אחד הלקחים המיידים שישראל חייבת להסיק מהמלחמה הנוכחית ברצועת עזה ובגבול לבנון הוא הצורך הדחוף לשינוי תפיסת ההגנה שלה על הישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה ועל הישובים הישראלים בגבול עם לבנון.
בעקבות ההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר והטבח הנורא בישובי עוטף עזה והצטרפות חזבאללה למערכה בגבול הצפון, עזבו עשרות אלפי ישראלים את בתיהם הסמוכים לגבול ברצועת עזה ובגבול הצפון, כבר יותר מ-50 ימים שהם אינם יכולים לחזור לבתיהם עד שצה"ל ירחיק מעליהם את איום הטרור של ארגוני חמאס וחזבאללה.
אסור לישראל לקבל מצב כזה, היא חייבת לנצל את המלחמה ולסיים אותה באופן כזה שעל גבולותיה לא יהיו כוחות אויב המאיימים על הישובים בקו הגבול, כוחות שיכולים לפלוש לתחומי מדינת ישראל בתוך זמן קצר לכבוש ישובים ישראלים שלמים ולבצע בהם מעשי טבח כפי שקרה ב-7 באוקטובר.
אם ישראל תמשיך במלחמה ברצועת עזה ותחסל את כוחו הצבאי של חמאס יש לה סיכוי טוב להשיג רגיעה וביטחון עבור תושבי רצועת עזה, בכל מקרה היא תצטרך גם לחזק משמעותית את ההגנה בישובי העוטף באמצעים שונים.
הצעד הדחוף הנדרש הוא להתחיל כבר עתה בבנית אזור חיץ של 2-3 ק"מ שיחצוץ בין הישובים הישראלים בגבול הרצועה לבין שטח הפלסטיני.
רצועת הביטחון הזו חייבת להיות מוכרזת רשמית כ"אזור הריגה" עם מוקשים וצלפים של צה"ל המפקחים עליה, כל פלסטיני שינסה לחדור אליה חייב לדעת שגורלו נגזר למות.
בגבול הצפון הבעיה היא יותר מורכבת, לישראל אין תוכנית כרגע לעימות כולל עם חזבאללה, ארה"ב ביקשה ממנה במפורש שלא להתחיל בעימות כזה מחשש שהדבר יביא למלחמה אזורית שארה"ב אינה מעוניית בה.
הבעיה שישראל צריכה להתמודד עמה היא איך להביא ליישום החלטת האו"ם 1701 ולהרחיק את חזבאללה אל מעבר לנהר הליטאני.
הדבר מחייב פעילות מדינית במקביל ללחץ צבאי.
כ-60 אלף תושבים נאלצו לעזוב את גבול הצפון בגלל האיום של חזרת כוח "רדואן" של חזבאללה למוצביו על גדר הגבול עם ישראל, פרנסתם נפגעה קשות וגם אורח חייהם השתנה ללא היכר, הם הפכו לעקורים והם אינם מוכנים לשוב לבתיהם מבלי שממשלת ישראל תבטיח את ביטחונם להמשיך לחיות על קו הגבול עם לבנון.
לישראל אין ברירה אלא לפעול, היא חייבת ליצור מצב סימטרי גם בצד השני של הגבול, אסור שיהיה מצב שתושבי הכפרים בדרום לבנון יחיו בשקט ובביטחון ואילו בצד הישראלי של הגבול יחיו התושבים בפחד מהאיום של חזבאללה.
ההדדיות חייבת להישמר בשני צדי הגבול, לכן ישראל צריכה לפעול לאלתר כדי לרוקן את הכפרים בדרום לבנון מתושביהם כדי שיפעילו לחץ על חזבאללה ועל ממשלת לבנון.
ישראל חייבת לקחת את ההימור הזה, בתיאום עם הממשל האמריקני, כדי להפעיל לחץ על ארגון חזבאללה, יש לה טיעונים טובים למבצע צבאי כזה והראשי שבהם הוא ההפרה הבוטה של ארגון חזבאללה של החלטה 1701 של האו"ם.
אם חזבאללה יסרב לסגת מקו הגבול עם ישראל, כפי שמחייבת החלטת 1701 של האו"ם, ישראל חייבת להקים מחדש את רצועת הביטחון בדרום לבנון.
מועצת הביטחון של האו"ם אינה יכולה לכפות שום מהלך על חזבאללה אבל היא יכולה לתת גיבוי בינלאומי לעמדה המוצדקת של ישראל, את שאר העבודה יכול לעשות צה"ל אחרי שישראל תעביר מסר לממשלת לבנון מה משמעות הפרת החלטה 1701 על התשתיות האזרחיות של מדינת לבנון.
ממשלת ישראל חייבת לספק ביטחון מלא לאזרחי ישראל ולכל יהודי שעלה לישראל וחי בה, ישראל חייבת להישאר המקלט הבטוח ביותר לכל יהודי בעולם, חמאס שבר את המשוואה הזו כשחדר לשטח ישראל ב-7 באוקטובר ועשה טבח נוראי באזרחים הישראלים שחיים על קו הגבול וחטף יותר מ-200 ישראלים לרצועת עזה.
צה"ל הצליח בתוך כמה ימים להעביר את המלחמה לשטח האויב, זהו מהלך חשוב שיש להקפיד עליו בכל מלחמה עתידית.
צה"ל גם חייב להגדיל את סדר כוחותיו (סד"כ) בתום המלחמה לקראת המלחמה הבאה כדי שיוכל להתמודד בו זמנית עם מלחמה בת כמה חזיתות, מדינות "ציר הרשע" בראשות איראן נערכות לתרחיש הזה וישראל חייבת להיערך בהתאם.
איראן לא מתכוונת לשנות את תוכניותיה להשמיד את ישראל, היא החמיצה הפעם את ההזדמנות אך היא מחפשת כבר הזדמנויות חדשות.
ממשלת ישראל חייבת להוביל את העם לניצחון מוחץ על חמאס ועל חזבאללה, הניצחון צריך לצרוב את התודעה של מדינות ערב ולהדהד במזרח התיכון למשך כמה דורות.
אויבינו מריחים את השחיקה בהרתעה הישראלית והם מעריכים כי היא תימשך, לכן חשוב מאוד להשיג ניצחון מוחץ על חמאס ברצועה ולשנות את המציאות על גבול הרצועה וגם בגבול הצפון.חסן נצראללה חייב להבין שהמציאות השתנתה וכי התושבים הישראלים לא יחזרו לישוביהם מבלי שהובטח ביטחונם, המשוואה החדשה בגבול הצפון צריכה להיות "שקט תמורת שקט", לא יהיה שום ביטחון לתושבי הכפרים בדרום לבנון ללא ביטחון מלא לישובים הישראלים על גבול הצפון.
