תסיסה במחנות הפליטים בלבנון

פרוייקט הקפת מחנה הפליטים עין אלחילווה בלבנון בגדר מעורר חשש בקרב הפלסטינים מביטול זכות השיבה ל "פלסטין".

תנועת חמאס מנסה למנוע את ביצוע הפרוייקט שעלול להביא לפרוץ מעשי אלימות בתוך המחנה וכנגד צבא לבנון.


בקרב הפליטים הפלסטינים בלבנון גוברים החששות לאור החלטת ממשלת לבנון להקים גדר בטון ומגדלי שמירה שיקיפו את מחנה עין אלחילווה הנחשב למחנה הפליטים הגדול ביותר במדינה.
הפלטינים חוששים כי אם יתבצע הפרוייקט הוא יהווה תקדים להקפת כל מחנות הפליטים  באותה השיטה, דבר שיקשה על תנאי החיים במחנות ויסייע בהנצחת בעיית הפליטים ובהסרת זכות השיבה מעל סדר היום הבינלאומי.
עפ"י נתוני האו"ם בלבנון יש כ-350 אלף פליטים פלסטינים המתגוררים ב-12 מחנות פליטים.
הפליטים הפלסטינים בלבנון חסרים זכויות פוליטיות וכלכליות,ממשלת לבנון מסרבת לתת להם אזרחות, זכות הצבעה, חופש בחירת עיסוק ובעלות על הקרקע.
הם סגורים במחנות הפליטים וחיים ברמת חיים נמוכה ונתונים למאבקים בין פלגים שונים בלבנון ובין פלגים פלסטינים לבין עצמם.
לבנון מונעת מהם זכויות בטענה שנוכחותם במדינה היא זמנית ותלויה בפיתרון הסכסוך עם ישראל.
ממשלת לבנון לא מתערבת בנעשה בתוך המחנות, דבר שגרם להקמת מליציות חמושות בתוכם.
מחנה הפליטים עין אלחילווה בלבנון שוכן סמוך לעיר צידון ומתגוררים בו כשמונים אלף פליטים, לכן הוא קיבל את הכינוי "עיר הבירה של הפזורה הפלסטינית".
במחנה יש צפיפות נוראית על תא שטח קטן ביותר,שלטונות לבנון לא מאפשרים להרחיבו ואף מטילים הגבלות על הכנסת חומרי בניה למחנה.
התושבים יכולים לבנות רק לגובה וגם זאת רק באישור מיוחד של המודיעין הלבנוני.
בתוך המחנה קיימת מתיחות גדולה בין ארגונים חמושים שונים, במחנה פועלים "גדודי חללי אלאקצא" של תנועת פת"ח ושלוחות של תנועות חמאס והג'יהאד האסלאמי.
כמו כן פועלים בו ארגונים אחרים כמו "גדודי ג'ונד אלשאם" הנאמן לחזבאללה ואיראן וארגון "פת"ח אלאסלאם" הנאמן לדאע"ש.
האווירה במחנה מושפעת מהשינויים האזוריים, במהלך החודשים האחרונים היו בו התנגשויות בין תומכי מחמד דחלאן לבין תומכיו של מחמוד עבאס ובין " גדודי חללי אלאקצא" של פת"ח לבין ארגון "גדודי ג'ונד אלשאם".
לפני כחודש החל הצבא הלבנוני לבנות גדר בטון בגובה של שישה מטרים עם גדר תיל ומגדלי שמירה מסביב למחנה.
הבניה החלה בהתאם להחלטת ממשלת לבנון להגביר את האבטחה סביב המחנה ולהטיל מגבלות על הפלגים המזויינים בתוכו ולסכל הברחות נשק לתוך המחנה.
הפליטים הפלסטינים במחנה יאלצו לאחר הקמת הגדר להיכנס ולצאת ממנו דרך נקודות מעבר שעליהן יפקח הצבא הלבנוני.
התוכנית לבניית הגדר נולדה כבר לפני עשר שנים, בנייתה אמורה לקחת יותר משנה בעלות של חמישה מיליון דולר.
כל הפלגים בתוך המחנה מתנגדים להקמת הגדר  בטענה שהקמתה תהפוך אותו לבית כלא גדול, אולם, רק אש"פ שומר על שתיקה בעוד שתנועת חמאס מנסה למנוע את הקמתו.
העיתון "אלקודס אלערבי" דיווח ב-25 בנובמבר כי ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס פנה לראש ממשלת לבנון וליו"ר הפלמנט שלה בדרישה לעצור את פרוייקט הקמת הגדר.
עלי ברכה, נציג חמאס בלבנון אמר כי הקמת הגדר סותרת את נאום ההשבעה של נשיא לבנון החדש מישל עוון שתמך במימוש "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים וכי מדובר בעצם עם השלמת "יישוב" הפליטים בשטח לבנון במקום להדגיש כי מדובר בשהייה זמנית של הפליטים הפלסטינים במדינה .
בניית הגדר מסביב למחנה הפליטים עין אלחילווה מסמלת את נחישות ממשלת לבנון לנסות ולהשליט סדר במחנות הפליטים במדינה גם במחיר עימות עם תושבי המחנות כדי לחזק את יציבות השלטון במדינה.
אם היא תצליח להשלים את הפרוייקט היא תוכל ליישמו גם במחנות פליטים נוספים אולם נראה כי הקמתו עלולה להגביר את המתיחות בתוכו בקרב הפלגים השונים וגם בין הפלגים לצבא לבנון.
נראה כי גם בממשלת לבנון מעריכים כי פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים במסגרת  הסדר מדיני בין ישראל לרש"פ תארך עוד זמן רב והיא איננה נמצאת על הפרק לכן היא מתרכזת בניסיון לשמור על הביטחון במחנה הפליטים עין אחילווה כדי למנוע את הפיכתו לגורם לחוסר יציבות במדינה.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי