רצועת עזה זקוקה לרגיעה

גורמים בתנועת חמאס אינם פוסלים את האפשרות להגיע להסכם רגיעה ארוך טווח עם ישראל.

האם הנשיא טראמפ יאמץ את הרעיונות שהעלה בזמנו טוני בלייר לרגיעה תמורת הסרת המצור ובניית נמל ימי צף?

המצב ההומניטארי ברצועת עזה ממשיך להתדרדר, האבטלה גואה, המצב הכלכלי קשה וסיר הלחץ הפנימי תוסס ומאיים להתפוצץ.

שיפור היחסים האחרון בין תנועת חמאס למצרים  שבא לידי ביטוי בפתיחת מעבר רפיח לעיתים תכופות יותר והכנסת סחורות ממצרים, הקל במעט את הלחץ על התושבים אבל ברור לכולם שהוא איננו השינוי המיוחל במצב.

עפ"י דיווח בעיתון "א-שרק אלאווסט" מה-10 במרץ, השימוש והסחר בסמים ברצועת עזה עלה בשנה האחרונה כתוצאה מהמצור הנמשך והאבטלה הגואה, גם העונשים הקלים יחסית שמטיל ממשל חמאס על הסוחרים בסמים אינם מסייעים למגר את התופעה.

המצב הביטחוני ברצועה הינו נפיץ, הארגונים הסלפים-הגי'האדיסטים מנסים לחמם את גבול הדרום ולגרור באמצעות ירי רקטות לעבר ישראל את תנועת חמאס ותושבי הרצועה לסבב לחימה נוסף מול ישראל.

בבחירות הפנימיות בחמאס זכה יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית בפועל, לתפקיד של מנהיג רצועת עזה במקום אסמעיל הניה, התושבים עדיין לא יודעים כיצד לעכל את בחירתו, האם הדבר מעיד על כך שהוא יוביל את הרצועה שוב למלחמה או אולי דווקא למצב של רגיעה ארוכת טווח עם ישראל בתמורה לצעדים מעשיים מצד ממשלת ישראל כמו בניית נמל ימי ושדה תעופה, הכנסת אלפי פועלים מהרצועה לעבודה בישראל, שחרור מסיבי של מאות אסירים ביטחוניים וכו'.

מקורות בחמאס טוענים כי ישראל נוקטת מלחמה פסיכולוגית ומנסה להפחיד את תושבי הרצועה בטענה שיחיא סינוואר יוביל אותם למלחמה חדשה.

לדבריהם, סינוואר נוקט יד קשה כלפי הארגונים הסלפים הג'יהאדיסטים המנסים להבעיר את הגבול בירי רקטות לעבר ישראל אך למעשה הוא מנסה לשפר את רמת החיים ברצועה.

יחיא סינוואר הקים צוות משלו כדי לנהל את משרדי הממשלה ברצועה, מה שהרש"פ מכנה "ממשלת הצללים" של חמאס.

הוא הדיח את זיאד אלזאזא, מקורבו של אסמעיל הניה, ובמקומו מינה את יוסף אלכיאלי, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, וגם הכניס פן ביטחוני לצוות שינהל את הרצועה ומינה בראשו את הגנרל תוופיק אבו נעים.

הנהגת חמאס גיבשה טיוטת אמנה חדשה שבבסיסה הסכמה למדינה פלסטינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים ללא הכרה בישראל וללא ויתור על "אף שעל מאדמת פלסטין ההיסטורית מהים עד הנהר".

 פירוש הדבר הוא כי אין שום מסר חדש בעמדות חמאס ביחס להסדר מדיני ריאלי עם ישראל, לכן "אופציית ההסדרה" לתקופת רגיעה ארוכת טווח היא הרבה יותר מעשית.

סימי השאלה הם רבים, אבל  על דבר אחד יש קונסנזוס ברצועת עזה, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך, הרצועה ותושביה זקוקים לפסק זמן, לרגיעה שתאפשר להם התאוששות, החלום להביס את ישראל ולאלצה להסיר את המצור איננו נראה בר ביצוע כעת, לכן יש לחשוב גם על אופציות אחרות.

הסכם רגיעה ארוך טווח?



הידיעות על אפשרות חזרתו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר לתפקיד תיווך וייעוץ לממשל החדש בארה"ב שוב יוצרות חרושת שמועות ברצועת עזה כי אולי הנשיא טראמפ מעוניין לבדוק את הצעתו של טוני בלייר להסכם רגיעה ארוך טווח ברצועה.

טוני בלייר הכחיש את הדיווחים כי הוא ימונה לשליח המיוחד של הנשיא טראמפ למזה"ת אך מאידך גיסא הוא לא הכחיש כי נועד שלוש פעמים עם ג'ראד קושנר, היועץ הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ.

גורמים פלסטינים בכירים מעריכים כי המגעים האלה נועדו לנסות ולקדם רעיונות חדשים לרגיעה ארוכת טווח ברצועת עזה.

להערכתם, טוני בלייר שהינו איש עסקים אך גם מקורב לראש הממשלה נתניהו, פועל כדי לשמש מעין "יועץ צללים" לממשל טראמפ ולהציע את שירותיו בתחום הסכסוך הישראלי פלסטיני לאור ניסיונו המדיני, כמעט במשך כשמונה שנים, כנציג הרביעיה הבינלאומית למזרח התיכון.

כמה חודשים אחרי מבצע "צוק איתן" נכנס טוני בלייר לתמונה והציעה הצעה לתנועת חמאס ולישראל בדבר הסכם רגיעה ארוך טווח עם תנועת חמאס, שבבסיסו רגיעה של עד עשר שנים ברצועה בתמורה להסרת המצור ובניית נמל ימי צף מול חופי עזה.
יוזמתו של בלייר הגיעה לשלבים מתקדמים, והנהגת חמאס אף כינסה את "מועצת השורא" (המועצה המייעצת) שלה ברצועת עזה, האחראית על קבלת ההחלטות המדיניות החשובות, וקיבלה ממנה "אור ירוק" להמשך המגעים ולסגירת ההסכם עם ישראל. אולם בישראל הכחישו מכל וכל קיום משא-ומתן ישיר או עקיף עם חמאס.
גורמים מדיניים בישראל טענו כי תנועת חמאס "ניפחה" את דבר המגעים עם בלייר על השגת רגיעה לרגל מלאת שנה למבצע צוק איתן, כדי לטעת תחושת ניצחון בקרב תושבי הרצועה כי אכן היו לה הישגים במלחמה וכי היא על סף חתימת הסכם רגיעה ארוך טווח שיביא להסרת המצור, לפתיחת המעברים ולהקמת נמל ימי.


יוזמתו של בלייר נעשתה ללא שיתוף מצרים, שהיא המתווכת בין ישראל לחמאס על יישום הסכם הפסקת האש בתום מבצע צוק איתן, וללא ידיעת הרשות הפלשתינית – דבר שעורר בזמנו אצל הנשיא א-סיסי ומחמוד עבאס זעם רב.

מאז שנכשלה יוזמתו של טוני בלייר, היו כבר עשרות תקריות שבהן שוגרו רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל על-ידי פעילים של ארגון הג'יהאד האיסלאמי ופעילים של הארגונים הסלפים – דבר שאילץ את ישראל לתקוף מטרות של חמאס ברצועה, כדי להעביר לה את המסר כי היא הריבון ברצועה ושישראל רואה בה את האחראית לשמור על הסכם הפסקת האש.

עפ"י גורמים בחמאס, המצב נפיץ מאוד, לפני כ-10 ימים כמעט ונהרגה קבוצה קטנה של פעילי הזרוע הצבאית מהפצצות חיל האוויר הישראלי בעת שיצאה מפתח אחד המנהרות, אילו היו הרוגים, אומרים הגורמים, היה הדבר מביא לסבב לחימה חדש מול ישראל.


אולם, ברור לכל מי שמעורב בנעשה ברצועת עזה כי מדובר בפצצת זמן שתתפוצץ בסופו של דבר אם לא תושג רגיעה בהסכמת הצדדים ואם הרצועה לא תשוקם מהנזקים הכבדים שספגה במלחמה האחרונה.

גם בתוך תנועת חמאס עצמה יש קולות הקוראים לחשוב "מחוץ לקופסא" ולמצוא אפילו פיתרון זמני לבעיותיה הקשות של הרצועה.

ממשל טראמפ לומד אט אט את תיק הסכסוך הישראלי פלסטיני ופגישותיו של היועץ ג'ראד קושנר עם טוני בלייר מעידות כי הוא איננו מעוניין רק בהסדר מדיני עתידי בין ישראל לרש"פ אלא גם במציאת פיתרון לנעשה ברצועת עזה שבה שולטת תנועה אסלאמית קיצונית השואפת להשמיד את ישראל אך מאידך גיסא היא יודעת שהדבר איננו אפשרי וייתכן שתסכים לפסק זמן ארוך במאבקה נגד ישראל אם תקבל תמורה הולמת לכך מבחינתה שתשרת את האינטרסים לה.


הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי