לאן פניו של ארדואן?

ניסיון הנפל להפיל את שלטונו של ארדואן הוא ביטוי למדיניותו הכושלת בתחומי הפנים והחוץ.

מעמדו של נשיא טורקיה אמור להתחזק אך יש סימנים מדאיגים שבכוונתו להמשיך ולבצר את מעמדו כדיקטטור.


ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה מזכיר את האירועים במצרים לפני שלוש שנים, ב-3 ביולי 2013 הצליח הגנרל עבד אלפתאח א-סיסי להדיח בהפיכה צבאית מהנשיאות את מחמד מורסי, נציג "האחים המוסלמים", לאחר שמורסי לא שעה לאזהרות הצבא שלא לפגוע במוסדות המדינה.

אולם, בטורקיה קרה ההיפך הגמור, הנשיא ארדואן הצליח לדכא את ההפיכה באיבה וכך נשארה מפלגת "הצדק והפיתוח," שהיא שלוחה של תנועת "האחים המוסלמים", בשלטון.

ניסיון ההפיכה הכושל מעיד על כך שהנשיא ארדואן הצליח להביא את העם הטורקי אל סף מלחמת אזרחים שבדרך נס הסתיימה רק ב265 הרוגים, כ1400 פצועים וכ 3000אנשי צבא עצורים.

האיפוק של מפקדי ההפיכה וההחלטה שלא לירות בהמונים שנענו לקריאתו של הנשיא ארדואן ויצאו לרחובות היו אחת הסיבות העיקריות לכישלון ההפיכה הצבאית.

הנשיא ארדואן הצליח ליצור זעם ותסכול בשורות הצבא בגלל מדיניות הפנים שלו וההסתבכויות האזוריות שאליהן גרר את טורקיה,חלקים מהצבא גם התנגדו לניסיונות האסלאמיזציה של ארדואן ולחוסר האונים שהוא הפגין בהתמודדות מול הטרור.

ארדואן סיבך את טורקיה עם רוסיה ועם ישראל ומצרים בעימותים אזוריים מיותרים שנבעו מאידיאולוגיה מוסלמית וממגלומניה.

הוא תמך בארגוני האופוזיציה הסונים הפועלים נגד משטרו של הנשיא אסד ובעקיפין שיתף פעולה עם דאע"ש עד שהגולם קם על יוצרו והחל בפיגועים בטורקיה עצמה.

גם ההתנכלות שלו לכורדים הפכה לחרב פיפיות נגד שלטונו,בצבא הטורקי יש קצינים הסבורים שאין פתרון צבאי לבעיית הכורדים וכי יש להגיע עמם להסדר מדיני.

דיכוי ניסיון ההפיכה הצבאית הוא ניצחון של הנשיא ארדואן המבטיח את הישארותו בשלטון השאלה היא האם הוא יפיק את הלקחים ממה שקרה וישנה את דרכיו.

בשבועות האחרונים  חתם הנשיא ארדואן על הסכם נורמליזציה עם ישראל, הוא החל בתהליך של פיוס עם רוסיה והחל לחזר אחרי מצרים וסוריה בניסיון לשפר את מעמדה האזורי של טורקיה שאותו הוא הרס במו ידיו.

הנשיא ארדואן צפוי להמשיך בקו הזה ובפניו ניצבות עוד שתי סוגיות חשובות.

בעיית הפליטים הסורים


ערב חג עיד אלפיטר, המסיים את חודש רמאדאן, הודיע הנשא ארדואן כי קיימת תוכנית ליישב את הפליטים הסורים בטורקיה ולהעניק להם אזרחות טורקית.

עצם הרעיון עורר ביקורת חריפה בטורקיה, אפילו בתוך מפלגת "הצדק והפיתוח", ארדואן דחה את הדרישה לערוך משאל עם בנושא ונראה כי הוא נחוש להמשיך בתוכניתו.

מבקריו של ארדואן האשימו אותו כי הוא מנסה להקים מאגר של קולות לקראת משאל העם בנושא שינוי שיטת הממשל מפרלמנטרי לנשיאותי.

נורמליזציה עם סוריה ועיראק


טורקיה היא חלק חשוב בציר הסוני הפועל נגד משטרו של הנשיא בשאר אסד כדי להפילו.

ערב עיד אלפיטר אמר הנשיא הטורקי כי "משטרו של אסד מסוכן יותר מדאע"ש" אולם ראש ממשלת טורקיה בן עלי ילדרים אמר בשבוע שעבר כי טורקיה מצפה ליחסים טובים עם סוריה ועיראק וכי אין סיבה טובה לעימות עמן בשנים האחרונות.

אחרי שיפור היחסים של טורקיה עם ישראל ועם רוסיה אין שום סיבה שלא לשפר את היחסים עם סוריה ועיראק מסבירים מקורביו של ילדרים.

עד כה לא התבטא הנשיא ארדואן בנושא למרות שהוא פרגמטי ואינטרסנטי ויכול לשנות את דעתו כהרף עין ברגע שהדבר משרת את האינטרסים שלו, ארדואן מתנגד נחרצות להקמת מדינה כורדית קטנה בשטח סוריה, על הגבול עם טורקיה ,דבר שעלול לעורר תיאבון גדול אצל הכורדים בשטח טורקיה ולכן יכול להיות לו עניין רב בפיוס עם סוריה.

כרגע, נראה שהדבר הינו בבחינת "מס שפתיים" כדי להקרין אווירה חיובית ולייפות את משטרו של ארדואן.

הנשיא הטורקי עלול לשאוב עידוד מהעובדה שהצליח לדכא את ההפיכה הצבאית בזכות ההמונים הטורקים, דבר שיחזק אצלו את התחושה כי  הוא מאוד פופולארי ואהוד וביכולתו להפוך לדמות שלטונית חזקה כדוגמת הסולטאן הטורקי.

כבר עכשיו יש סימנים ראשונים כי הוא יוצא "לציד מכשפות" ומסע לטיהור כל מתנגדיו.

2745 שופטים כבר הודחו מתפקידיהם ועוד היד נטויה, נראה כי הנשיא ארדואן מתכנן לנצל את ההפיכה הכושלת להתחשבן עם כל מתנגדיו, הכמליסטים, הכורדים ותומכיו של פתהוללה גולאן,האווירה הציבורית בטורקיה נוחה לכך וארדואן הוא צמא נקם, על כל מתנגדי שלטונו ומבקריו הוא עלול להלביש את ההאשמה כי הם היו חלק מהקונספירציה נגדו.

מכאן הדרך לרודנות ודיקטטורה היא קצרה ביותר, כמובן בשם הדמוקרטיה, למרות ששלטונו של ארדואן נראה עכשיו יותר יציב מתמיד גם כעת יש ביקורת חזקה ושקטה על כך שהוא רומס את הדמוקרטיה במדינה, דווקא  ניסיון ההפיכה הכושל עלול להאיץ עוד יותר את תהליך הרודנות אצל ארדואן.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי