על פי דיווחים מסוריה באמצעי התקשורת הערביים, הכוחות הנאמנים למשטר הקודם של בשאר אסד הצליחו להוציא בסוף השבוע האחרון מתקפות מתואמות ומאורגנות באזור החוף הסורי, שהובילו להשתלטות כוחותיהם על הערים לאד'קיה, ג'בלה, בניאס, טרטוס וקרדאחה. הקרבות שהתחוללו בעקבות המתקפות גבו את חייהם של כאלף בני אדם.
המרכז הסורי לזכויות האדם דיווח על כ-745 אזרחים הרוגים במחוזות העלווים במערב סוריה,עוד נהרגו 125 חמושים של השלטון ו-148 חמושים שמזוהים עם השלטון הקודם של בשאר אסד. בין היתר נרצחו משפחות עלוויות בהן, זקניםף נשים וילדים.
האזורים שנפגעו מהמתקפות מאוכלסים בעיקר בבני העדה העלווית, שממנה יצאו קצינים בכירים אשר שלטו במנגנוני הביטחון והצבא של המשטר שהודח. את דבר המתקפות פרסמה "המועצה הצבאית לשחרור סוריה" בהצהרה שהופצה ברשתות החברתיות, חתומה על ידי ע'יאת' דלא, לשעבר בכיר בדיוויזיה 4 הסורית יחידה בפיקודו של מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא לשעבר.
להתקפות האלה קדמו דיווחים בתקשורת הערבית על הקמת מליציות מקומיות במקומות שונים בסוריה,גורמי ביטחון בישראל אומרים כי הנשיא הסורי החדש אבו מוחמד אלג'ולאני לא מצליח להשתלט מבחינה ביטחונית על המצב בסוריה, לפרק את המליציות השונות מנשקן ולאחד את המיעוטים השונים בצבא הסורי החדש שהוא מנסה להקים.
לפני האירועים פרץ גם עימות דיפלומטי ותקשורתי בין טורקיה לאיראן, בעקבות דבריו של שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, שטען כי איראן חותרת לזרוע כאוס בסוריה.
העיתון האיראני הרפורמיסטי "ארמאן אמרוז" קישר זאת לאובדן השפעתה הגיאופוליטית של טהרן במזרח התיכון, וכן למתחים בין הצדדים באזור הכורדי של סוריה.
לפי האתר לזכויות אדם "עם הצדק", מנהיג המרד הנוכחי, ששמו הוא ע'יאת' דאלא, היה אחד התומכים הבולטים של הציר האיראני בתוך משטר אסד. הוא תיאם בעבר את פעולותיו באופן הדוק עם המיליציות הנתמכות על ידי איראן בקרבות בזבדאני, מליחה ושכונות דמשק. כמו כן, הוא גייס לוחמים ממיליציות אלו, כולל מחיזבאללה, למשימה בדרום סוריה באזור קוניטרה בשנת 2018.
אנשי הביטחון של אבו מוחמד אלג'ולאני שספגו אבידות קשות מנאמניו של הנשיא המודח בשאר אסד הגיבו במעשי נקם וטבח בערים ובכפרים העלווים כדי להשתלט על המצב ורצחו מאות עלאווים.
גורמי ביטחון בישראל אומרים כי ברמה הפוליטית, ניסיון המרד של נאמני בשאר אסד שם קץ למדיניות הממשלה החדשה של אבו מוחמד אלג'ולאני שניסתה להימנע מחדירה לאזורי העלווים. כלי התקשורת והרשתות החברתיות, הפועלות ללא פיקוח, ליבו רגשות הסתה, הסלמה עדתית ומעשי נקמה, מה שמצביע על כך שמארגני המרד – שרובם כלל אינם שוהים באזור החוף הסורי – הצליחו במטרתם שהיא להצית יסודות למלחמת אזרחים.
אבו מוחמד אלג'ולאני נכשל בניהול מדיניות הפנים שלו, הוא נפל בפח של תומכי בשאר אסד ומעשי הטבח שעשו אנשיו בבני העדה העלווית רק ירחיבו את מעגל הנקמה.
הוא יתקשה לזכות באמונם של המיעוטים האחרים בסוריה, הוא ניצב כעת בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים שמונעים ממנו להשליט את מורתו על כל שטח סוריה בשל קיומן של קבוצות חמושות רבות עם נאמנויות שונות.
להלן הקבוצות המרכזיות ואזורי השפעתן:
העלווים באזור החוף
אזור החוף הסורי מהווה מעוז של המיעוט העלווי, שאליו משתייכת משפחתו של הנשיא המודח בשאר אל-אסד. אזור זה נתפס כבסיס התמיכה של משפחת אסד, ששלטה בסוריה ביד ברזל למעלה מחמישה עשורים.
העלווים, המהווים כ-9% מאוכלוסיית סוריה שרובה סונית, מילאו תפקיד מרכזי בתקופת המשטר הקודם במוסדות הצבא והביטחון, אשר השתמשו באופן שיטתי במעצרים ובעינויים כדי לדכא כל אופוזיציה.
לאחר הדחת בשאר אסד, חוותה העיר לאד'קיה מתחים ביטחוניים, עם מבצעי אכיפה שביצעה הממשלה החדשה, לצד אירועי חטיפה וירי חוזרים ונשנים, שעוררו חשש בקרב העלווים מפני פעולות נקמה.
על אף שהתקריות האלימות פחתו בתקופה האחרונה, עדיין מתרחשות מדי פעם תקיפות נגד מחסומי כוחות הביטחון, שביצעו לעיתים חמושים תומכי בשאר אסד או חיילים לשעבר בצבא הסורי – כך לפי דיווחי "המרכז הסורי לזכויות האדם".
באזור החוף שוהים רבים מתומכי אסד, בהם חיילים לשעבר שעדיין מחזיקים בנשקם, וכן עובדי מדינה שפוטרו מתפקידיהם על ידי הממשל החדש, וכעת מוצאים עצמם מובטלים וללא מקור פרנסה.
מאז עלייתו לשלטון, ניסה אבו מוחמד אלג'ולאני להרגיע את המיעוטים, תוך קריאה לשלב את כל הקבוצות בניהול השלטון החדש. הוא אף הורה לכוחותיו לנהוג באיפוק והזהיר מפני התלקחות סכסוכים על רקע עדתי
אולם, גישתו אינה בהכרח מקובלת על כל הפלגים הפועלים תחת פיקודו, יש בהם ג'יהאדיסטים קיצוניים הרואים בבני העדה העלווים "אויבי אללה".
הפלגים האלה מהווים כיום את הצבא והמשטרה של "סוריה החדשה".
הלוחמים הכורדים
הלוחמים הכורדים הנמצאים בצפון מזרח סוריה מציבים אתגר נוסף בפני הממשל הסורי החדש, בשל התעקשותם לשמר את האוטונומיה שהשיגו במהלך שנות הסכסוך ועמידתם בסירוב להתפרק מנשקם כתנאי להשתלבות בצבא החדש.
"כוחות סוריה הדמוקרטית" (SDF) הנתמכים על ידי ארה"ב, המהווים את הזרוע הצבאית של הממשל שולטים על אזורים נרחבים בצפון-מזרח המדינה, שבהם נמצאים מרבצי החיטה, הנפט והגז העיקריים – משאבים החיוניים ביותר לשלטון בדמשק בתקופה הקרובה.
עד כה, המשא ומתן בין הצדדים לא הניב תוצאות משמעותיות, כאשר הכורדים מתעקשים לשמור על מבנה צבאי עצמאי, בתמורה להסכמה לרוב דרישותיה של דמשק.
הכורדים מסכימים להחזרת הממשל האזרחי הסורי, כולל שירותי בריאות וחינוך, אך הם מסרבים לאפשר לכוחות הצבאיים של 'הייאת תחריר א-שאם' של אבו מוחמד אלג'ולאני להיכנס לשטחם.
הכורדים מבקשים לשמר את עצמאותם המנהלית ולשמור על שיטת המחוזות שהם בנו.
הדרוזים
הדרוזים, אשר ריכוזם העיקרי נמצא במחוז א-סווידא שבדרום סוריה, מהווים כ-3% מאוכלוסיית המדינה.
למעט הגנה עצמית מפני התקפות על אזורי מגוריהם, הדרוזים נמנעו במידה רבה מלקחת חלק ישיר במלחמת האזרחים שפרצה ב-2011, ורבים מהם הצליחו להימנע מגיוס חובה לצבא.
שני פלגים צבאיים דרוזיים מרכזיים הביעו בתחילת השנה נכונות להתאחד תחת מסגרת צבאית לאומית חדשה, אך עד כה אף אחד מהם לא התפרק מנשקו לטובת השלטון החדש.
הצהרות שנויות במחלוקת מצד ישראל גרמו לאחרונה לתסיסה בסוריה, לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר בתחילת החודש כי "אם המשטר יפגע בדרוזים, נפגע בו", גם ראש הממשלה נתניהו הדגיש את מחוייבות ישראל להגן על בני העדה הדרוזית בסוריה. הדברים נאמרו בעקבות עימותים קלים בעיר ג'רמנא, השוכנת בפרברי דמשק ומאוכלסת בדרוזים ובנוצרים.
מנהיגים דתיים וצבאיים דרוזיים בסוריה, ניסו לשמור מרחק מחיבוק הדוב הישראלי ודחו בתוקף את ההתערבות הישראלית, והדגישו את מחויבותם לאחדות סוריה.
גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי המצב הביטחוני בסוריה עלול להתדרדר עוד יותר ואולי אף להגיע לכדי מלחמת אזרחים חדשה, אבו מוחמד אלג'ולאני איננו מצליח להשתלט על המצב הביטחוני ולאחד את המדינה,האחים בשאר ומאהר אלאסד השוהים ברוסיה בוחשים מרחוק במצב הביטחוני, גם איראן וחזבאללה מנסים לערער את שלטונו של אבו מוחמד אלג'ולאני וישראל קובעת עובדות בשטח באמצעות פעולות צבאיות כדי למנוע את התקרבות הכוחות הג'יהאדיסטים לגבול שלה.
אבו מוחמד אלג'ולאני נמצא בפני אתגר ביטחוני ופוליטי רציני.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
