הלוחמים הזרים בסוריה: הקונפליקט והפתרון

האם הממשל החדש בסוריה יצליח לעמוד בדרישה של ממשל טראמפ להרחיק את הלוחמים הזרים מסוריה? גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הסיכוי לכך נמוך כרגע.

 מאז הודיע הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בשבוע שעבר על הסרת הסנקציות מעל סוריה, בתנאי שהיא תמלא חמש דרישות,  ביניהן הגירוש המלא של הלוחמים הזרים משטחה, ניצבת ההנהגה הסורית החדשה בפני אתגר קשה. דרישה זו פוגעת בלוחמים הזרים שנלחמו לצד ארגון "הייאת תחריר א-שאם" שבראשו עומד אבו מוחמד אלג'ולאני לאורך השנים עד לנפילת משטרו של בשאר אסד.

ההגירה והלוחמים הזרים

עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בתחילת 2011, החלה זרימה גדולה של לוחמים זרים ממדינות ערב ומחוץ להן. הגבולות עם טורקיה הפכו למעבר דו-כיווני: פליטים סורים נמלטו למקלט בטורקיה או המשיכו לאירופה, בעוד מאות לוחמים זרים חצו את הגבול והצטרפו לכוחות הלוחמים נגד צבאו של בשאר אסד.

בשנים 2012–2014, תחת הפצצות כבדות של המשטר הסורי, זכו הלוחמים הזרים לכינוי בערבית "מהג'רין" , צעירים שהגיעו מסיבות אידיאולוגיות ונחשבו ללוחמים קשוחים במיוחד.

הם ביצעו פעולות תקיפה נועזות, כולל פיגועי התאבדות, וזכו לתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה הסורית במקומות כמו צפון סוריה. קבוצות אלו כללו את "החזית האיסלאמית הטורקמנית", לוחמים מצ'צ'ניה, מהקוקאז ואחרים.

לאחר נפילת המשטר ב-8 בדצמבר 2024, הלוחמים הזרים הפכו לחלק מרכזי מ"חדר ניהול המבצעים" של "הייאת תחריר א-שאם" בראשות הנשיא החדש, אבו מוחמד אלג'ולאני שהצהיר כי אלו שתרמו להפלת בשאר אסד "ראויים לפרס" ואפילו רמז לאפשרות להעניק להם אזרחות סורית , מהלך שיצר ויכוחים סוערים בסוריה.

כמה מהם מונו לתפקידים צבאיים בכירים בצבא הסורי החדש, ביניהם מפקדים מארצות ערב, טורקמניסטן, טג'יקיסטן ואחרים.

כיום עתידם של הלוחמים הזרים עומד על הפרק, והם מהווים חלק מהקושי ומהפיתרון בסוריה. גורמים סורים  מסרו לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי הממשל החדש בסוריה לא יתנגד לדרישות האמריקניות, ו"המהג'רין" עצמם מוכנים לוותר על תפקידים אם הדבר ייטיב עם המדינה.

כבר לאחר פגישת טראמפ-אלג'ולאני בסעודיה הופיעו דיווחים על מעצרים ומעצרים של לוחמים זרים באזור אידליב, שנועדו להעביר מסר ברור על רצון לשינוי.

על פי גורמים סורים,כוחות הביטחון של אבו מוחמד אלג'ולאני עצרו כמה פעילי ג'יהאד שהשתתפו במלחמת האזרחים בסוריה, אחד מהם הוא פלסטיני בשם שאמל אלע'אזי, שהיה  חבר בארגון "הייאת תחריר א-שאם".

גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי אלג'ולאני מייחצן את מבצע המעצרים כדי לנסות ולצייר את דמשק כפרטנר אמין של ארה"ב במאבק נגד הטרור לאור הדרישות של הנשיא טראמפ.

קארים מוחמד, לשעבר מפקד ב"הייאת תחריר א-שאם" וכיום בשריון הסורי, הסביר לעיתון כי לוחמים אלו זוכים לפופולריות גדולה בצבא ובחברה, והממשלה מנסה לשלב אותם מחדש לאחר חזרה לאזור אידליב, עם הבטחות לאינטגרציה חברתית ואולי אף אזרחות.

בכיר בארגון "הייאת תחריר א-שאם" טוען  כי הדרישה המערבית אינה גורסת את הוצאתם המוחלטת של הלוחמים, אלא למנוע מהם תפקידים בכירים במדינה ולוודא שלא ינצלו את שטח סוריה לביצוע פיגועים במדינות אחרות, כמו ישראל וירדן.

"אבו חפץ", מפקד קבוצה של לוחמים זרים בצפון סוריה, אמר ל"א-שרק אלאווסט": "לא באנו להרוס את סוריה או לרדוף אחרי רווחים אישיים, אלא לסייע לאחינו הסורים". הוא הדגיש כי הלוחמים לא התערבו בחיי האזרחים הסוריים ואף נתקלו בהאשמות שווא על התקפות שונות.

לא מן הנמנע, שאבו מוחמד אלג'ולאני ינסה להגיע להבנות עם ממשל טראמפ שהלוחמים הזרים יוכלו להישאר בסוריה במסגרת חוקית ומוסכמת, רק בתנאי שלא ישתמשו בשטח לביצוע פעולות טרור, אחרת יצטרכו לעזוב.

המינוי של לוחמים זרים לתפקידים בכירים הוא מוקד לסכסוכים פנימיים, וההנהגה הסורית החדשה מתקשה לבטל החלטות שהתקבלו לאחר נפילת המשטר.

עוד עולה חשש מפעילות מחודשת של ארגוני טרור כמו דאע"ש, שיכולים לנצל את המתח הפנימי להגברת הפיגועים.

האם ההנהגה החדשה בראשות אלג'ולאני תצליח להשלים את תהליך השינוי, לשלב את הלוחמים הזרים במסגרת מדינית ולמלא את דרישות הקהילה הבינלאומית? השאלה הזאת נותרה פתוחה.

דרישת ממשל טראמפ לגירוש מלא של הלוחמים הזרים מסוריה היא חלק מרכזי מהתנאים להסרת הסנקציות מעל סוריה.

עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים שהמשטר הסורי החדש לא יעמוד בדרישה זו במלואה מכמה סיבות.

ראשית, הלוחמים הזרים מהווים חלק משמעותי מכוח הלחימה של ארגון "הייאת תחריר א-שאם" ושל הצבא הסורי החדש, הוצאתם המוחלטת עלולה להחליש את מעמדה הצבאי והפוליטי של ההנהגה החדשה, במיוחד מול איומים פנימיים וחיצוניים.

שנית, רבים מהלוחמים הזרים כבר נטמעו בחברה הסורית והצבאית, והם נהנים מתמיכה ציבורית רחבה באזורים שונים, בעיקר בצפון סוריה. כך שגירושם מסוריה עלול לעורר תגובות קשות בקרב תושבים ולפגוע ביציבות האזורית.

בנוסף, הממשל הסורי צפוי לנסות למצוא פתרונות מתונים,  כמו העברת הלוחמים הזרים לתפקידים אזרחיים, שילובם במסגרת חוקית או הוצאתם מסוריה באיטיות — כדי למלא במקביל את הדרישה האמריקנית ולשמור על איזון פנימי.

לכן, ההערכה כעת בישראל היא כי המשטר הסורי החדש יעמוד בדרישה  האמריקנית במידה חלקית בלבד, ויבצע סלקציה של לוחמים שיגורשו בפועל אל מחוץ לשטח סוריה, בעוד שהיתר יישארו במסגרת סמלית או חלקית. במילים אחרות, צפויה אמנם תגובה מסוימת לדרישה האמריקנית, אך לא הוצאה מלאה כפי שנדרשת במפורש,

צריך להמתין ולראות כיצד יגיב לכך ממשל טראמפ.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי