בעקבות המבצע החשאי של המוסד הישראלי שהצליח לשים את ידו על הארכיון הרשמי של המודיעין הסורי של משטר בשאר אסד ,הכולל כ-2500 מסמכים תמונות וחפצים אישיים של לוחם המוסד אלי כהן שהוצא להורג בדמשק, הופצו שמועות ברשתות החברתיות בעולם הערבי כי אבו מוחמד אלג'ולאני, הנשיא החדש של סוריה, הוא שסייע לישראל לקבל את החומר הזה וכי בהמשך יועברו גם שרידי גופתו של אלי כהן ז"ל לקבורה בישראל.
גורמים מדיניים בישראל מכחישים את הדברים, אבל הם אינם מכחישים כי במהלך החודשיים האחרונים, גוברת המעורבות הדיפלומטית של ההנהגה הסורית החדשה, שבראשה עומד הנשיא הזמני אבו מוחמד אלג'ולאני, פעיל טרור בכיר לשעבר בארגוני אלדאעדה ודאע"ש, בניסיון לבסס קשרים עם ישראל , כחלק ממדיניות ברורה להתרחק ממוקדי הסכסוך האזוריים ולהתקרב למערב.
מהלכים אלה זוכים לתמיכה מפורשת מצד הנשיא טראמפ, שהודיע בביקורו בסעודיה על כוונתו להסיר את הסנקציות מעל סוריה כדי "לתת לה סיכוי" וכי ארה"ב פועלת להשגת נורמליזציה עם סוריה והרחבת "הסכמי אברהם", ולפתיחות מצד האיחוד האירופי.
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי פגישות חשאיות ואחרות נערכו באיחוד האמירויות ובישראל, וחלקן אף הפכו לגלויות כאשר נציגים בכירים משני הצדדים נטלו חלק בשיחות ישירות בבאקו,בירת אייזרביג'אן, ובירדן.
המטרה העליונה היא לנסות ולשלב את סוריה ב"הסכמי אברהם" ולהכניסה למעגל המדינות המנרמלות יחסים עם ישראל – לצד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן.
לפי גורמים ביטחוניים בישראל, בשיחות השתתפו בכירים בצה"ל ובמועצה לביטחון לאומי, וישראל הביעה עניין חיובי במהלך ,גם אם תוך שמירה על עירנות ודריכות.
מנגד, בדמשק מביעים נכונות להמשך הדיאלוג ואף לנקיטת צעדים אופרטיביים, הכוללים דחיקת ארגוני הטרור הפלסטיניים שנותרו במדינה, וחתירה להסכמות ביטחוניות שיבטיחו שקט בדרום סוריה.
גורמים ביטחוניים מסרו כי צה"ל הקים באזור החיץ עם סוריה 10 מוצבים מבוצרים וחפר מכשול קרקעי גדול למניעת מעבר כלי רכב וכי הוא הגיע להבנות עם אנשיו של אלג'ולאני על קביעת "שטחים למניעת חיכוך" בין הכוחות הסורים שפועלים באזור לבין כוחות צה"ל.
כוונות כנות או תמרון טקטי?
תוך כדי המהלך הזה, עולות גם שאלות בנוגע לעמדתו האמיתית של נשיא סוריה הזמני אבו מוחמד אל-ג'ולאני,שהינו גם מנהיג ארגון"תחריר א-שאם", שלמרות עברו הג'יהאדיסטי נחשב כיום לדמות פרגמטית יותר בצפון סוריה.
גורמי מודיעין במערב מעריכים כי אלג'ולאני שותף בשתיקה למגמות הפיוס האזוריות ,אך לא מתוך אידיאולוגיה חדשה, אלא מתוך פרגמטיות ואינטרסים בשל רצונו להשתלב במערכת הלגיטימית החדשה ולהסיר את ארגונו מרשימות הטרור ולהביא בהקדם להסרת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות שמקשות עליו לתחזק את שלטונו בסוריה.
גורמים ביטחוניים בישראל טוענים כי יש לבחון בזהירות את שינויי הטון מצד אלג'ולאני ואנשיו, שכן אין מדובר בוויתור אידיאולוגי אמיתי על יעדיהם האיסלאמיים הג'יהאדיסטים, אלא בטקטיקה הישרדותית המנוהלת היטב. "הוא מעוניין להציג עצמו כ'טאליבן הסורי', שפוי יותר, בר-שיח, אבל בפועל לא ברור כמה הוא באמת השתנה," אומר גורם ביטחוני ישראלי.
אולם בעוד השלטון החדש בדמשק ואלג'ולאני מגלים פתיחות כלפי חוץ לנורמליזציה, נדמה כי הם מוכנים לשלם מחיר גבוה במיוחד: שתיקה מול כיבוש השטחים על ידי צה"ל בדרום סוריה.
מאז קריסת משטר בשאר אסד בסוף 2024, השתלטה ישראל על שטחים נרחבים , למעלה מ־600 קמ"ר — לרבות מקורות מים חיוניים כנהר הירמוך, נהר הרוקד, מעיינות וסכרים אזוריים.
ישראל הקימה מחסומים, סגרה דרכים, יזמה העתקת אוכלוסייה וניסתה לטפח קשרים עם קהילות דרוזיות מקומיות כדי לבסס אחיזה קבועה בשטח.
בצה"ל לא מסתירים את הכוונה: נוכחות ארוכת טווח בגבול הצפוני, ואף מעבר לכך.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי אם ייחתם , בסופו של התהליך, הסכם פורמלי בין אבו מוחמד אלג'ולאני לישראל, הוא עשוי לקבע מציאות חדשה שבה שטחים סוריים נוספים יאבדו ריבונות – ללא מאבק וללא תג מחיר.
אולם, להערכתם, מי שיקבע זאת בסופו של דבר תהייה טורקיה, מכיוון שאלג'ולאני הינו בן טיפוחיו ועושה דברו של הנשיא ארדואן שעויין מאוד את מדינת ישראל ומתכוון להקים בקרוב 7 בסיסים צבאיים בתוך שטח סוריה.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי אין מה למהר וחשוב מאוד לקבוע עובדות בשטח ולפענח את הכוונות האמיתיות של אלג'ולאני.
במרבית מדינות ערב, דעת הקהל נותרת עוינת באופן מסורתי כלפי ישראל, ובעיקר כלפי הסכמי נורמליזציה שנתפסים כוויתור על הפלסטינים והשטחים שנכבשו על ידי ישראל.
ההערכה של גורמים ביטחוניים בישראל היא כי ההתקרבות הסורית החדשה צפויה להתקבל כ"בגידה בעקרונות הלאומיים", במיוחד לאור הוויתורים האפשריים על הגולן והדרום הסורי. היא עלולה לעורר הפגנות וגינויים ברחובות, בעיקר בירדן, לבנון ובתוך יהודה ושומרון וחבל עזה.
בעיני מדינות ערב הפרגמטיות ,כמו איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסעודיה, אלו מדינות שכבר החלו במסלול נורמליזציה עם ישראל או מהססות להצטרף אליו, ההתקרבות הסורית לישראל עשויה להתקבל בברכה שקטה מצדן, כהוכחה נוספת לכך שגם "המדינות הרדיקליות" נכנסות למעגל היחסים עם ישראל, מה שמסייע להכשיר את הלגיטימציה שלהן עצמן.
הרשות הפלסטינית צפויה לגנות את המהלך בפומבי ולראות בו סכנה למעמדה ולחזית האחידה מול ישראל. חמאס והג'יהאד האסלאמי צפויים לתקוף בחריפות את סוריה, בעיקר אם יתברר שהיא מגבילה את נוכחותם על אדמתה כחלק מההתקרבות לישראל.
איראן שהייתה בת ברית של הנשיא בשאר אסד,סייעה לו לשרוד את מלחמת האזרחים והשקיעה מאות מיליארדי דולרים בסוריה, רואה בכל המהלך הזה של אלג'ולאני תקיעת סכין בגב.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל מנסה מזה שנים למנוע התבססות איראנית בסוריה, אם ממשלו של אלג'ולאני אכן מתרחק מאיראן ומנסה להתקרב לישראל – זהו הישג אסטרטגי ישראלי ומפלה חמורה לטהראן.
לדבריהם,איראן עלולה לנסות לטרפד את המהלך באמצעים דיפלומטיים, כלכליים ואפילו צבאיים.
לסיכום: המהלך של ממשל אבו מוחמד אלג'ולאני להידבר עם ישראל מעורר תגובות מקוטבות בעולם הערבי: מצד אחד גינויים חריפים מצד גורמים רדיקליים והרחוב הערבי, ומהצד השני – עידוד שקט ממדינות ערב המתונות המבקשות לקדם יציבות אזורית תוך שמירה על יחסים עם המערב.
מנגד, באיראן, ההתפתחות נתפסת כאיום ישיר על האינטרסים האסטרטגיים של הרפובליקה האסלאמית שיש למצוא כל דרך לנסות ולעצור אותה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
