ב-9 באוגוסט , התקיים בעיר אל-חסכה שבצפון-מזרח סוריה כנס תחת הכותרת "אחדות העמדה של הגורמים בצפון ומזרח סוריה."
הכנס, אשר אורגן על ידי "ההנהלה האזרחית של צפון ומזרח סוריה" שהיא הזרוע האזרחית של "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (SDF), כלומר הכוחות הכורדים, עורר תגובות מעורבות בקרב הציבור הסורי.
ההנהלה האזרחית, המורכבת ממספר קבוצות אתניות ודתיות, שואפת לקדם אוטונומיה אזורית ולייצג את המיעוטים הסוניים, הדרוזים, הארמנים, האשורים, הסורים והכורדים.
בין המשתתפים בכנס היו נציגים מקבוצות אתניות ודתיות שונות, כולל הדרוזים מהאזור הדרום-מערבי של סוריה, הארמנים מהאזורים הצפוניים, והאשורים מהאזורים המזרחיים. המשתתפים הדגישו את הצורך בהגנה על זכויותיהם ובקידום אוטונומיה אזורית שתשמור על תרבותם וזכויותיהם.
הכנס עורר חשש בקרב השלטונות בדמשק, אשר ראו בו איום על שליטתם ועל אחדות המדינה הסורית.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי הטבח בדרוזים בסווידא היה אירוע מכונן שהדליק אור אדום אצל הכורדים שחוששים ממעשי טבח דומים ולכן הם יזמו את הכנס.
בעקבות הכנס, בוטלה פגישה מתוכננת בפריז עם הנהגת "כוחות סוריה הדמוקרטית" (SDF), שנועדה לדון בהסכמות שהושגו במרץ 2025, אשר כללו שילוב ה-SDF במוסדות המדינה הסורית החדשה.
הכנס והמשתתפים בו מצביעים על מגמה הולכת ומתרקמת בקרב המיעוטים הסוניים והלא-סוניים בסוריה, המובילים לכינון אוטונומיה אזורית במדינה שתשמור על זכויותיהם ותסייע בשימור תרבותם וזהותם .
מגמה זו עשויה להוות אתגר משמעותי לשלטון המרכזי בדמשק ולדרוש ממנו להתאים את מדיניותו כדי להתמודד עם השאיפות האזוריות והתרבותיות של המיעוטים.
גורמים ביטחוניים מסרו כי המשטר של אבו מוחמד אלג'ולאני רואה בכנס באלחסכה סיכון גדול שבמסגרתו תיווצר ברית פוליטית-צבאית חדשה, המובלת על ידי קבוצות מיעוט, בתמיכת גורמים חיצוניים , לא רק ישראל , שמטרתן לערער את יציבות השלטון המרכזי, ואם לא יצליחו,אזי לקדם את חלוקתה של סוריה או חזרתה למלחמת אזרחים.
פרשנים שונים בתקשורת הערבית מזהירים מפני מה שהם מכנים "ברית המיעוטים", ברית שמנסה להחזיר את המצב למה שהיה לפני נפילת המשטר הקודם של בשאר אסד. לדבריהם,מדובר במעגל של קבוצות שנפגעו בעבר, המגבירות את מאמציהן לארגן ולתאם את כוחותיהן, תוך ניצול חולשות השלטון החדש , במיוחד הכשלים בניהול משבר סווידא.
הכנס באלחסכה העלה גם שאלות רחבות יותר לגבי כשלי הממשל החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני: כיצד הגיעו הדברים לנקודה הזו? מדוע נוצרה הברית הזו? מי אחראי להיווצרותה? כיצד ניתן למנוע את המשך ההתגברות של היריבויות והפילוג החברתי?
החשש המרכזי הוא שהמשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני לא מנצל את המומנטום שצבר עם נפילת המשטר הקודם של בשאר אסד, אלא מאבד את התמיכה הציבורית בקרב חלקים רחבים של החברה הסורית.
המשטר החדש בראשותו של אבו מוחמד אלג'ולאני נקט, מאז עלייתו לשלטון בדצמבר 2024, בגישה שמגבירה את התנגדות המיעוטים אליו: הוא הדיר אותם ואת זכויותיהם בחוקה החדש שהוא חיבר , צמצם את בסיס הכוח הפוליטי שלהם, הגביר את האפליה החברתית, וחיזק את השיח המפלגתי-עדתי, לכך יש להוסיף את מעשי הטבח בעלווים באזור החוף הסורי, ההתנכלויות לנוצרים ומעשי הטבח בדרוזים בסווידא.
הגישה הזו של אבו מוחמד אלג'ולאני מייצרת אויבים חדשים ומחזקת את הלכידות של הקבוצות שמתנגדות לו, כך שלמעשה המשטר החדש מספק ליריביו כלי להתנגדות כמעט ללא מאמץ.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הכנס באלחסכה הינו כנראה סנונית ראשונה וכי צפויים כינוסים נוספים נגד המשטר החדש בסוריה.
לדבריהם, הכנס חשף את חולשת המשטר החדש בראשותו של אבו מוחמד אלג'ולאני ואת הסכנה הגלומה בהיעדר ראייה אסטרטגית כוללת.
להערכתם,התנהלותו של אבו מוחמד אלג'ולאני מעלה את הסיכון להעמקת הפילוג החברתי, ליצירת בריתות אנטי-שלטוניות ולחזרה למאבקי כוח בין העדות השונות לבין השלטון המרכזי.
להערכתם,כדי למנוע את המשך ההתפוררות של המשטר החדש, אבו מוחמד אלג'ולאני נדרש לשינוי מדיניות מהותי ואת היחס שלו למיעוטים בסוריה.
אם הוא לא ישקם את אמון המיעוטים במוסדות הדמינה, במיוחד בכוחות הביטחון שלה, דבר שיאפשר לו להרחיב את בסיסי התמיכה הציבורית בו, סוריה תדרדר לפירוק המדינה לקנטונים או לפדרציות או למלחמת אזרחים עקובה מדם.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
