ממשל ביידן רוצה שהרש"פ תשלוט ברצועת עזה

לארצות הברית יש כמה אינטרסים במזרח התיכון והמלחמה ברצועת עזה מאיימת עליהם, לכן ממשל ביידן לוחץ על ישראל להסכים הפסקת אש הומניטרית במלחמה נגד חמאס. ישראל נחושה למוטט את שלטון חמאס ולשחרר את החטופים אך היא זקוקה לתמיכה האמריקנית ותיאלץ ליישר קו עם ממשל ביידן.

ארצות הברית וישראל מנהלות מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה מגעים על "היום שאחרי" המלחמה ובמיוחד סביב השאלה מי ישלוט ברצועת עזה.

האמריקנים כבר גיבשו את עמדתם כי הרש"פ בראשות מחמוד עבאס היא שתשלוט גם ברצועת עזה בנוסף על שליטתה ביהודה ושומרון.

ארה"ב רוצה להבטיח כי השליטה של הרש"פ ברצועת עזה וביהודה ושומרון תהיה שלב מכין לקראת פתרון שתי המדינות בעתיד  והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

שר החוץ האמריקני טוני בלינקן אמר אתמול כי יש להבטיח שלטון מאוחד של הרש"פ ברצועת עזה ובגדה המערבית וכי תנועת חמאס לא תוכל להמשיך לנהל את רצועת עזה.

בלינקן הודיע כי שמע ממנהיגי ישראל כי אין בכוונת ישראל לכבוש את רצועת עזה וכי ישראל לא תוכל לנהל את הרצועה לכן תהייה תקופת מעבר אחרי המלחמה עד להקמתו של שלטון פלסטיני ברצועה.

ישראל עדיין לא גיבשה סופית את עמדתה בשאלה מי ישלוט ברצועת עזה אחרי מיטוט שלטון חמאס אך ראש הממשלה נתניהו מיהר להודיע כי לישראל תהיה האחריות הביטחונית העליונה ברצועת עזה כדי להבטיח את ביטחונה של ישראל וביטחון הישובים הישראלים על גבול הרצועה.

ישראל מגבשת כעת תפיסת ביטחון חדשה לגבי רצועת עזה ושוקלת הקמת אזור חיץ ברוחב של 3 ק"מ לאורך הגבול בין ישראל לרצועת עזה, אחרי שתשיג את מטרותיה הצבאיות ברצועה, כדי להבטיח את שלום תושבי עוטף עזה.

עד שישראל וארה"ב יגיעו להבנות בנושא השאלה על זהות ומהות הישות המדינית שתשלוט ברצועה אחרי המלחמה, הן עסוקות בדיונים אינטסיביים על הדרישה האמריקנית שישראל תסכים לאלתר להפסקת אש הומניטרית.

ישראל מגלה נכון לשעה זו עמדה נחרצת נגד הדרישה האמריקנית הזו, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט הבהירו כי לא תהייה שום הפסקת אש הומניטרית ללא החזרת החטופים הישראלים שבשבי חמאס.

עם זאת, גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי בסופו של דבר תימצא הפשרה, ישראל מנסה לקנות זמן להמשך המבצע הצבאי ומסבירה לממשל ביידן כי כל הפסקת אש רק תחזק את חמאס ותפגע במטרת המלחמה להביא למיטוט שלטונו ולשחרור החטופים.

ישראל מוכנה להפגין גמישות גדולה אבל היא רוצה לראות התקדמות במגעים לשחרור החטופים.

בסופו של דבר ישראל אינה יכולה לסרב לבקשותיו של הנשיא ביידן שהתגלה במהלך המלחמה כידיד גדול של ישראל שעמד לצדה באחד מרגעיה הקשים ביותר מאז הקמתה.

ישראל זקוקה מאוד להמשך התמיכה האמריקנית המסיבית במאבקה נגד ציר הרשע ברשות איראן, וגורמים מדיניים בירושלים ובהם השר רון דרמר מסבירים כי יש מגבלות לשימוש בכוח מצד ישראל.

הנשיא ביידן נתון ללחץ גובר והולך מצד גורמים במפלגה הדמוקרטית בגלל תמיכתו בישראל והוא גם לוקח בחשבון את תוצאות סקרי דעת הקהל בארה"ב לקראת חודש ינואר הקרוב שבו יתחיל הקמפיין לבחירות לנשיאות. הוא צריך לנצח בפריימריז במפלגה הדמוקרטית.

האינטרסים האמריקניים

ממשל ביידן קרא נכון את המפה האסטרטגית במזרח התיכון מייד לאחר המתקפה של חמאס על ישובי עוטף עזה ואת ההשלכות של המתקפה הזו אשר הייתה לה גם מטרה משנית והיא לטרפד את העסקה המשולשת בין ארה"ב, סעודיה וישראל על הסכם הנורמליזציה.

לכן, הנשיא ביידן הורה לשגר למזרח התיכון שתי נושאות מטוסים וצוללת גרעינית כדי להבהיר לאיראן ולשלוחותיה, במיוחד לחזבאללה, כי ארה"ב תתערב במלחמה לטובתה של ישראל אם איראן ושלוחותיה יכפו על ישראל מלחמה אזורית.

הנשיא ביידן אף הגיע בעצמו לביקור קצר בישראל מיד לאחר הטבח שעשה חמאס כדי להביע הזדהות ותמיכה בישראל.

אחר כך שיגר הנשיא ביידן את שר החוץ בלינקן ואת ראש ה-CIA וויליאם ברנס לביקור במזרח התיכון כדי להרגיע את מדינות ערב המתונות כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן ושלוחותיה לערער את יציבותן, וגם כדי להפעיל לחץ על ישראל ולשכנע אותה להסכים להפסקת אש הומניטרית.

ממשל ביידן מודאג מאוד מההפצצות הכבדות של חיל האוויר הישראלי ברצועת עזה ומההשלכות השליליות שלהן על האינטרסים הפוליטיים והאסטרטגיים של ארה"ב במזרח התיכון.

הביקורים של שר החוץ בלינקן ושל ראש ה-CIA וויליאןם ברנס נועדו גם להרתיע את איראן ואת המליציות שלה בעיראק ובסוריה כדי שיפסיקו את ההתקפות שלהן על הבסיסים האמריקנים בסוריה ובעיראק.

אפשר לסכם את האינטרסים האמריקנים כלהלן.

א.השגת הפסקת אש הומניטארית ברצועת עזה בדרך להפסקת אש כוללת.

ב.האצת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה דרך מעבר רפיח.

ג.שחרור החטופים עם מתן עדיפות לשחרור החטופים האמריקנים.

ד.שמירה על יציבות אזורית במזרח התיכון ומניעת התקפות על הבסיסים הצבאיים של ארה"ב בעיראק ובסוריה.

ה.מניעת ביקורת בינלאומית על ממשל ביידן ושמירה על מעמדו הפוליטי בתוך ארה"ב.

ו.הקמת שלטון פלסטיני חלופי לחמאס ברצועת עזה בתיאום עם ישראל, הרש"פ ומדינות ערב.

ממשל ביידן מודאג מכך שלישראל אין תוכנית צבאית ספיציפית למיטוט שלטון חמאס ותוכנית ברורה לגבי "היום שאחרי", על פי גורמים אמריקניים, את הקו הזה מוביל ראש ה-CIA  וויליאם ברנס שזוכה להערכת הנשיא ביידן.

ארה"ב מנסה להעביר לישראל את ניסיונה מהמלחמה בעיראק לאחר התקפת הטרור של ארגון אל-קאעדה על מגדלי התאומים ב-2001, היא אינה רוצה שישראל תעשה שגיאות דומות ברצועת עזה, שגיאות שעלולות רק לחזק את חמאס.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי