ועידת הפיוס בסעודיה

ועידת מועצת מדינות המפרץ ה-41 התכנסה השבוע בעלא שבסעודיה והודיעה על השגת פיוס בין קטאר לבין "הרביעיה הערבית"(מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין) אחרי חרם ומצור מדיני וכלכלי שלהן על קטאר במשך כ-4 שנים.

הפיוס הושג באמצעות מאמצי תיווך אינטנסיביים של כווית וממשל טראמפ שנמשכו שבועות ארוכים, תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, תהליך הנורמליזציה עם ישראל והודעת איראן על מעבר העשרת האוראניום לרמה של 20 אחוזים האיצו את תהליך הפיוס.

אנוואר קרקאש, שר החוץ של איחוד האמירויות הודיע כי סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות הסכימו על חידוש הקשרים עם קטאר, בפועל נפתח מחדש המרחב האווירי של סעודיה לטיסות קטאריות ונפתחו גם הגבולות היבשתיים והימיים עמה.

גורמים במפרץ אומרים כי פתיחת  המרחב האווירי הסעודי לטיסות קטאריות תגרום נזק כספי לאיראן בסך 100 מיליון דולר בשנה, בארבע השנים האחרונות שילמו הקטארים את הסכום הזה לאיראן כדי שיוכלו לטוס דרך המרחב האוווירי שלה לאחר שסעודיה סגרה את המרחב האווירי בפני קטאר, הנשיא טראמפ הצליח בכך לגרום נזק כלכלי נוסף לאיראן לפני שהוא עוזב את הבית הלבן.

מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אלעזיז, לא השתתף בועידה אך בירך על כינוסה, את הועידה ניהל ביד רמה יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בלטו בהיעדרם כמה מנהיגים שהודיעו ברגע האחרון כי נבצר מהם מלהגיע, מדובר בנשיא מצרים, יורש העצר של אבו דאבי, מלך בחריין וסולטאן עומאן,אולם הם שלחו משלחות לועידה בראשות נציגים בכירים.

פרשנים בעולם הערבי אומרים כי הדבר מעיד על כך שמדינות אלה אינן שלמות עם מתווה הפיוס ומסתייגות ממנו, היעדרות מנהיגיהן מהועידה מעידה על כך שהן אינן ממהרות להתחבק מחדש עם קטאר ומעדיפות לראות כיצד יתפתחו הדברים, גורמים במצרים ובאיחוד האמירויות אומרים: "ההתנהגות של קטאר כלפינו היא שתקבע אם מדובר בפיוס אמיתי או  בהפסקת אש זמנית."

לא ברור גם מה עלה בגורלן של 13 הדרישות שהציבה בזמנו "הרביעיה הערבית" לפיוס עם קטאר כמו למשל: סגירת ערוץ אל-ג'זירה, התנתקות של קטאר מתנועות "האחים המוסלמים" וחמאס, סגירת הבסיס הצבאי של טורקיה בקטאר, צמצום הקשרים של קטאר עם איראן ועוד, צריך לזכור כי החרם על קטאר הוטל עליה לאחר שהגיעו מים עד נפש ו"הרביעיה הערבית" האשימה את קטאר בתמיכה בטרור ובהתערבות בעניינים הפנימיים של מדינות ערב.

גורמים בקטאר אומרים כי קטאר לא נכנעה ולא קיבלה שום אחת מ-13 הדרישות שהוצבו לה, אולם, היא הפיקה את הלקחים הדרושים כיצד להתנהל מול "הרביעיה הערבית" באופן שימנע חיכוכים עמה בעתיד.

שר החוץ האיראני ג'וואד זריף בירך את קטאר על הישגיה ואמר כי  הסכם הפיוס הוא "תוצאה של ההתנגדות והאומץ מצדה של קטאר שלא נכנעה ללחצים ולסחיטה, איראן איננה האויב או האיום על שכנותיה הערביות".

הדעה הרווחת בעולם הערבי היא כי מדובר בניצחון של קטאר מכיוון ש"הרביעיה הערבית" לא השיגה אף אחת מדרישותיה וקטאר עמדה בלחץ, שליט קטאר השיח' תמים בן חמד הצליח להתחבר היטב לנשיא טראמפ ולשכנעו שהוא נלחם בטרור ובכך מיסמס את דרישות "הרביעיה הערבית" אולם, אין מדובר בסוף פסוק וקטאר תצטרך מעתה ואילך לשקול את מדיניותה כלפי "הרביעיה הערבית " להתנהל מולה בזהירות רבה, במיוחד מול מצרים ואיחוד האמירויות.

הסכם הפיוס נראה בשלב הזה יותר כהסכם פיוס בין קטאר לסעודיה מאשר כהסכם פיוס בין קטאר למצרים, בחריין ואיחוד האמירויות.

 ההשלכות על ישראל ואיראן

יש לשים לב לנאום שנשא יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בועידה, הנאום היה קצר אך חשוב, הוא תיאר את סכנות תוכנית הגרעין האיראנית, פרוייקט הטילים הבליסטיים ומגמות ההתפשטות של איראן במזרח התיכון והגדיר אותם כאיום לביטחון הלאומי האזורי והבינלאומי וכי יש להתאחד נגד סכנות אלה.

נראה כי ממשל טראמפ פעל למען השגת הפיוס כדי לגבש את כל מדינות המפרץ מול הסכנה האיראנית תחת מטריה אמריקנית, זוהי אותה ברית אזורית על פי חזון ממשל טראמפ שישראל אף היא חלק ממנה, למרות שלקטאר יש יחסים טובים עם איראן וצריך לראות כיצד היא תתנהל מולה לאחר הפיוס עם סעודיה.

סיבה נוספת של הממשל הייתה לפייס בין סעודיה לבין קטאר כדי לקדם את הנורמליזציה שלהן עם מדינת ישראל.

לקטאר ולישראל היו בעבר משרדי אינטרסים משותפים בתל אביב ובדוחא, קטאר מסייעת מבחינה אזרחית לרצועת עזה והשליח שלה מוחמד אלעמאדי מבקר תכופות בישראל וגם בכירים ישראלים ובהם ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי ביקרו בקטאר לדיונים על המצב ברצועת עזה והגשת הסיוע ההומניטארי לתושביה, בכירים ישראלים נוספים ביקרו בדוחא כדי לנסות ולהביא להסכם נורמליזציה בין שתי המדינות.

אי אפשר להתעלם מהאינטרסים של סעודיה שנוצרו בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב והאיצו את תהליך הפיוס מבחינתה, הסעודים רוצים ביחסים טובים עם ממשלו של ג'ו ביידן והיו מוכנים להגמיש את עמדותיהם, יורש העצר מוחמד בן סלמאן יעשה הכל מבחינה אזורית ובינלאומית כדי להבטיח כי הוא יהיה המלך הבא של סעודיה, הוא רצה בפיוס כדי לפתוח דף חדש עם קטאר ועם ממשל ביידן.

 היחסים עם טורקיה ואיראן

 איראן נתפסת כאויב הגדול של מדינות המפרץ, מלבד קטאר אשר במהלך 4 שנות החרם והמצור התקרבה לאיראן ונעזרה בה כדי לשבור את המצור הכלכלי שהטילה עליה "הרביעיה הערבית".

עכשיו השתנתה תמונת המצב וקטאר תצטרך להחליט למי נתונה נאמנותה, לציר השיעי או לציר הסוני, סביר להניח שהיא תמשיך לרקוד במקביל על שני החבלים.

האיראנים מודאגים מהפיוס אך כלפי חוץ הם טוענים שהאינטרסים שלהם לא יפגעו כתוצאה מכך.

גם טורקיה בדומה לסעודיה רוצה לשפר את מצבה האזורי והבינלאומי לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן והיא חוששת מסנקציות אמריקניות.

הנשיא ארדואן, מבכירי תנועת "האחים המוסלמים" העולמית מנסה לפתוח כבר עכשיו דף חדש ביחסים עם ישראל, מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות כדי למצוא חן בעיני ממשל ביידן והוא אף נערך לקיים רפורמות פוליטיות, כלכליות  ודמוקרטיות בטורקיה.

בין טורקיה לסעודיה יש משבר אמון גדול ויתכן שהנשיא ארדואן ינצל כעת את הפיוס ויבקש מקטאר לסייע לו להתקרב לסעודיה.

בשורה התחתונה, ועידת הפיוס בסעודיה מסמלת את הפרגמטיזם של מדינות המפרץ אל מול השינויים האזורים והשינוי בממשל האמריקני, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן רוצה, בתוקף היותה של סעודיה מנהיגת המפרץ, להחיות מחדש את מועצת מדינות המפרץ כגוף חזק ומאוחד נוכח הסכנה האיראנית, מדינות המפרץ  מנסות להתאקלם במציאות החדשה שנוצרה, החשדנות שלהן כלפי קטאר לא נעלמה והן יתקדמו בזהירות בתהליך הפיוס, אנוואר קרקאש, שר החוץ של איחוד האמירויות אמר כי ההתקדמות תעשה על פי לוח זמנים אך סירב לפרטו.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר