למרות הלחץ הבינלאומי והמחאות של מצרים, הדרג המדיני בישראל הורה לצה"ל לכבוש את "ציר פילדלפי" על גבול מצרים עם רצועת עזה שמהווה את צינור החמצן של חמאס ברצועת עזה שממנו הוא ניזון מאמצעי לחימה שמוברחים ממצרים לעזה דרך מנהרות הברחה שנמצאות מתחת לציר הזה שאורכו 14 ק"מ.
צה"ל שולט היום באופן מלא בציר הזה, הוא חשף מערך תת קרקעי ענק מתחתיו עם עשרות מנהרות שלפחות 20 מהן מובילות למצרים.
כעת עוסק צה"ל בפירוק התשתית הת קרקעית הזו וחסימתה להברחות.
גורמים מצרים לא רשמיים טוענים כי כיבוש "ציר פילדלפי" על ידי צה"ל הוא הפרה של הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים, אבל הדבר איננו נכון, צה"ל כבש את החלק הפלסטיני של הציר הזה ולא נכנס לאדמה מצרית ריבונית.
מעבר רפיח הינו חלק מהציר הזה, גם אותו כבש צה"ל מידי הזרוע הצבאית של חמאס, בתגובה הפסיקה מצרים את פעילות המעבר ועומדת על כך שהצד הפלסטיני שנכבש יימסר לידיים פלסטיניות אך ישראל מתעקשת על כך שהמעבר לא יחזור לידי הזרוע הצבאית של חמאס אשר השתמשה גם בו להברחות אמצעי לחימה ממצרים לתוך רצועת עזה.
מה יכולה לעשות כעת מצרים בעקבות כיבוש מעבר רפיח ו"ציר פילדלפי" על ידי צה"ל?
א.להשלים עם המצב החדש ולנסות ולהידבר עם ישראל על דרכים חדשות לעצור את הברחות אמצעי הלחימה במנהרות שנחפרו מתחת לציר מחצי האי סיני לרצועת עזה.
ב.לטעון שישראל הפרה את הסכם השלום עמה ולפנות למועצת הביטחון של האו"ם כדי להעביר החלטה שתחייב את ישראל להסיג את כוחותיה מ"ציר פילדלפי".
אולם, למצרים אין שום קייס חוקי, מכיוון שישראל לא הפרה את הסכם השלום עמה ובמקרה של פנייה למועצת הביטחון ארה"ב תטיל, קרוב לודאי, וטו על כל הצעת החלטה בעניין נגד ישראל.
בתרחיש כזה, מצרים יכולה להעביר החלטה בעצרת הכללית של האו"ם שבה יש רוב של מדינות שהינן נגד ישראל, אך החלטה בפורום הזה היא חסרת שיניים ואין לה כל משמעות מעשית.
ג. מצרים יכולה גם לכנס את הליגה הערבית לפגישת חירום ולדרוש עמדה ערבית מאוחדת נגד כיבוש "ציר פילדלפי", היא יכולה גם לתגבר את הנוכחות הצבאית שלה לאורך הציר בצד המצרי אבל מספר הכוחות שמותר לה לפרוס שם מוגבל על פי הסכם השלום בינה לבין ישראל.
באופן מעשי, נראה כי מצרים לא תעשה שום דבר והיא תצטרך להשלים עם כיבוש "ציר פילדלפי" על ידי כוחות צה"ל.
כפי שהדברים נראים כעת, צה"ל איננו מתכוון לסגת מ"ציר פילדלפי" והוא נערך לאבטח את הציר עד להודעה חדשה כדי למנוע בניית מנהרות חדשות וחידוש פעילות הברחות אמצעי הלחימה לחמאס.
למצרים אין שום מנוף לחץ על ישראל , להיפך, צה"ל נמנע עד עכשיו מלחשוף את תעשיית מנהרות ההברחה ממצרים לרצועת עזה כדי שלא לפגוע ביחסים הביטחוניים הרגישים בין ישראל למצרים.
מצרים שומרת על פרופיל נמוך כעת, היא כבר לא מאיימת בהחזרת השגריר המצרי מתל אביב או בנסיגה מהסכם השלום עם ישראל כפי שדורשת האופוזיציה במצרים.
הסכם המעברים משנת 2005 קובע כי הרש"פ תשלוט בצד הפלסטיני של מעבר רפיח, אולם נכון לעכשיו הרש"פ מסרבת לקבל בחזרה מישראל את השליטה על המעבר שאותה היא איבדה לחמאס בשנת 2007.
מי ששולט באזור רפיח וב" ציר פילדלפי" שולט למעשה בכל רצועת עזה, יש חשיבות אסטרטגית עצומה לאזור הזה וישראל מבינה כי היא עשתה טעות שלא כבשה אותו כבר בתחילת המלחמה.
גורלו של כל האזור הזה והנוכחות של צה"ל בו ייקבעו בדיון בקבינט שיעסוק ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה והשאלה מי ישלוט ברצועה ביום שאחרי המלחמה וכיצד תבטיח ישראל שתופעת ההברחות של אמצעי לחימה ממצרים לרצועה אכן תיעצר לאחת ולתמיד.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
