מתיחות שיא בירושלים לקראת רמדאן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
המתיחות במזרח ירושלים גוברת בכמה מוקדים, דבר שעלול להביא לגל של אלימות לקראת חודש רמדאן ולסבב לחימה נוסף בגבול הרצועה. גורמי הביטחון לא יישמו את הלקחים הדרושים מהאירועים שקדמו למבצע "שומר החומות" והשטח על סף פיצוץ מחודש.

חודש רמדאן הקדוש למוסלמים ממשמש ובא ועמו גוברת הסכנה להתחדשות מעשי האלימות במזרח העיר שעלולים להוביל לסבב לחימה בגבול רצועת עזה בדיוק כפי שהיה בחודש מאי האחרון.


פיגוע הדקירה שהיה בבוקר ה-6 במרץ בשער חוטה בעיר העתיקה בירושלים מגביר את המתיחות בירושלים, בפיגוע נפצעו שני שוטרים באורח קל עד בינוני והמחבל הדוקר חוסל.


התחדשות אירועי האלימות בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, בשבוע שעבר, ביום החג המוסלמי המציין את עליית הנביא מוחמד השמיימה (אל-אסראא ואלמעראג’-בערבית), מעידה, למרבה הצער, כי הדרג המדיני- ביטחוני לא הפיק את הלקחים הדרושים מהאירועים האלימים בחודשים אפריל מאי 2021 שהביאו למבצע “שומר החומות” וגם לא מהאירועים האלימים באוקטובר 2000 ולא נקט בצעדים המתבקשים מבחינה ביטחונית למנוע את התפתחות האירועים האלימים בשער שכם.


פחות משנה חלפה מתום מבצע “שומר החומות ” וזרעי הפורענות עדיין קיימים להתלקחות מחודשת בירושלים, בשטחים ובתוך מדינת ישראל, ניתוח הארועים האלימים בירושלים בשנה שעברה מעיד על הדברים הבאים.


א. במזרח ירושלים ובהר הבית נוצרו מוקדי חיכוך קבועים שיש למצוא את הדרך הנאותה לנטרל אותם או לפרק אותם, מדובר במקומות שהם בריבונות ישראל ותחת שליטה מלאה של גורמי הביטחון שלה.


במקומות כמו שיח’ ג’ראח, הכפר סילוואן, רחבת שער שכם בעיר העתיקה ובאירועים היום יומיים של עליית יהודים בהר הבית חייבת להיות נוכחות מוגברת של משטרת ישראל שתמנע את החיכוך בין יהודים לערבים במיוחד בימי אזכור ולקראת החגים היהודים והחגים המוסלמים עם דגש על תקופת חודש רמאדאן ועיד אלפיטר.


ב. משטרת ישראל צריכה להקים כוח קבוע מיוחד שיטפל במקומות האלה שאנשיו מכירים היטב את השטח ואת הרגישויות שבו ליהודים ולמוסלמים.


בירושלים נוצרו מוקדי חיכוך חדשים בין יהודים לערבים כמו שכונת שיח’ ג’ראח, רחבת שער שכם, והכפר סילוואן שעל המשטרה והשב”כ לתת עליהם את הדעת אחרת הם יתפוצצו וישפיעו על הנעשה בשטחים ובתוך הקו הירוק.


מוקדי החיכוך האלה מחייבים עירנות מתמדת מצד גורמי הביטחון הישראלים.


בשנה שעברה האירועים בשער שכם היו אחת הסיבות העיקריות להסלמה הביטחונית בירושלים, המשטרה הציבה מחסומים ברחבת שער שכם במהלך חודש רמדאן דבר שהגביר את המתיחות והביא להפגנות אלימות של הדור הצעיר הפלסטיני, כלקח מהשנה שעברה הודיעה משטרת ירושלים כי השנה היא לא תציב את המחסומים האלה, אך למרות זאת היא לא משתלטת על המצב הביטחוני בשער שכם והאירועים האלימים בו עלולים לחזור על עצמם.


גם בשכונת שיח’ ג’ראח בירושלים נמשכת המתיחות למרות החלטת בית המשפט שלא לפנות בינתיים את המשפחות הערביות במקום עד לקבלת הכרעת הדין הסופית בעניין, הסכסוך הוא ארוך ועלול להימשך עוד הרבה זמן.

זעם כלפי עיריית ירושלים

הפלסטינים במזרח העיר מפנים טענות קשות כלפי עיריית ירושלים על יחסה לתושבים הערבים בעיר, בעיקר על פעילות הפקחים שרושמים דו”חות חניה, על הקושי לבטל דו”חות חניה בלתי מוצדקים ועל כפל הקנס.

הטענות כלפי העיריה עוסקות גם בהזנחת השכונות הערביות בכל הקשור למתן שירותים עירוניים כמו ניקיון הרחובות, טיפול בבעיות ביוב ובניה בלתי חוקית, למרות שהתושבים הערבים משלמים ארנונה.

הם מאשימים את העיריה בנקיטת מדיניות שמטרתה להקשות את חיי התושבים הערבים כדי להביא לעזיבתם את תחומי ירושלים במסגרת מה שנקרא “הטיהור אתני” של ישראל.

קמפיין “השחר הגדול”

תנועת חמאס השיקה את קמפיין “השחר הגדול” (אלפג’ר אלעט’ים-בערבית) והיא החלה לעודד בקריאות ברשתות החברתיות את תושבי מזרח ירושלים והשטחים לנהור למסגד אלאקצא לתפילות השחר היומיות לקראת חודש רמאדאן.תנועת חמאס פועלת בשיתוף עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל.

היוזמה הזו החלה לראשונה בעיר חברון בנובמבר 2019 ומטרתה הייתה להעצים את הנוכחות המוסלמית במערת המכפלה במסגד “אלחרם אלאברהימי” ולהוות משקל נגד להכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת יהודית.
אחרי הצלחת היוזמה בחברון היא הועתקה לירושלים, אל מסגד אקצא בהר הבית.

התפילה הראשונה של היוזמה הזו התקיימה במסגד אל-אקצא ב-10 בינואר 2020 והיא הפכה לאירוע שבוע בכל יום שישי בהר הבית בירושלים וגם במסגדים בתחומי הקו הירוק,אלפי ערבים ישראלים להחלו להגיע בהסעות מאורגנות מהגליל ומהמשולש לתפילת השחר במסגד אלאקצא.

המטרה הייתה להעצים את הנוכחות המוסלמית בהר הבית ולאתגר את ממשלת ישראל הטוענת לריבונות בהר הבית.

עד מהרה הפך פרוייקט “השחר הגדול” במסגד אלאקצא ובמערת המכפלה בחברון להפגנה דתית-פוליטית שבועית שמשמשת כפלטפורמה להעלאת נושאים פוליטיים המעסיקים את הרחוב הפלסטיני כמו למשל נושא האסירים הביטחוניים או ההתנחלויות, הפלטפורמה הזו שימשה גם כבמת הסתה נגד ישראל והעברת המסרים האלימים של חמאס.

בחמאס יודעים כי הסלמה במצב הביטחוני בהר הבית יכולה להצית אינתיפאדה חדשה, אם לא בכל שטחי הגדה אז בוודאי במזרח ירושלים, כפי שהדבר כבר אירע בעבר.

הר הבית הפך לגפרור או הנפץ שמבעיר את השטח. גם יו”ר הרש”פ וגם חמאס מודעים לכך והם משתמשים בסמל הדתי של מסגד אלאקצא לנסות ולהבעיר את השטח בהתאם לצרכיהם הפוליטיים והמדיניים.

משטרת ישראל ניסתה במקרים רבים לצמצם את מספר המתפללים המוסלמים שמגיעים לתפילת השחר במסגד אלאקצא, כדי למנוע את התלהטות התפילה והדרשות בה עד לרמה של התפרעויות ברחבת הר הבית, היא עיכבה אוטובוסים שהגיעו מהגליל ומהמשולש בדרכם לירושלים והגבירה את הבדיקות הביטחוניות בשערי הר הבית.

לדברי גורמים פלסטינים היא גם העבירה הודעות טקסט לטלפונים ניידים של מתפללים במזרח ירושלים שאותם הזהירה מפעילות של הסתה ועבירה על החוק.

בגלל התפשטות נגיף הקורונה וסגירת מסגד אל-אקצא לתפילות הייתה הפסקה של כמה חודשים בפעילות הפרוייקט אך הוא חודש ב-10 בדצמבר 2021 ומאז הוא נמשך, לטענת הפלסטינים, בעקבות מבצע “שומר החומות” משטרת ירושלים מחמירה את הבדיקות הביטחוניות בשערי הר הבית ובצירים המובילים לירושלים, ביום חמישי בלילה וביום שישי לפנות בוקר, כדי לצמצם את נוכחות המתפללים המוסלמים במסגד אלאקצא ולהכשיל את הפרויקט.

כל עוד הפעילות הדתית איננה מפרה את החוק, המשטרה איננה יכולה למנוע אותה, ממשלת ישראל הנוכחית גם נמנעת מהטלת סגרים בגלל הקורונה וזה מאפשר לתנועת חמאס להניע המוני מתפללים לכיוון מסגד אל-אקצא בימי שישי.
בחמאס בוחנים כעת את האפשרות להפיץ את פרויקט “השחר הגדול” גם למסגדים בערים הגדולות בגדה כמו, רמאללה, שכם, ג’נין וטול כרם כדי להפוך את האירועים להפגנה שבועית כוללת, להערכת בכירים בחמאס, ישראל והרש”פ יתקשו למנוע פרויקט תפילה דתי שקשור למסגד אלאקצא.

גורמי ביטחון בישראל מודאגים מחידוש הקמפיין של חמאס שעלול להביא להתנגשויות בין מתפללים מוסלמים לבין ישראלים העולים להר הבית, הדבר עלול להסלים במיוחד לקראת חג הפסח וגם במהלך חודש רמאדאן.
גורמים בחמאס אומרים כי ממשלת בנט-לפיד-גנץ היא ממשלה שברירית וכי הקואליציה נשענת על מפלגת רע”מ שהינה זרוע של תנועת “האחים המוסלמים”, לכן, הסבירות היא גבוהה שממשלת ישראל לא תנסה לעצור את פרויקט “השחר הגדול” ומכיוון שמדובר בפרויקט דתי חוקי והיא תתקשה לעמוד בפני הביקורת בתוך ישראל והביקורת הבינלאומית.

לסיכום: הסימנים במזרח ירושלים אינם מבשרים טובות, האווירה מתוחה מאוד וטעונה במשקעים דתיים, הציבור הפלסטיני עדיין זוכר את אירועי השנה שעברה שהביאו למבצע “שומר החומות”, הפלסטינים ראו באירועים ניצחון גדול על ישראל וכוחה של חמאס התחזק ברחוב הפלסטיני.

עכשיו שוב פועלים גורמים עויינים להלהיט את האווירה לקראת חודש רמדאן, דבר שמחייב את משטרת ירושלים לנהוג בחוכמה אך בתקיפות כדי למנוע את הסלמת האירועים באופן כזה שיעורר את תנועת חמאס ברצועת עזה לירי רקטות לעבר ישראל, חמאס אינה מעוניינת כרגע בהסלמה בגלל שיקולים שונים ובעיקר בגלל שיקום הרצועה,אך היא לא תוכל לעמוד מנגד אם יתפתחו אירועים אלימים בהר הבית ובמזרח ירושלים לקראת חודש רמדאן על רקע דתי והיא תיאלץ לעמוד על יישום משוואת “עזה –ירושלים” שהיא הבטיחה לפלסטינים בשנה שעברה.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי