גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי אבו מוחמד אלג'ולאני פועל על פי תוכנית סדורה בניסיון לבסס את שלטונו הדיקטטורי בסוריה והשבוע הוא הכריז על הקמת הממשלה החדשה בניסיון לשווק מצג של יציבות וביטחון כדי להקל בראש ובראשונה את הסנקציות הכלכליות הכבדות שהוטלו על המשטר הקודם של בשאר אסד.
אלג'ולאני נשא ב-1 באפריל נאום לאחר תפילת עיד אל-פיטר ב"ארמון העם" בדמשק, שבו התייחס להקמת הממשלה הסורית החדשה.
בדבריו אמר: "שאפנו ככל האפשר לבחור את הכשירים ביותר, תוך התחשבות בגיוון, בפריסת המחוזות וברבגוניות החברה הסורית. דחינו את עקרון החלוקה על פי מכסות, ובחרנו בדרך של שותפות."
עוד הוסיף אלג'ולאני: "בחרנו באנשים בעלי כישורים וניסיון, ללא שיוך אידיאולוגי או פוליטי מסוים. מטרתם היחידה היא בניית המולדת, ואנו נספק להם את כל המשאבים הדרושים להצלחתם."
דוברת משרד החוץ האמריקני, תמי ברוס, התייחסה להקמת הממשלה החדשה בסוריה ואמרה כי מדובר "בצעד חיובי", אך הדגישה כי ארצות הברית לא תקל בסנקציות עד שתראה התקדמות בנושאים שעל סדר היום, ובהם המאבק נגד הטרור".
בינתיים, הממשל האוטונומי הכורדי של צפון ומזרח סוריה תיאר את הממשלה החדשה בסוריה כ"דומה מאוד לקודמתה".
בהצהרה שפרסם, ציין הממשל הכורדי כי הממשלה החדשה, שעליה הכריז הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני, דומה לקודמתה "בכך שאינה מתחשבת בגיוון האוכלוסייה, ממשיכה להיות נשלטת בידי צד אחד בלבד, ואינה מבטיחה ייצוג הוגן ואמיתי לכל מרכיבי העם הסורי".
הממשל האוטונומי הביע את עמדתו כי כל ממשלה שאינה מבטאת את הגיוון והפלורליזם הקיים בסוריה "לא תוכל לנהל את המדינה באופן תקין ולהוציאה מהמשבר שבו היא שרויה. נהפוך הוא, היא רק תעמיק את המשבר ולא תפתור את הגורמים שהובילו לפריצתו".
בהודעה הודגש כי הממשל האוטונומי לא יראה עצמו מחויב "ליישם או להוציא לפועל את החלטות הממשלה החדשה, שכן ההתעקשות לחזור על טעויות העבר תפגע בסורים ולא תוביל לעולם לתהליך פוליטי כולל שיכול לספק פתרונות לסוגיות התלויות ועומדות ולמשברים שאיתם מתמודדת סוריה".
עוד קרא הממשל האוטונומי לחדול ממה שתיאר כ"מדיניות של הדרה " ולנקוט בגישה של הכלת כל בני העם הסורי, על כל מרכיביו, דתותיו ועדותיו.
הממשלה החדשה של אבו מוחמד אלג'ולאני מונה 23 שרים והיא תכהן במשך 5 שנים כממשלת מעבר, בין מטרותיה המוצהרות:רפורמות, בניית מוסדות המדינה, מאבק בשחיתות והתנהלות שקופה, משימתה העיקרית היא להביא להסרת הסנקציות הכלכליות המוטלות על סוריה.
חברת הממשלה הבולטת היא השרה הינד קבוואת, ממוצא נוצרי, שהינה השרה לענייני רווחה, מדובר במי שהייתה מרצה אורחת באניברסיטת הרווארד בארה"ב ובוגרת כמה פקולטות נחשבות בארה"ב.
עוד מינוי בולט הינו המינוי של אמג'ד בדר לתפקיד שר החקלאות, מדובר בשר ממוצא דרוזי אך העדה הדרוזית בסוריה התעלמה מהמינוי.
אחד הפלגים הדרוזים מאזור סווידא בסוריה בראשותו של שכיב עזאם, הודיע כי אם הממשלה החדשה תלך במסלול הנכון הדרוזים יצטרפו אליה, אולם הוא הזהיר כי "אם זה לא יקרה הם יילחמו בה".
הממשלה כוללת שר כורדי אחד, מוחמד תורכו, אך הוא אינו נציג הממשל האוטונומי. יצוין כי בחודש מרץ הגיעו הצדדים להסכם לשילוב מוסדות הממשל הכורדי במסגרת המדינה, אך מומחים מזהירים כי ייתכן שההסכם יישאר בגדר מסמך בלבד.
גם גורמים ביטחוניים בישראל אינה מתלהבים בלשון המעטה מהממשלה החדשה בסוריה ורואים במינוי השרה הנוצריה והשר הדרוזי "עלי תאנה" שאלג'ולאני הכניס לממשלה כדי לסמא את עיני מדינות המערב וליצור מצג שווא של פתיחות וליברליות.
מבחינת גורמי הביטחון בישראל, הנשיא הסורי החדש אבו מוחמד אלג'ולאני, שמינה את עצמו לראש הממשלה החדשה, הינו טרוריסט ג'יהאדיסטי בחליפה.
מבחינתם, אופיה של הממשלה החדשה הוא ברור,שר הביטחון החדש הוא מרהף אבו קצרה,איש המבצעים שאחראי על פעולות הטרור של "הייאת תחריר א-שאם" ועל הטבח האחרון בבני העדה העלווית בערי החוף הסורי, אנס חטאב, שר הפנים החדש שהיה אחראי על המודיעין הכללי של ארגון הטרור של אלגולאני ואסעד שיבאני שמונה לתפקיד שר החוץ,הינו פעיל טרור בכיר שהיה חבר בממשלת ההצלה באידליב.
שר המשפטים בממשלה החדשה הינו מזהר אל-וויס,הוא החליף את שר המשפטים הזמני שדי אל-וויסי, שהודח בעקבות לחץ מצד ארגוני זכויות אדם לאחר שפורסם סרטון המתעד אותו מבצע הוצאה להורג פומבית של שתי נשים באשמת זנות.
הממשלה החדשה בסוריה, הנשלטת על ידי בעלי בריתו של הנשיא הזמני אבו מוחמד אלג'ולאני, ניצבת בפני אתגר משמעותי: הרגעת חששות הציבור הסורי והשגת אמון מצד מדינות המערב והקהילה הבינלאומית, בתקווה להסרת הסנקציות הכבדות המוטלות על המדינה .
המהלך של מיני הממשלה החדשה הגיע כשבועיים לאחר פרסום "ההכרזה החוקתית" שעוררה ביקורת נרחבת, שכן היא מעניקה לנשיא החדש , שהגיע לשלטון לאחר הדחתו של הנשיא בשאר אל-אסד, על ידי קבוצות ג'יהאדיסטים חמושים, סמכויות מוחלטות בנוגע למינוי הרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
בעלי בריתו של אבו מוחמד אלג'ולאני זכו לנתח המרכזי בממשלה החדשה. מרבית השרים הם בני העדה הסונית, מה שמשקף את המבנה הדמוגרפי של המדינה, אשר נשלטה בעבר על ידי משפחת אסד, המשתייכת למיעוט העלווי.
גורמים ביטחוניים אומרים כי התפקידים המרכזיים בממשלה החדשה ניתנו ל"חברי נשק לשעבר, ששירתו בעבר בממשלת ההצלה שניהלה את מחוז אידליב" – המעוז לשעבר של ארגון הטרור הג'יהאדיסטי "הייאת תחריר א-שאם" ולפלגים החמושים שהובילו את ההתקפה שהדיחה את הנשיא בשאר אסד.
בניגוד לממשלה הקודמת שתפקדה כממשלת מעבר, ההרכב החדש כולל ארבעה שרים בני מיעוטים: נציגה נוצרית, דרוזי, כורדי ועלווי – אולם כולם קיבלו תיקים מינוריים.
השלטון החדש בסוריה מקווה כי המהלך יוביל להשלמת תהליך איחוד המדינה, שהתפרקה בעקבות יותר מ-13 שנות מלחמת אזרחים. במיוחד לאור העובדה שהכורדים, המהווים כ-15% מהאוכלוסייה, מתחו ביקורת על ההכרזה החוקתית של השלטון החדש בנוגע לניהול תקופת המעבר.
הממשלה החדשה,ששולט בה אבו מוחמד אלג'ולאני, עלולה להוביל לריכוז סמכויות קיצוני בידי הנשיא, כלומר דיקטטורה חדש במקום הדיקטטורה של בשאר אסד.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
