תנועת חמאס אמנם לא דחתה באופן רשמי את ההצעה החדשה של השליח האמריקני סטיב וויטקוף באופן מוחלט, היא הציבה הסתייגויות ודרשה שינויים מהותיים בסעיפיה המרכזיים,אך גורמים מדיניים בישראל רואים זאת כדחייה בפועל של ההצעה האמריקנית, לכן, הדרג המדיני החליט שלא לשגר בשלב הזה משלחת לדוחא למשא ומתן עם חמאס.
חמאס הודיעה על נכונות לפתוח במשא ומתן מיידי על המתווה החדש של וויטקוף אך גורמים ביטחוניים בכירים רואים בכך ניסיון להרוויח זמן כדי לעכב את הרחבת המבצע "מרכבות גדעון" ברצועת עזה ולשנות את הנרטיב כי היא סרבנית.
ממשל טראמפ אינו מוותר, השליח וויטקוף ביקש מהמתווך האמריקני-פלסטיני בשארה ברבח להישאר בדוחא ולהמשיך במגעים עם הנהגת חמאס.
ישראל עוברת כעת להגברת הלחץ הצבאי על חמאס ברצועת עזה ולהקמת מרכזי חלוקת מזון נוספים בתמיכה אמריקנית, ישראל תנסה באמצעות לחץ צבאי להחזיר את חמאס למתווה וויטקוף המקורי, אך, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הסיכוי לכך נמוך.
תנועת חמאס שלחה את תשובתה לממשל האמריקני לאחר סבב התייעצויות פנימי. מבחינתה, ההצעה מהווה בסיס פתיחה למשא ומתן – לא סיום שלו, כך אמרו גורמים בתנועה לאתר חמאס "אלריסאלה נט".
תגובת התנועה כללה דרישה להפסקת אש ארוכת שנים, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה, פתיחה מחדש של מעבר רפיח, והסרת הפיקוח הישראלי על כניסת הסיוע ההומניטרי.
מבחינת חמאס, אלו אינם תנאים "משופרים", אלא ערובות בסיסיות להסכם כלשהו.
הסכם שלא יכלול סעיפים אלה, לטענתה, יהיה רק בבחינת הפוגה זמנית שתוביל לסבב נוסף של מלחמה.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי הנהגת חמאס העלתה את רף הדרישות כבר בשלב הפתיחה של מתווה ויטקוף, דרישה לחלק את שחרור החטופים, 10 במספר, למספר פעימות, כולל צמצום מספר החטופים הישראלים שישוחררו בפעימה הראשונה. בכך, מנסה חמאס למנוע הישנות של תקדים שבו ישראל נסוגה מהבנות בשלב מאוחר יותר.
בירושלים ובוושינגטון נתפסות הדרישות של חמאס כבלתי ריאליות.
גורמים בחמאס אמרו לעיתון הלבנוני "אלאח'באר" כי הסירוב לקבל את מתווה וויטקוף המחודש אינו טקטיקה בלבד, אלא החלטה אסטרטגית מצד חמאס – ניסיון להימנע מ"כניעה מרצון" להסכם נטול ערובות. חמאס בוחרת לנהל מו"מ תוך כדי לחימה, למרות המחיר האנושי הכבד בעזה, בניסיון לכפות שינוי בתנאים.
מוחמד אלמדהון, אחד הפרשנים של חמאס פירסם מאמר באתר הארגון "ריסאלה נט" שבו טען כי תנועת חמאס נמצאת בין "הפטיש של נתניהו והסדן של וויטקוף", לדבריו, מדובר במאבק קיומי,עזה אינה עוד "חזית גבול", אלא סמל למאבק על עצם ההישרדות. דימויה מזכיר את עמידתו של הנביא מוחמד ב"קרב השוחות", לכן, "כל נסיגה או קבלה של הפסקות אש סמליות ללא ערבויות ממשיות, כמוהן כהשלמה עם שריפת עזה ומחיקת הסוגיה הפלסטינית – וגירוש העם הפלסטיני אל אוהלי המדבר."
לטענתו, הכדור נמצא במגרשם של טראמפ ונתניהו – לא בידי עזה ותושביה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
