בדרג המדיני והביטחוני בישראל החלו דיונים בשבוע שעבר על אפשרות הסכמה ישראלית להגלייה של הצמרת הצבאית של חמאס ברצועת עזה לחו"ל כדי להביא להפסקת הלחימה, החזרתם של כל החטופים, התפרקות הזרוע הצבאית מנשקה והימנעות מקורבנות נוספים.
ההערכה היא כי מדובר בתרחיש דימיוני, אבל ישראל חייבת לקחת בחשבון את כל האפשרויות ולהיערך להן.
מדובר בהגלייה תיאורתית של יחיא סינוואר, אחיו מוחמד, רמטכ"ל חמאס מוחמד דף וסגנו מרוואן עיסא שמסתתרים כנראה בבונקר תת קרקעי באזור ח'אן יונס.
אין שום הצעה כזו על הפרק, להיפך, ההנהגה הצבאית של חמאס מקשיחה עמדות וטוענת כי היא עומדת להביס את כוחות צה"ל ברצועת עזה ואף מציבה תנאים קשים לישראל לגבי עסקה נוספת לשחרור החטופים.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי הגליית צמרת חמאס לחו"ל איננה עומדת בסתירה ליעדים שקבע קבינט המלחמה, אם הצעה כזו תעמוד באיזשהו שלב על הפרק יש כמה מדינות בעולם שמוכנות לקלוט אותה, כמו קטאר, טורקיה ולבנון.
בשבוע שעבר דווח בצרפת כי גורמי הביטחון במדינה דנו במסמך סודי שהוכן על ידי צוות חשיבה בסעודיה שמכין תוכנית לסיום המשבר ברצועת עזה, במסמך מופיעה הצעה להגלות את הנהגת חמאס ברצועה לאלג'יריה ולפרוס כוח ביטחון ערבי ברצועת עזה לשמירה על הסדר הציבורי.
אלג'יריה היא תומכת נלהבת של תנועת חמאס ובחודשים האחרונים יזמה כמה ניסיונות פיוס בין חמאס לרש"פ, כל הניסיונות האלה נכשלו.
בחמאס דוחים את האפשרות הזו על הסף ואומרים כי היא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד התנועה.
גורמים בחמאס טוענים כי ההנהגה הצבאית מתכוונת להישאר ברצועת עזה ולנהל את המלחמה נגד כוחות צה"ל ולהביס אותם.
בכל מקרה, ההצעה התיאורתית הזו היא גרועה ביותר והדיון בה הוא מיותר, היא מהווה מתן פרס לטרור.
ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט הודיעו כבר כמה פעמים כי בפני ההנהגה הצבאית של חמאס יש שתי אפשרויות: להיכנע או למות.
אם כך, מדוע לאפשר להם אפשרות שלישית של הישארות בחיים ללא עונש?
הפירסומים על הצעה כזו כביכול מתפרשים כחולשה ישראלית וכחוסר יכולת של ישראל להגיע לראשי הזרוע הצבאית של חמאס ולחסלם או לעוצרם.
הדרגים המדיניים והצבאיים צריכים להבהיר לעולם כי אין כל שינוי בעמדת ישראל וכי בפני צמרת חמאס עומדת האפשרות של כניעה או מוות בלבד.
יחיא סינוואר, מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס לעולם לא יסכים לאפשרות כזו שפירושה כניעה מוחלטת לישראל והשפלה לחמאס ולהנהגתה.
במקרה הגרוע ביותר הוא ישקול בריחה מרצועת עזה למצרים דרך מבוך המנהרות מתחת ל"ציר פילדלפי" ביחד עם כמה מהחטופים הישראלים.
הרעיון להגליית צמרת חמאס ברצועת עזה נובע מתקדים היסטורי, הגלייתו של יאסר ערפאת וצמרת אש"פ ב-1982 מלבנון לתוניסיה.
אי חיסולו של יאסר ערפאת אז התברר כטעות היסטורית כיוון שישראל קיבלה אותו בחזרה ב-1993 במסגרת הסכם אוסלו, דבר שאיפשר לו לפתוח כמה שנים אחר כך באינתיפאדה מזויינת נגד ישראל בשנת 2000 שגבתה קורבנות רבים.
לכן, השאיפה הישראלית חייבת להיות חיסולה הפיזי של הצמרת הצבאית של חמאס בראשותם של יחיא סינוואר ומוחמד דף, לא מעצר ולא משפט, הם אחראים למותם של מאות ישראלים ואלפי פלסטינים ודינם הוא מוות.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
