אלג'ולאני הצליח להגיע להסכם היסטורי עם הכורדים

אבו מוחמד אלג'ולאני הצליח להשיג יעד חשוב מבחינתו והוא הסכם עם הכורדים בצפון מזרח סוריה. אלג'ולאני ינסה להשתמש בהסכם הזה כדי להגביר את הלגיטימיות של משטרו לאור הטבח האכזרי שעשו אנשיו בבני העדה העלאווית בסוריה.

הממשל הסורי החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני הגיע להסכם עם הכורדים הנקראים בשם "כוחות סוריה הדמוקרטית" הקובע את שילובם במסגרת מוסדות המדינה.

גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר בהסכם שעשוי ליצור מציאות פוליטית חדשה בסוריה, במיוחד לאור העובדה שהוא נחתם במקביל לטבח האיום שביצעו אנשיו של אבו מוחמד אלג'ולאני בעדה העלווית בערי החוף הסורי ובמקביל לניסיון המרד של תומכי בשאר אסד והתפתחויות ואלימות שטלטלו את המדינה בימים האחרונים, והובילו למאות הרוגים ופצועים.

כמו כן, ההסכם מסיים מחלוקת שנמשכה יותר מעשור, אך הפכה למסוכנת יותר לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד וכניסת כוחות אזוריים ובינלאומיים לזירה הסורית, כמו איראן, חזבאללה ורוסיה בניסיון לערער את הממשלה החדשה.

נראה כי הממשלה, בראשות הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני עמדה בהצלחה באתגרי השעה, בזכות הכוח הצבאי שלה, לאחר שהצליחה לבלום את מתקפות הכוחות של שרידי משטר בשאר אסד בחוף הסורי, לא מן הנמנע שהטבח האכזרי שעשו אנשיו של אלג'ולאני בעדה העלאווית הפחיד את הכורדים וזירז אותם לחתום על ההסכם.

בעוד העדה העלאווית מנסה להתאושש מהאירועים הקשים של הטבח במערב המדינה, הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני ומפקד "כוחות סוריה הדמוקרטים" מזלום עבדי חתמו על הסכם ההיסטורי שמסיים שלב מסוכן של עימותים.

ההסכם קובע כי כל המוסדות האזרחיים והצבאיים של הממשל האוטונומי הכורדי ישולבו במסגרת המדינה הסורית, כך הודיעה הנשיאות הסורית החדשה.

ההסכם כולל שמונה סעיפים עיקריים:

א.הבטחת זכויותיהם של כל האזרחים להשתתף בתהליך הפוליטי ובמוסדות המדינה, על בסיס כישורים בלבד, ללא הבדל דת או מוצא אתני.

ב.הכרה בקהילה הכורדית כחלק בלתי נפרד מהמדינה הסורית והבטחת אזרחות מלאה וזכויות חוקתיות.

ג.הפסקת אש כוללת בכל שטחי סוריה.

ד.שילוב כל המוסדות האזרחיים והצבאיים בצפון-מזרח סוריה במסגרת המדינה, לרבות מעברי גבול, נמלי תעופה, שדות נפט וגז.

ה.הבטחת שיבת כל העקורים הסורים לבתיהם תוך התחייבות המדינה להגן עליהם.

ו.תמיכה כורדית בממשלה הסורית החדשה במאבקה בשרידי כוחותיו של הנשיא המודח בשאר אסד ובכל איום על ביטחון המדינה ואחדותה.

ז.דחיית קריאות לחלוקת המדינה והתנגדות להסתה אתנית או עדתית.

ח.הקמת ועדות ביצועיות שיפעלו ליישום ההסכם עד סוף השנה הנוכחית.

אבו מוחמד אלג'ולאני רצה לנצל את המומנטום ולחתום על הסכם דומה עם הדרוזים,ערוץ"אל-ג'זירה" דיווח ב-11 במרץ כי נחתם הסכם נוסף עם מנהיגי וזקני העיר א-סווידא בדרום סווידא שבו מרוכז המיעוט הדרוזי, הקובע את שילוב המחוז כולו במוסדות המדינה, אולם, הדרוזים מכחישים בתוקף כי נחתם הסכם כזה.

באשר להסכם עם הכורדים,כוחות משרד ההגנה הסורי החדש צפויים להיכנס לאזורי השליטה של הכורדים כדי להשתלט על מוסדות המדינה ולתפוס פיקוד על בתי הכלא, שבהם מוחזקים מאות מחבלים מארגוני הטרור אל-קאעידה ודאעש.

מפקד "כוחות סוריה הדמוקרטית",מזלום עבדי, הצהיר כי יש צורך בעבודה משותפת כדי להבטיח שלב מעבר המשקף את שאיפות העם הסורי לצדק ויציבות.

בחשבון שלו בפלטפורמת "X" כתב עבדי:
"בתקופה רגישה זו, אנו פועלים יחד כדי להבטיח שלב מעבר שישקף את שאיפות עמנו לצדק וליציבות."

הוא הדגיש כי ההסכם מהווה הזדמנות אמיתית לבניית סוריה חדשה ומאוחדת.

במערכת הביטחון עוקבים מקרוב אחר ביצוע ההסכם בין הממשל החדש בסוריה לבין הכורדים כדי לראות עד כמה נחושים שני הצדדים לעמוד בו וליישם אותו בשטח, אם הם יצליחו, ההסכם צפוי להשפיע באופן משמעותי על המצב הפוליטי, הביטחוני והצבאי בסוריה ולהפחית באופן משמעותי את הסבירות לחידוש העימותים המזויינים בין הכורדים לשלטון המרכזי החדש.

גורמים ביטחוניים מעריכים כי ברמה הפוליטית, ההסכם מחזק את הלגיטימציה של הממשלה החדשה ומשדר מסר חיובי בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית, על כך שחלקים רחבים מהחברה הסורית תומכים בשלטון הנוכחי.

סביר להניח  כי אבו מוחמד אלג'ולאני ינפנף בהסכם הזה מול ממשל טראמפ ומדינות המערב כדי שיראו בו גורם לגיטימי יותר במיוחד לאחר הטבח הנורא שעשו אנשיו בעדה העלאווית במערב סוריה.

לא מן הנמנע שהכורדים קיבלו אור ירוק מממשל טראמפ לחתום על ההסכם הזה עם אבו מוחמד אלג'ולאני כדי לחזק את היציבות הביטחונית בסוריה.

ההסכם זכה לתמיכה רחבה מצד מדינות ערב, ובהן ערב הסעודית, קטאר, כווית ומדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, וכן ירדן. מדינות אלו הדגישו את חשיבות ריכוז הכוח הצבאי בידי המדינה והביעו תמיכה בממשלה הסורית.

למדינות הסוניות באזור יש אינטרס בהשגת יציבות בסוריה, מה שעשוי להשפיע גם עליהן.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי