בזמן שממשל טראמפ פועל במרץ לקדם את הרחבת הסכמי אברהם ולצרף אליהם גם את סוריה, נראה כי טורקיה מוצאת את עצמה בעמדה מורכבת במיוחד. מחד גיסא, אנקרה תומכת פומבית בכל יוזמה שתוביל ליציבות ושיקום בסוריה, אך מאידך גיסא, היא שומרת על קווים אדומים ברורים ובראשם ההתנגדות למתן לגיטימציה לכוחות כורדים חמושים, ובראשם "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (SDF) הנתפסים בעיניה כשלוחה של ארגון הטרור הכורדי ה-PKK.
הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן נזהר בדבריו, כשנשאל לאחרונה על האפשרות שדמשק תצטרף להסכמי אברהם ותפתח ערוץ מדיני מול ישראל, הוא השיב במילים מדודות ש"טורקיה תומכת בכל מה שיחזק את השלום והשקט ויבטיח עתיד טוב יותר לסוריה".
מדובר בניסוח דיפלומטי, הנשיא ארדואן משדר לעולם מסר כפול: תמיכה כללית בשלום, אך בלי לוותר על עמדות הליבה של טורקיה.
אותם קווים אדומים מקבלים ביטוי חריף בכל הנוגע להסכם שנחתם לפני מספר חודשים בין ממשלת המעבר הסורית לבין "כוחות סוריה הדמוקרטיים" במסגרתו אמורים הלוחמים הכורדים להשתלב בצבא הסורי.
עבור טורקיה, מדובר בסכנה ברורה , לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מדינית: מהלך כזה עלול להעניק לגיטימציה בינלאומית לקבוצה שאנקרה רואה בה ארגון טרור.
הנשיא ארדואן כבר האשים את הצד הכורדי ב"התחמקות מההסכם", והבהיר כי כל ניסיון לעקוף את הקווים האדומים של טורקיה ייתקל בתגובה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי במקביל להתנגדותה להכרה בכוחות הכורדים, טורקיה מקדמת סדר יום אסטרטגי משלה בצפון סוריה, שנועד לבסס את השפעתה ארוכת הטווח באזור.
בין היתר, פועלת אנקרה להקמת שבעה בסיסים צבאיים קבועים בשטח הסורי, שימוקמו בעיקר באזורים שבהם פועלות מיליציות המזוהות עמה או כאלה שנכבשו במסגרת המבצעים הצבאיים "מגן הפרת" ו"ענף הזית".
בטווח הארוך, טורקיה רואה בצפון סוריה מרחב חיץ בינה לבין האיום הכורדי, אך גם פלטפורמה להגברת השפעתה הכלכלית, החברתית והפוליטית על המרחב הסורי כולו. יוזמות כמו אזורי סחר חופשי, שווקים משותפים ומרכזים לוגיסטיים הם חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה זו, שאותה מכנה הנשיא ארדואן "יציבות באמצעות נוכחות".
ובכל זאת, טורקיה אינה חותרת לעימות, להפך, היא מנסה לעצב את סדר היום הסורי-אזורי בדרכה.
אנקרה מקדמת בשקט יוזמה אזורית ללחימה בדאע"ש, שתכלול את סוריה, עיראק, ירדן ולבנון עם מרכז תיאום בדמשק.
המטרה: ליצור מבנה ביטחוני שדרכו תוכל טורקיה לשמר נוכחות והשפעה ישירה על השטח, במיוחד באזורים הרגישים בצפון סוריה, מבלי להיות מודרת מהשיח.
במקביל,על פי גורמים מדיניים, נרשמה התקדמות מעניינת מאחורי הקלעים: ביוזמת הנשיא טראמפ התקיימו באחרונה פגישות לא-פומביות באזרבייג'ן, בין נציגים מישראל לבין בכירים טורקים, במטרה למנוע עימותים ישירים או חיכוכים לא רצויים בין שתי המדינות בשטח הסורי.
הצדדים בחנו דרכים לתאם עמדות ולמנוע מצב שבו מהלכים ישראליים נגד נוכחות איראנית ונוכחות חזבאללה בסוריה יתנגשו עם האינטרסים הטורקיים בצפון סוריה.
כמו כן, ישראל רוצה להבטיח כי גורמים ג'יהאדיסטים לא יפעלו דרך שטח סוריה לתקוף את הישובים הישראלים ברמת הגולן.
אף על פי שאין דיבור על הסכמות רשמיות, עצם קיום הפגישות מעיד על הבנה הדדית שדו-קיום גיאו-אסטרטגי בסוריה מחייב שיח מתואם.
לדברי הגורמים המדיניים,כרגע נראה כי הנשיא ארדואן אינו מתכוון לטרפד בגלוי את המהלך האמריקני לנרמול היחסים בין סוריה לישראל בדמות הסכם ביטחוני בשלב הראשון ואחר כך הסכם נורמליזציה, הוא חושש מתגובה קשה של הנשיא טראמפ.
אולם במקביל, הוא דואג להבהיר שכל צעד מדיני שיתרחש חייב לקחת בחשבון את דרישות הביטחון של טורקיה.
ארדואן לא יוותר על הקווים האדומים והאינטרסים שלו בסוריה.
כל ניסיון להוציא את טורקיה מחוץ למשחק או להכשיר את נוכחותם של שחקנים לא רצויים בגבולה, עלול להיתקל בתגובה תקיפה, גם אם לא ישירה.
לדברי גורמים ביטחוניים, הנורמליזציה האפשרית בין דמשק לירושלים, אם אכן תתרחש , תצטרך לעבור דרך המסננת של אנקרה, או לפחות להתחשב באינטרסים שלה.
לא מדובר בשאלה האם טורקיה תתנגד , אלא כיצד היא תנווט את המצב כך שיתאים לתנאים שהיא מציבה.
מבחינתה, השחקנים הבינלאומיים שמעוניינים ביציבות בסוריה, יידרשו להתחשב בכך.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
