ממשל טראמפ פתח ב-15 בחודש שעבר במתקפה אווירית מתמשכת על יעדים של החות'ים בתימן כדי לשמור על חופש השיט בנתיבי השיט הבינלאומיים וכדי לחזק את כוח ההרתעה של ארה"ב במזרח התיכון.
למרות שההתקפות האמריקניות הן עוצמתיות מבחינה צבאית, נראה כי הן לא הצליחו עד כה להרתיע את החות'ים, הם ממשיכים בהתקפותיהם על ספינות בים האדום וגם משגרים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל.
ההערכה של גורמים ביטחונים בישראל היא כי ממשל טראמפ נחוש, נכון לעכשיו, להמשיך במאבק ארוך טווח עד לחיסול היכולות הצבאיות של החות'ים ככוח צבאי שנאמן לאיראן באזור.
גורמים ביטחוניים אומרים כי מה שמאפיין את התקיפות האמריקניות הוא הניסיון לפגוע ביחידות הצבאיות של החות'ים ובמנהיגות של ארגון "אנצאר אללה" החות'י.
רוב התקיפות האוויריות האמריקניות עד כה התמקדו בעיקר בשלושה מחוזות חשובים עבור החות'ים הן מבחינה פוליטית, צבאית וכלכלית: סאנה, צעדה בצפון המדינה שהיא מעוז עיקרי של החות'ים, וחודיידה במערב המדינה שהיא עורק החיים הכלכלי של החות'ים.
בנוסף, כללו התקיפות האמריקניות גם מחוזות נוספים כמו עימראן, דמר, חאג'ה, טאיז, איב, מארב, ג'ואף ואל-ביידה, מה שמעיד כי התקיפות השפיעו כמעט על כל האזורים שבשליטת החות'ים.
בניגוד לתקיפות שבוצעו תחת הממשל הקודם של ג'ו ביידן, שהיו חלק מקואליציה בינלאומית, התקיפות הנוכחיות ממקדות את המאמץ הצבאי בהשמדת מחנות צבא, שדות תעופה, מחסני נשק, בונקרים של פיקוד ושליטה, מערכות תקשורת, סדנאות לייצור נשק ומנהיגות צבאית של החות'ים אשר הודו כי נהרגו עשרות מאנשיהם.
המורכבות של פגיעה אפשרית בחות'ים
א. לחות'ים יש מבנה ארגוני מורכב, שבו קיימת "הנהגת צללים" המנהלת את ארגון "אנצאר אללה" מבחינה פוליטית וצבאית, לצד הנהגה גלויה.
ההנהגה האמיתית שלהם מוסתרת מהתקשורת, עם ה"משרד הג'האדי" שהוא המוקד המרכזי שמנהל את הפעילות בתנאים כאלה, שמורכב מכמה אנשים בהנהגת מנהיג הקבוצה עבד אל-מלכ אל-חות'י.
ישנו גם גוף המכונה בשם "משרד המנהיג" של ארגון "אנצאר אללה" שמוגדר כגוף המרכזי ומורכב ממועצת הארגון שיש בה גוף ביצועי עבור פעילות כמו דוברות ויחסי ציבור, ותחום המנהל הכולל את האספקטים הממשלתיים וההומניטריים.
צוות תקשורת בראשות מוחמד עבד אל-סלאם ומעט חברים מהמועצה הפוליטית אחראי על קשרים עם גורמים חיצוניים, כולל עם שליח האו"ם לסוגיית תימן וסעודיה, והוא שמעביר את הדיווחים למנהיג החות'ים.
ב.החות'ים נהנים מהיתרון הגיאוגרפי של המדינה כדי לעמוד בפני ההתקפות האמריקניות.. הם משתמשים בטופוגרפיה ההררית כדי לחפור תעלות, מנהרות ומחסני נשק באזורים הרריים, בעיקר במחוז צעדה בצפון תימן. לחות'ים יש גם אסטרטגיה של מחנות ומחסני נשק ניידים ולא קבועים, והם הקימו רשת של לוחמים שמפוזרים בצורה של קבוצות קטנות, דבר שמקשה על התקפות ממוקדות, ומייקר את עלויות התקיפות.
החות'ים גם מנהלים מלחמת התשה ארוכה.
ג. הגעה להסכם הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן, כחלק ממשא ומתן על הסכם גרעין, כצעד בונה אמון או מחווה הדדית. זאת במידה ואכן יתקיים משא ומתן כזה.
בתרחיש כזה ארה"ב תפסיק את התקיפות שלה בתימן, בתמורה לכך שהחות'ים יפסיקו את התקפותיהם המכונות "תמיכה ברצועת עזה". תרחיש זה, לטענת הגורמים הביטחוניים, נראה סביר, שכן הוא תואם לאינטרסים של איראן, שמנסה לשמור על קשר הדוק עם החות'ים כשותף חשוב באזור, וגם כקלף מיקוח במגעים עם המערב על הסכם הגרעין. אחרי שחיזבאללה נפגע קשות ומשטרו של בשאר אסד בסוריה קרס, החות'ים הפכו לקו ההגנה המרכזי של איראן. לכן, ייתכן כי איראן תשתמש בחתימת הסכם הפסקת אש כדי לשמור על החות'ים כשותף מפתח ולמנוע כל איום חמור נגד ארגון "אנצאר אללה".
ייתכן כי תרחיש זה, של הגעה להסכם הכולל את הפסקת ההתקפות האמריקניות, הוא המתאים ביותר עבור החות'ים, שכן הם יוכלו לנצל את ההסכם כדי להציגו כהישג בתעמולה שלהם וכ"הפסד לארה"ב ולישראל", ובכך להמריץ את ההתגייסות למלחמה נגד כוחות הממשלה החוקית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
