מה אחרי ועידת פת”ח?

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

ועידת פת”ח ברמאללה הסתיימה מבלי שהביאה שום בשורות חדשות בתחום המדיני ובאיחויי הקרעים בין הגדה לרצועה.

מחמוד עבאס ביסס את מעמדו כדיקטטור שעל פיו יישק דבר אך הציבור הפלסטיני אדיש כלפי תוצאות הועידה.

 
האופוריה בקרב מקורביו של יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס מתחילה להתפוגג לאחר שהסתיימה הועידה השביעית של תנועת פת”ח שבחרה הנהגה ומוסדות חדשים לתנועה, עכשיו צריכה ההנהגה החדשה לחזור ולהתמודד עם המציאות הקשה המקומית, האזורית והבינלאומית.

מחמוד עבאס הצליח אמנם, באמצעות הועידה ובסיוען של ישראל וקטאר, לבסס עוד יותר את מעמדו בתנועת פת”ח ולהרחיק את כל מתנגדיו ובראשם מחמד דחלאן, אולם, לועידה שכינס לא הייתה שום בשורה בכל הקשור לפריצת המבוי הסתום המדיני או לגבי הפיוס הפנים-פלסטיני, למרות השתתפות נציגי תנועת חמאס בועידה.

במהלך הועידה נשא מחמוד עבאס נאום שארך יותר משלוש שעות אולם לא היה בו שום חזון מדיני או רעיונות חדשים.

האסטרטגיה הפלסטינית נשארה כפי שהייתה, בינאום הסכסוך עם ישראל ומאבק עממי משודרג תחת הכותרת “ההתנגדות העממית החכמה”.

מחמוד עבאס מתכוון למקד את מאמציו בזירת האו”ם כדי ש”פלסטין” תתקבל כחברה מלאה באו”ם.
חוסר הבהירות המדינית הוא בעוכריה של הרש”פ, נראה כי ממשל אובאמה היוצא איננו מתכוון לעשות שום מהלך נגד ישראל בזירת האו”ם ובודאי גם לא הממשל החדש הנכנס של דונלד טראמפ.

גם גורלה של היוזמה הצרפתית שמחמוד עבאס השקיעה בה את כל יהבו איננו ברור, הועידה הבינלאומית שהייתה אמורה להתכנס עד סוף השנה הנוכחית תידחה כנראה למועד בלתי ידוע.

מחמוד עבאס הצליח לממש את כל תוכניותיו ביחס לכינוסה של ועידת פת”ח אך הדבר איננו פותר את יחסיו העכורים עם “הרביעיה הערבית” (מצרים,ירדן, סעודיה ומאע”מ) לאחר שדחה את בקשתה להתפייס עם מחמד דחלאן, מצרים תאפשר ככל הנראה, עוד החודש, למחמד דחלאן לכנס בשטחה ועידה בהשתתפות אלפים מפעילי פת”ח שתיקרא תיגר על החלטות הועידה ברמאללה.

מחמוד עבאס איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על התמיכה של מדינות ערב ויש להניח שהוא ינסה עכשיו בעדינות למצוא מסילות כדי להתפייס עם “הרביעיה הערבית”.

בניגוד לציפיות, ועידת פת”ח השביעית לא קבעה מחדש את אופי היחסים עם ישראל וגם לא חזרה על החלטות המועצה המרכזית של אש”פ מלפני יותר משנה בדבר ביטול הסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני עם ישראל.

מחמוד עבאס ביסס באמצעות הועידה את מעמדו כדיקטטור שכל סמכויות השלטון בידיו ועל פיו יישק דבר.

גם בהנהגה החדשה שנבחרה אין שום חדש, מרבית חברי הועדה המרכזית (פוליטבירו) של פת”ח הינם מוכרים כנאמניו של מחמוד עבאס, כל אלה שהתנגדו לו או מתחו עליו ביקורת סולקו ממוסדות פת”ח.

בשטחים נמתחת ביקורת על מחמוד עבאס על כך שלמזרח ירושלים אין ייצוג בועדה המרכזית החדשה וכי לרצועת עזה אין ייצוג הולם.

גם הזירה הלבנונית הודרה מעמדות השפעה במוסדות פת”ח, מדובר בזירה חשובה שיש בה 12 מחנות פליטים פלסטינים דבר שמנוצל ע”י מתנגדי עבאס לצורך ניגוחו.
גם אחרי הועידה תנועת פת”ח ממשיכה להיות מפלגת השלטון, התנועה הפכה לגוף שנותן שירותים לאוכלוסייה אך הפסיק להיות גוף הלוחם בישראל.

ועידת פת”ח לא איחתה את הקרעים בתנועה אלא הרחיבה אותם, הקרע בין הפלג של מחמד דחלאן לבין מחמוד עבאס ותומכיו העמיק והתרחב וגם הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך ללא מוטיבציה של תנועת פת”ח להתפייס עם חמאס.
המהלכים הבאים שאותם מתכנן מחמוד עבאס הינם בחירת סגן ליו”ר תנועת פת”ח וכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית(מל”פ).

מחמוד עבאס סגר את ועידת פת”ח בנאום שבו הוא אמר כי הועידה השיגה את “הג’יהאד הקטן” וכי על הפלסטינים לעשות כעת את “הג’יהאד הגדול”.

מקורביו מפרשים את המילה ” ג’יהאד” במונח של “מאמץ” ולא במובן המקובל של “מלחמת קודש”.

הוא הדגיש את הצורך בסיום הפיצול בין הגדה לרצועה שפגע בבעיה הפלסטינית ואת הצורך באחדות לאומית.
בנוסף, הוא  התחייב לכנס את המל’פ בתוך שלושה חודשים.

מבחנו של מחמוד עבאס הינו מבחן המעשה, כפי שהדברים נראים כעת לא היו בועידת פת”ח שום בשורות חדשות לציבור הפלסטיני אשר גילה אדישות כלפיה ותוצאותיה.

הפלסטינים בשטחים לא התרגשו “ממשחק הכיסאות” בצמרת התנועה ולא התרשמו מהבטחותיו של מחמוד עבאס לעשות הכל כדי להתפייס עם תנועת חמאס.

הסיכוי שתוצאות הועידה יביאו לשינוי בחייהם של תושבי השטחים שואף לאפס, מבחינתם מדובר בהצגה שתוצאותיה ידועות מראש ואין לתלות תקוות בהבטחותיה.


הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי