולר.

אולם נראה כי האופטימיות לגבי שינוי אפשרי באיראן היא מוקדמת מידי, המנהיג הרוחני העליון עלי ח'מינאי חושש כי מדינות המערב רוצות לחדור כעת לתוך איראן דרך החלון הכלכלי ולהשפיע על הדור הצעיר המהווה כ 60 אחוזים מן האוכלוסיה.

הקונספירציה החדשה של המערב נתפסת בעיני המחנה הקיצוני כניסיון לשנות את איראן באמצעות יצירה של מצב של יציבות כלכלית וצריכה של מוצרים.

 

לכן, הקרב הפוליטי באיראן מתמקד בשני מישורים, מחד גיסא ,ניסיון למנוע מהמחנה הרפורמיסטי להגדיל את כוחו בפרלמנט, לצורך כך נפסלה מועמדותם של כ3000 פעילים של הזרם הרפורמיסטי לחברות בפרלמנט, ומאידך גיסא בחירת מנהיג רוחני עליון חדש שיצעד בדרכו של קודמו.

 

מי יירש את ח'מינאי?

 

המנהיג הרוחני העליון ח'מינאי משתף פעולה עם המחנה הקיצוני כדי להבטיח שיורשו יילך בדרכו ובקו הפוליטי שהכתיב, והוא פועל להבטיח שב "מועצת המומחים" יהיה מספר גדול של חברים קיצונים דבר שיבטיח העברה שקטה של השלטון, במידת הצורך, ללא פיצוצים והפתעות בלתי צפויות.

במסגרת המאמצים האלה פסלה "המועצה לשמירה על האינטרס של המשטר" את מועמדותם של מרבית המועמדים הרפורמיסטים שרצו להיבחר ל "מועצת המומחים" ובהם גם את מועמדותו של חסן ח'ומייני, נכדו של האימאם ח'ומייני מייסד "המהפכה האסלאמית", בנימוק של "חוסר התמצאות מספקת בנושאי דת".

"מועצת המומחים" החדשה שתיבחר תכהן עד שנת 2024 והיא אמורה לבחור את יורשו של ח'מינאי אולם לא ניתן להצביע כרגע על מועמד מוביל.

בעבר הוצע כי את ח'מינאי תירש "הנהגה קבוצתית" הכוללת 3-4 הייאתולות אך הוא התנגד להצעה.

לא מן הנמנע כי הנושא יישאר בינתיים ללא הכרעה ויהווה "פצצת זמן" עד להסתלקותו של ח'מינאי מהבמה הפוליטית.

 

המחנה הקיצוני הגביר בשבועות האחרונים את ההתקפות הארסיות שלו על מי שנחשב כמנוע העיקרי של המחנה הרפורמיסטי, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני לאחר שמתח ביקורת חריפה על "המועצה לשמירה על האינטרס של המשטר" לאחר שפסלה את מועמדות של חסן ח'ומייני ל "מועצת המומחים" והאשים את חברי המועצה כי הם אינם נאמנים לדרכו  של האמאם ח'ומייני.

פעילים במחנה הקיצוני קראו למשטר לעצור את רפסנג'אני ולהשליכו לבית הסוהר לצד נכדו, מהדי רפסנג'אני שמרצה כבר עונש מאסר בכלא האיראני.

המתח הולך וגובר לקראת הבחירות לפרלמנט ול "מועצת המומחים" וכפי שהדברים נראים כעת ספק רב אם אכן הבחירות האלה יביאו לשינוי המיוחל באיראן.

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי