מנהיג המורדים בסוריה אבו מוחמד אלג'ולאני הרחיב בשבוע שעבר את ממשלת המעבר שהקים ועשה מינויים חשובים ולראשונה גם מינה אישה שקיבלה תפקיד של שר.
עאישה אלדבס מונתה לתפקיד השרה לענייני נשים והיא תפעל להעצמת תפקידן של הנשים בחברה הסורית.
עוד שני מינויים חשובים הם מינויו של אסד חסן אל-שעיבאני לתפקיד שר החוץ, הוא היה בין מייסדי ארגון הטרור "ג'בהת אלנוצרה" ביחד עם אבו מוחמד אלג'ולאני, ומינוי מורהף אבו קצרה לתפקיד שר ההגנה, אבו קצרה עמד בחמש השנים האחרונות בראש הזרוע הצבאית של ארגון "הייאת תחריר א-שאם".
אבו מוחמד אלג'ולאני מנסה להרגיע את הסורים בתוך ארצו ואת מדינות המערב מחוץ לארצו, הוא מגלה פרגמטיות כלפי המיעוטים בסוריה וטוען כי סוריה איננה אפגניסטן והיא איננה יכולה להפוך להיות כמוה, הוא מבטיח להתנהל על פי החוק והחוקה ותומך בחינוך לנשים, בממשלה הקודמת שניהל באזור העצמאי אידליב 60 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטאות היו נשים.
אלג'ולאני אינו מעודד מלחמות ואינו מעורר אותן, הוא מאמין שלסוריה יש את הזכות להגן על ביטחונה הלאומי, הוא מתרחק מהכורדים בצפון מזרח סוריה, דוגל בדיאלוג עם הכורדים באזור הזה ומתרחק מעימות צבאי עמם.
הוא מדגיש את הצורך באיחוד סוריה ואת ההכרח בפירוק כל הפלגים החמושים והכנסתם תחת כנפי המדינה.
אלג'ולאני מבהיר כי סוריה לא תאפשר לייצא את הפרוייקט האיראני לשום מדינה, מדינה ערבית או מדינה במפרץ והיא לא תהייה פלטפורמה לתקוף מדינות אחרות.
איראן איבדה את החולייה האסטרטגית בציר ההתנגדות שהיא סוריה והוא מדגיש כי אין לסוריה שום שאיפות בלבנון.
זוהי המדיניות המוצהרת של אלג'ולאני כעת, אבל הדברים עלולים גם להשתנות במהירות.
אחרי שארה"ב הסירה את שמו מרשימת הטרור בסוף השבוע שעבר,פועל אלג'ולאני להסרת הסנקציות שהטילו מדינות אירופה על סוריה.
ג'ולאני גורס שהמהפכה בסוריה איננה לצורך נקמה ומבטיח לחון את כל מי שידיו אינן מגואלות בדם של אזרחים סורים, הוא אינו פוסל את האפשרות כי יתמודד בבחירות לנשיאות ותומך בבניית "סוריה החדשה", מאוחדת ומבוססת על מוסדות שלטון.
לפצח את החידה ששמה אלג'וליאני
המדיניות הזו שמציג כעת אבו מוחמד אלג'ולאני מבלבלת את כל מי שמכיר אותו, היא סותרת את האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית שלו, האם הוא שינה אותה או שהכל הוא בבחינת הצגה גדולה כלפי הסורים ומדינות המערב כדי להשיג את יעדיו האישיים ובראשם להיבחר לנשיא הבא של סוריה?
טורקיה היא התומכת העיקרית של אבו מוחמד אלג'ולאני וייתכן שהוא פועל להקים משטר חדש בסוריה שדומה למשטר הקיים בטורקיה, טורקיה היא אבן מרכזית בציר "האחים המוסלמים" ומפלגת השלטון שלה הנקראת "הצדק והפיתוח" מקבלת את אופי השלטון שמכתיב הנשיא ארדואן, האם ארגון "הייאת תחריר א-שאם" שבראשו עומד אבו מוחמד אלג'ולאני יאמץ את הקו של מפלגת "הצדק והפיתוח" הטורקית?
המשימה שבפניה ניצב אלג'ולאני היא קשה ביותר לאחד את סוריה על כל המיעוטים שבה למדינה אחת עם שלטון מרכזי, בינתיים המסרים שלו מופנים בעיקר לעבר מדינות המערב כדי להפיג את חששותיהן, הרושם הראשוני הוא שהוא איננו אותו אדם שהיה בעבר וכי הוא עבר שינוי, אבל בהחלט יכול להיות שהוא מצליח להתל בנו.
יש דברים שצריך לשים אליהם לב, הוא השתמש כמה פעמים במילה ישראל ונמנע מהשימוש במילים "הישות הציונית" שבה משתמש ארגון חמאס, הוא הזכיר את הסכם ההפרדה בין סוריה לישראל והודיע כי הוא מתכוון לכבד אותו, הוא הדגיש את תפקיד האו"ם בשמירה על הסכם ההפרדה והודיע בפומבי כי אין לו כוונה להילחם נגד ישראל, הוא גם לא שלח חמושים להילחם נגד כוחות צה"ל שהרחיבו את אזור החיץ ברמת הגולן.
הוא גם נמנע עד כה מלהזכיר את חמאס ואת רצועת עזה.
המשמעות המעשית הזו היא שהוא מכיר דה פקטו בישראל כמדינה, לכך יש להוסיף את העובדה שהוא גירש משטח סוריה את חזבאללה ואת המליציות הפרו איראניות ודרש מהארגונים הפלסטינים בסוריה להסגיר את נשקם.
על פי גורמים מדיניים,ממשל ביידן העביר מסר לישראל בסוף השבוע שעבר כי כדאי לה לשקול ברצינות לפתוח ערוץ קשר עם המשטר החדש בסוריה.
למרות זאת במערכת הביטחון הישראלית טוענים כי הוא "זאב בעור כבש" שישלוף בעתיד את ציפורניו כלפי ישראל בעיתוי שנוח לו.
קשה מאוד לנבא לאן יתפתחו הדברים, בינתיים הדרג המדיני קיבל החלטה נכונה מאוד כשהורה לצה"ל להרחיב את אזור החיץ ברמת הגולן ולהשמיד את ארסנל הנשק של הצבא הסורי.
אלג'ולאני זהיר מאוד, הוא מכיר היטב את הקשרים של ישראל עם הכורדים ועם הדרוזים בסוריה ומבין כי ישראל יכולה לחבל בניסיון שלו לאחד אותם תחת השלטון המרכזי בדמשק, ייתכן שזה אחד מהשיקולים שלו ביחסו לישראל.
לכן, המדיניות של ישראל כעת כלפיו תוך שימוש בעיקרון "כבדהו וחשדהו" היא נכונה, עד שיתבררו כוונותיו האמיתיות.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
