התדמית של חוסיין א-שיח’ נפגעה קשות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
תדמיתו של חוסיין א-שיח' , היורש האפשרי של אבו מאזן, נפגעה קשות ברחוב הפלסטיני, בגלל פירסום מעלליו בכמה מאמצעי התקשורת הישראלית. א-שיח' יוצא במתקפת נגד אמצעי התקשורת הישראלים ומאשים אותם ב"שקרים ובזיוף", הרחוב הפלסטיני דווקא מאמין לגירסא הישראלית, הוא מכיר היטב את בכירי הרש"פ ויודע להבחין בין אמת לשקר.

אמצעי התקשורת הישראליים אינם רק גורם חשוב ומשפיע בפוליטיקה הישראלית, הם הפכו גם במרוצת השנים, במיוחד לאחר הסכמי אוסלו ב-1993 והקמת הרש”פ, לגורם המשפיע גם על ההנהגה הפלסטינית ועל תדמיתה בקרב תושבי השטחים.


צריך לזכור שהרש”פ הינה שלטון דיקטטורי שאינו רוצה בשום ביקורת על פעולותיו ומגביל את חופש הביטוי, החשש של מחמוד עבאס מביקורת על פעולותיה של הרש”פ גובל בהיסטריה, במסגרת הזו פירסם יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס את “חוק הפשעים האלקטרונים” המאפשר למערכת אכיפת החוק הפלסטינית לעצור, לחקור ולשפוט כל פלסטיני שפירסם ברשתות החברתיות פוסטים שמותחים ביקורת על הרש”פ.


ההיסטריה של הרש”פ מתורגמת בשטח לדיכוי בכוח של מפגינים נגדה, מעצרם ואפילו הריגתם, כך למשל נרצח בדם קר לפני שנה בחברון פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון המסכל של הרש”פ לאחר שפירסם סרטונים בפייסבוק המותחים ביקורת נוקבת על הרש”פ ובכיריה, מותו עורר גל של זעם והפגנות בשטחי הרש”פ אשר דיכאה אותן בכוח, בעקבות לחץ בינלאומי נאלצה הרש”פ להעמיד לדין את-14 אנשי הביטחון החשודים ברצח ומשפטם מתנהל בעצם ימים אלה בבית הדין הצבאי ברמאללה.


העיתונות הפלסטינית הרשמית והבלתי רשמית בתחומי הרש”פ מנועה, מטבע הדברים, מלפרסם ביקורת חריפה על הרש”פ ועל בכיריה שלא לדבר על פירסום מעשי שחיתות,לכן חלק מהמידע הקשור למעשים אלה מודלף מהמקורות השונים בשטחים אל אתרי האופוזיציה הפועלים מרצועת עזה, אל העיתונות הערבית בחו”ל ובעיקר אל אמצעי התקשורת הישראליים אשר חלק מהם אינו חושש, לפרסם את מעשי השחיתות והנפוטיזם המיוחסים ליו”ר הרש”פ מחמוד עבאס, לשני בניו, ולבכירי הרש”פ: חוסיין א-שיח’, מאג’ד פרג’, ג’בריל רג’וב, תוופיק אלטיראווי, מחמוד אלהבאש ועוד רבים אחרים.


המצב הזה היה תקף גם בתקופת שלטונו של יאסר ערפאת וגם הוא, רעייתו סוהא ומקורביו מוחמד רשיד, מחמד דחלאן, צאיב עריקאת, נביל שעת’ ובכירים בצמרת הישראלית שהיו קשורים אליהם, כמו יוסי גינוסר בכיר השב”כ לשעבר, היו נתונים לביקורת והתקפות על טוהר המידות שלהם מצד חלק מאמצעי התקשורת הישראלים.


לכן, חוסיין א-שיח’, חבר הועד הפועל של אש”פ, ומי שמוזכר כעת כיורשו האפשרי של יו”ר הרש”פ, אינו שונה מהם, גם עליו היו פירסומים במהלך השנים באמצעי תקשורת הישראלית על חשדות למעשי שחיתות ועבירות מוסר, אולם, הפיכתו ל”יורש” האפשרי ממקדת עליו עכשיו את תשומת הלב של חלק מאמצעי התקשורת בישראל.


כל פירסום על חוסיין א-שיח’ באמצעי התקשורת הישראליים מתורגם מייד לשפה הערבית ומופץ ברשתות החברתיות בשטחים והופך לשיחת היום ברחוב הפלסטיני, הפירסומים השליליים גורמים לנזק תדמיתי גדול לחוסיין א-שיח’ בדעת הקהל הפלסטינית וגם להנהגת הרש”פ והעומד בראשה.


ערוץ 13 הישראלי פירסם ב-13 בפברואר כתבה מקיפה על חוסיין א-שיח’ המאשימה אותו במעשי שחיתות, הטרדות מיניות וקשרים טובים עם ישראל.


הוא תואר בכתבה כאחד האנשים העשירים ברש”פ, בעליהן של מספר מחצבות ברש”פ וכמי שמואשם ברחוב הפלסטיני כ”גדול הבוגדים והמושחתים מבחינה מוסרית ולאומית”.


הכתבה הזו תורגמה לשפה הערבית והופצה בכל הרשתות החברתיות בשטחים וגרמה לו נזק תדמיתי גדול, מקורביו מספרים כי חמתו בערה בו לא אתפלא אם הוא יאיים להגיש תביעת לשון הרע נגד הערוץ.

כבר היו בעבר כמה מקרים שבהם איימו בכירים ברש”פ, כמו מוחמד דחלאן או אחד מבניו של יו”ר הרש”פ, להגיש תביעות לשון הרע נגד עיתונאים ישראלים שחשפו את מעשיהם, אך האיומים האלה לא הבשילו לשום דבר.

נראה כי הנשק היחידי שיש לבכירי הרש”פ הוא להשמיץ את העיתונאים הישראלים, החושפים את מעשי השחיתות שלהם, באמצעי התקשורת הרשמיים של הרש”פ, ולתאר אותם כמי שכביכול פועלים בשירות המודיעין הישראלי, כ”סוכנים ישראלים” או “אנשי ימין” שרוצים להכפיש את הרש”פ, אבל הרחוב הפלסטיני אינו קונה את הדברים האלה, הוא מכיר היטב את “הסחורה” העושקת אותו, הוא מאמין לדיווחי אמצעי התקשורת הישראליים ואף מעביר מידע רלוונטי על מעשי השחיתות של בכירי הרש”פ לעיתונאים ישראלים.

חוסיין א-שיח’ הזועם שחוטף ביקורת קשה באמצעי התקשורת הישראליים פירסם ב-9 בפברואר ציוץ בחשבון הטוויטר שלו שבו כתב:
“העיתונות הצהובה והשופרות של הזרם האפל וסוכני הכיבוש מנהלים מלחמה תקשורתית נגד הרש”פ ונגד תנועת פת”ח, התקשורת שלהם זועקת שקר, זיוף והאשמות בבגידה,זוהי תרבות מוזרה במציאות הפלסטינית והערכים הלאומיים שלנו, מדובר בסגנון כושל, חוסר אמונה באחר ובמנטליות מהפכנית והורסת”.

אחד מפעילי הפת”ח הבכירים ברמאללה, החוקר והעיתונאי נאצר דמג’, פירסם ב-25 בפברואר מאמר בעיתון “אל-קודס” המזרח ירושלמי תחת הכותרת “חוסיין א-שיח’ אינו היחיד בעימות נגד ההטעייה הישראלית” שבו הוא יצא להגנתו של חוסיין א-שיח’ ותקף את אמצעי התקשורת הישראליים שאותם כינה “מכונת שקר שמשרתת את האינטרסים העליונים של מדינתם.”

הוא הגן בלהט על חוסיין א-שיח’, עושרו ומשפחתו ועל תכונותיו ועל תרומתו למאבק הלאומי הפלסטיני.
עצם פירסום המאמר בשפה הערבית מעיד על מידת הלחץ שבו נתון חוסיין א-שיח’ החרד לתדמיתו ברחוב הפלסטיני, הוא בעצמו אמר בראיון שהעניק לפני כמה ימים לערוץ “א-שרק” הסעודי כי “יו”ר הרש”פ הבא יהיה מי שייבחר בבחירות על ידי הפלסטינים ולא מי שיגיע על גבם של הטנקים הישראלים”.

הוא יודע היטב כי עם התדמית השלילית שיש לו כיום ברחוב הפלסטיני הסיכוי שלו להיבחר ליו”ר הרש”פ אינו גבוה בלשון המעטה.

חלק מהמידע הביקורתי המתפרסם באמצעי התקשורת הישראלית על בכירי הרש”פ מקורו באישים בכירים בפת”ח, במסגרת היריבות הגוברת בקרב הירושה, הם משתמשים בעיתונאים הישראלים כדי לנגח את יריביהם או כדי להביא מידע רגיש לידיעתו של יו”ר הרש”פ על מעלליהם.

חוסיין א-שיח’ מכיר היטב את אמצעי התקשורת הישראליים, את הכתבים המכסים את פעילות הרש”פ ואת הספינים השונים וחלק מהמקורות הפלסטינים האחראים להם, עדיף שהוא לא ייצא בהאשמות נגד אמצעי התקשורת הישראלית ולא יאשים אותם בהאשמות שווא, הם לא ממציאים שום ידיעות על מעלליו, החומר הזה המתפרסם מגיע מבכירים בעלי אינטרסים ברש”פ והוא גם עובר בדרך כלל אימות והצלבות עם גורמים ישראלים בכירים הבקיאים בנושא.

בשורה התחתונה, אין לו שום סיכוי לנצח את התקשורת הישראלית, הרחוב הפלסטיני מאמין לה בכל הקשור למעשי השחיתות של בכירי הרש”פ, עדיף שהוא יעסוק בעבודתו המדינית ויתרכז בה במקום להילחם כמו דון קישוט בתחנות רוח.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי