בחודש יוני 2025, סוריה מצויה שוב בנקודת רתיחה, אך הפעם לא מדובר בקרבות בין המשטר החדש למורדים בו, אלא בגל מתעצם של אלימות עדתית פנימית.
שחרורם של כ-300 אנשי צבא לשעבר – שנעצרו לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד – עורר מהומה לא רק בזירה הפוליטית, אלא גם ברחובות. מאחורי המהומה הזו עומדות קבוצות קיצוניות שהחליטו למנף את האירוע לצורך פתיחה במערכה חדשה: "מלחמת נקמה" נגד מיעוטים, ובראשם בני העדה העלווית.
במקביל למסיבת עיתונאים משותפת שערכו חבר "ועדת השלום האזרחי", חסן צפוואן, ודובר משרד הפנים, נור א-דין אלבאבא – פרץ גל חדש של רצח פוליטי-עדתי באזורים המרכזיים במדינה.
הקבוצות הג'יהאדסיטיות הקיצוניות, שהתחזקו מאוד בשנה האחרונה, הודיעו בפומבי על פתיחת מבצעי "טיהור עדתי" כלפי קבוצות שמוגדרות על-ידיהן ככופרות, ובראשן העלווים.
האירועים מתרחשים חודשים ספורים בלבד לאחר טבח ה-6 במרץ, שבו נרצחו מאות עלווים, בהם נשים וילדים, באזורי חומס, חמאה וערי החוף טרטוס ולאד'קיה.
אז, הקפידו הג'יהאדיסטים לבצע מעשי רצח ממוקדים ובאופן קשה לזיהוי, על מנת לחמוק מתגובות בינלאומיות קשות.
אולם, עתה, נראה שהמסכות הוסרו.
במהלך חודש מאי לבדו נרצחו עשרות אזרחים בסדרת חיסולים והוצאות להורג שיוחסו ל"אלמונים".
רבים מהנרצחים נלקחו מבתיהם, מהכביש או מאוטובוסים ציבוריים. הרשויות הסוריות לא מסרו תגובה או אף רמז לחקירה, והתוצאה: אווירה של אימה כללית ברחוב הסורי.
העיר תלקלח שבמחוז חומס הייתה לזירת הדם האחרונה. שם, בשורת מתקפות נקמה, נהרגו שני אזרחים ונפצעו שניים נוספים. לפי דבריו של מפקד הביטחון הפנימי בחומס, מרהף א-נעסאן, האירועים התרחשו על רקע "הסתה ברשתות החברתיות בנוגע לנקמה", והוסיף כי נפתחו ערוצי תקשורת עם נכבדי האזור כדי לבלום את ההידרדרות.
פסק ההלכה שנבלע בתוך הדם
בניסיון לעצור את הסחף, פרסם מועצת ההלכה העליונה בסוריה פסק הלכה (פתווא) ברור וחריג – "איסור נקמה" – הקובע כי אין לנקוט בפעולות תגמול וכי יש למצות את הדין אך ורק באמצעות המוסדות המשפטיים והדתיים המוסמכים. בהודעתה קובעת המועצה כי "פגיעה בדמים, בכבוד וברכוש – מהעוולות החמורות ביותר", וקוראת להימנע מהסתה עממית.
ההכרזה התקבלה בברכה מצד גורמים בינלאומיים, ובראשם שליח ארה"ב לסוריה, תומאס באראק. אך ההשפעה בשטח הייתה אפסית. בפועל, הקבוצות הגי'האדיסטיות הקיצוניות התחזקו דווקא בתקופה זו, ובחסות חולשת השלטון המרכזי – הפכו למעין רשויות מקבילות.
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא הופעתה של קבוצה ג'יהאדיסטית חדשה בשם "סראיא אנסאר א-סונה", שהוקמה בפברואר האחרון, והצהירה על המשך "פעולות הנקמה העדתית" נגד העלווים והשיעים. הקבוצה קיבלה אחריות לשורת התקפות על חומס, חמאה והכפר ארזה – שבו נרצחו כעשרה אזרחים.
דובר הקבוצה, המכנה עצמו "אבו אלפתח א-שאמי", הכריז על המשך הפעולות, ונראה כי פעילות זו מצביעה גם על פיצול פנימי עמוק בארגון "הייאת תחריר א-שאם" של אבו מוחמד אלג'ולאני, ששלט עד כה באזורים נרחבים של סוריה.
הארגון אף הודיע על פירוק עצמו והקמת "משרד הגנה", בניסיון לשמר שליטה מול ריבוי היוזמות החמושות העצמאיות.
קבוצה נוספת, בשם "אחראר א-ת'ורה א-סוריה", שהוקמה בג'בלה, הודיעה אף היא על פתיחת מבצעי נקמה בכל רחבי סוריה – והצטרפה בכך לגל של פלגים הפועלים בגלוי מחוץ למסגרת המדינה.
נקודת התורפה של המשטר הזמני החדש של אלג'ולאני נחשפה במלוא עוצמתה בשבועות האחרונים, כאשר התברר שהקבוצות הקיצוניות שמו לעצמן למטרה לחסל את אלו שזה עתה שוחררו מבתי הכלא.
למרות הבהרות מצד ועדת "השלום האזרחי" ומשרד הפנים כי אין מדובר באנשים שהיו מעורבים בפשעים, נרצחו עד כה שישה משוחררים – ביניהם שני קצינים בדרגת אלוף משנה, קצין נוסף ושלושה חיילים – כולם בחומס.
המסר ברור: כל שחרור נוסף צפוי להיענות באש. אלפי עצורים עדיין יושבים בבתי כלא באידליב ובחמאה, רובם הסגירו את עצמם לאחר נפילת המשטר. כעת, עצם שחרורם הפך לאיום קיומי עבורם – ואף פוטנציאל להסלמה נוספת.
מול כל זה, השלטון הזמני החדש של אלג'ולאני – שנאבק גם כך על לגיטימציה – שותק. במקום לספק ביטחון, להכריז מלחמה על פלגים חמושים ולהביא את האשמים לדין, המנגנונים השלטוניים ממשיכים להתקיים לצדם, ולעיתים אף בתוך, הפלגים הקיצוניים עצמם.
גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי התוצאה עלולה להיות הרסנית: אובדן סופי של אמון הציבור במשטר החדש של אלג'ולאני, קריסת ההליך הפוליטי-משפטי, ומעבר לכאוס עדתי שעלול להפוך למלחמת אזרחים פנימית.
