כשבועיים ימים נמשכות כבר ההפגנות הגדולות בירדן לתמיכה בחמאס ונגד המשך המלחמה ברצועת עזה.
את ההפגנות יוזמות תנועות חמאס ו"האחים המוסלמים" בתיאום עם איראן כדי לערער את יציבות שלטונו של המלך עבדאללה ולפתוח חזית חדשה נגד ישראל מגבול ירדן.
המלך עבדאללה, שנחשב לבן ברית של ארה"ב, חושש מאוד לכיסאו, בירדן כבר מדברים על האפשרות שאם ההפגנות יימשכו ויסכנו את המשך שלטון בית המלוכה ההאשמי, המלך לא יהסס לנקוט ביד קשה נגד המפגינים ויפזר אותם בכוח רב, בדיוק כפי שעשה אביו, המלך חוסיין כשדיכא בכוח בספטמבר 1970 את הניסיונות של הארגונים הפלסטינים להפיל אותו מכס השלטון, האירועים האלימים האלה קיבלו את הכינוי "ספטמבר השחור".
ההפגנות בירדן הן מכה לבית המלוכה ההאשמי והן מעידות על חולשתו נוכח התחזקות ציר ההתנגדות בראשות איראן, הציר הזה שכולל את חמאס מנסה לפגוע בהסכם השלום של ירדן עם ישראל וגם בהסכם הגז ולהפוך את הגבול הארוך והשקט של ירדן עם ישראל לחזית לחימה חדשה.
ההתפתחות הזו מעידה על החולשה של מדיניות הנשיא ביידן במזרח התיכון אשר מגלה מדיניות של רפיסות כלפי איראן, אילו המדיניות שלו כלפיה הייתה נחרצת ותקיפה היא לא הייתה מעיזה לאתגר את שלטונו של המלך עבדאללה.
הרחוב הירדני זועם על המלך עבדאללה בגלל המצב הכלכלי הקשה בירדן ובגלל השחיתות במנגנוני השלטון.
תנועת חמאס מנצלת את הזעם העממי כדי לערער את יציבות השלטון בירדן, בכירי חמאס מוחמד דף וח'אלד משעל קראו בגלוי להמונים בירדן לצאת לרחובות ולהפגין ואף לפרוץ את הגבול עם ישראל כדי להגיע לירושלים ולשחרר את מסגד אלאקצא מהכיבוש הישראלי.
בחמאס רואים את האירועים בירדן כתוצאה ישירה של התקפת "מבול אלאקצא" ב-7 באוקטובר, ירדן נחשבת ל"שער של פלסטין לעומק הערבי" וכפתח כניסה לעיראק, סעודיה ומדינות המפרץ ואפילו לתימן.
איראן וציר ההתנגדות שהיא עומדת בראשו מאיימים היום על יציבות כל המשטרים הערביים, בדיוק כפי שהיה בתופעת "האביב הערבי" בשנת 2011, "אפקט הדומינו" יכול להתפשט מירדן גם למדינות ערביות נוספות שנחשבות לבנות ברית של ארה"ב.
לכן, בהחלט צפוי שמדינות המפרץ ייחלצו כדי לסייע כלכלית לירדן כדי לשמור על יציבותה מפני האיום של חמאס ו"האחים המוסלמים" ושל איראן.
הן ינסו למנוע מהסכנה להתפשט ולהגיע אליהן.
אמש התקשר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לעבדאללה מלך ירדן והביע את תמיכתו בשמירת הביטחון והיציבות בממלכה ההאשמית.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
