השליח האמריקני המיוחד לסוריה תומאס בראק אמר אתמול כי "עלינו לתאם הגנה סביב נשיא סוריה אחמד א-שרע(אבו מוחמד אלג'ולאני) וכי "וושינגטון חושת לגבי ביטחונו של א-שרע שמאמציו לקם ממשל כוללני וליצור קשרים עם המערב עלולים להפוך אותו למטרה בידיד קיצוניים".
דבריו של השליח האמריקני משקפים את מצב חוסר היציבות הפנימית בסוריה לאחר נפילתו של הנשיא בשאר אסד.
שישה חודשים לאחר קריסת שלטונו של בשאר אל-אסד, הפצע הסורי הפתוח ממשיך לדמם, גם אם בקצב אחר. הדחתו של הנשיא בשאר אסד ששלט ביד ברזל במשך רבע מאה נתפשה כרגע מכונן – סוף עידן דיקטטורי אכזרי – אך גם כתחילתה של דרך חדשה, רצופת מוקשים.
נשיא סוריה החדש, אבו מוחמד אלג'ולאני ראש ארגון הג'יהאד הסוני "הייאת תחריר א-שאם" ופעיל בכיר לשעבר בארגוני הטרור אל-קאעדה ודאע"ש, מבקש להוביל את המדינה לעבר אחדות, פיוס לאומי וחידוש קשרים עם הקהילה הבינלאומית. אך בינתיים, סוריה של 2025 נראית כמו מדינה על תנאי – תקווה על סף תהום.
הממשל החדש של אלג'ולאני ירש מדינה מרוסקת. חמישים שנות שלטון של משפחת אסד הסתיימו, אך לא השלימו את תהליך ההתפוררות שהחלה ב- במלחמת אזרחים בשנת 2011.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי החברה הסורית – דרוזים, עלווים, נוצרים, כורדים וסונים – נותרה מפולגת, מדממת, ללא חוזה חברתי חדש.
כוחות הביטחון הסוריים של המשטר החדש שומרים על הסדר בערים המרכזיות, כולל הבירה דמשק, בה הם אבטחו את תפילות חג הקורבן ב-6 ביוני ללא שום תקלות.
אך באזור הדרוזי בדרום סוריה ומדרום לדמשק ובאזורים העלווים בחוף הסורי נרשמו התפרצויות של אלימות עדתית.
בחודשים האחרונים בוצעו התקפות נגד דרוזים, ע"י מיליציות ג'יהאדיסטיות הקשורות למשטר החדש, נגד בני העדה הדרוזית והעדה העלווית, שרידי המשטר הישן של בשאר אסד תקפו עמדות צבאיות של המשטר החדש והממשלה הסורית השיבה במבצע צבאי נרחב שגרר מאות הרוגים.
השיח' הדרוזי חמוד אל-חנאוי אמר לכתב ערוץ הטלוויזיה הגרמני "דויטשה וולה": "הפחד לא מוגבל לדרוזים. כל מיעוט חושש. אם לא נלמד לחיות יחד – לא תהיה סוריה חדשה".
הכורדים מהמרים על אינטגרציה
בצפון־מזרח המדינה, האזור שבו שלטו הכורדים מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, נחתם הסכם עקרוני בין המיעוט הכורדי למשטר החדש לאינטגרציה מלאה במוסדות המדינה.
ההסכם צפוי להעביר את הסמכויות הצבאיות והאזרחיות לידי הממשלה המרכזית, אך טרם סוכמו כל פרטי הביצוע ,דבר שממשיך להיות מוקד לחוסר יציבות וחשש שהמשטר החדש יפר את התחיבויותיו.
מדיניות החוץ של הממשלה החדשה מתמקדת בשיקום היחסים עם המערב ומדינות האזור.
הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני כבר נועד עם מנהיגים רבים, כולל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, ונאם בפריז לצד הנשיא עמנואל מקרון. הוא צפוי לנאום בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בחודש ספטמבר.
המפנה הדרמטי התרחש בחודש מאי, כאשר הנשיא טראמפ, בעקבות תיווך סעודי, הודיע על הסרת הסנקציות האמריקניות מעל סוריה, גם האיחוד האירופי הצטרף למהלך.
משרד החוץ בדמשק שיבח את הצעד כ"היסטורי", ואזרחי סוריה חגגו בכיכרות.
הסרת הסנקציות פותחת אפשרות לייבוא סחורות בסיסיות שהיו חסרות בשנות המלחמה – תרופות, דלק ומזון. מעבר לכך, היא עשויה לאפשר זרימת הון זר וסיוע לשיקום, אך הדרך לשיקום ארוכה: 90% מהאוכלוסייה עדיין תלויה בסיוע הומניטרי.
סוריה החדשה – האם יש לה סיכוי לשרוד?
לפי מקורות מודיעין מערביים, לרבות בישראל ובארה"ב, נשיא סוריה החדש עומד בפני מבחן קיומי: האם יצליח לבסס שלטון רחב ואפקטיבי, או שימעד לתוך מלחמת אזרחים חדשה.
"סכנת ההתלקחות קיימת", אומר גורם ביטחוני בכיר בישראל, "האלימות באזורים העלווים והדרוזיים עלולה להסלים, והיכולת של אלג'ולאני לשלוט על כל המדינה מוטלת בספק".
גורמי מודיעין מערביים מעריכים את סיכויי השרידות של שלטון אלג'ולאני עד תום כהונתו נעים בין 40 ל-60 אחוז, הם תלוים ביציבות האזורית ובתמיכה כלכלית חיצונית.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי הבעיה העיקרית אינה צבאית – אלא פוליטית־חברתית. האם הממשל החדש יוכל לאחד את העם הסורי או שיחזור לדפוסים של דיכוי עדתי? זו השאלה הקובעת.
לסיכום, המשטר החדש של אלג'ולאני מצהיר על כוונות פיוס ושיקום, אך בינתיים – הדם עדיין זורם, מוסדות המדינה מתפקדים חלקית בלבד, והחברה הסורית חיה בפחד.
התקווה עדיין חיה – אבל היא עדינה ושברירית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
