איראן מתקרבת לרגע האמת, מאז הודיעה ה"טרויקה האירופית" , צרפת, בריטניה וגרמניה, על כוונתה להפעיל את מנגנון הסנאפ־בק נגד איראן, נותרו לטהראן ימים ספורים להכריע: להיכנע לדרישות המערב או לשוב להיות תחת נטל הסנקציות הכבדות שהוטלו עליה לפני 2015.
שלושת התנאים האירופיים הם ברורים מאוד: חזרת פקחי סבא״א לפעילות מלאה בשטח איראן; חשיפת גורלם של 440 ק״ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה שנעלמו לאחר התקיפות הישראליות והאמריקניות בחודש יוני האחרון וכניסה למו״מ ישיר עם וושינגטון על הסכם גרעין חדש.
בתוך איראן מתנהל עימות חריף, המחנה השמרני הנוקשה קורא לגרש את פקחי סבא״א, לפרוש מאמנת ה־NPT ואף לשקול פיתוח נשק גרעיני, בדומה לקוריאה הצפונית.
מנגד, הנשיא מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ׳י מובילים קו מתון יותר, שהוביל להסכם קהיר האחרון ולהסכמה מחודשת על ביקורי פקחים בכל האתרים, כולל אלו שנפגעו בתקיפות.
הוויתור הזה נועד להרגיע את האירופים ולהוכיח גמישות. ואולם, סוגיית המו״מ הישיר עם ארה״ב , שהיא התנאי השלישי , נותרה הקשה ביותר ליישום בטווח הזמן הקצר.
החלטת הטרויקה האירופית כבר הובילה לקריסת שער הריאל, ואיראן מודעת היטב למחיר הכלכלי הכבד שייגבה אם יופעלו מחדש כל הסנקציות.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי בוושינגטון ובבירות אירופה רואים במנגנון הסנאפ־בק כלי אסטרטגי להחלשת איראן ולמניעת שיקום תוכנית הגרעין שלה שנפגעה מהתקיפות.
במקביל, פועלת איראן לצבור גיבוי מרוסיה ומסין, אך מבינה כי יכולתן לבלום את המהלך מוגבלת, הצהרות ישראליות ואמריקניות על אפשרות לסבבי לחימה נוספים מוסיפות לאווירה המתוחה.
לקראת שבוע המנהיגים בעצרת הכללית של האו״ם בניו יורק, שם ישתתפו גם הנשיא האיראני ושר החוץ שלו, השאלה המרכזית היא האם אירופה תסתפק בצעדים שכבר נעשו ותדחה את הפעלת מנגנון הסנאפ־בק, או שתדרוש מו״מ ישיר עם וושינגטון כתנאי הכרחי.
בשלב זה, התמונה נעה בין שלושה תרחישים אפשריים: פתיחות חלקית והארכת המו״מ, קיפאון שמוביל לאי־ודאות, או הסלמה והחזרת הסנקציות במלואן.
ההסכם שהושג לאחרונה בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית(סבא"א), בתיווך מצרי, מנסה להחזיר את הגלגל לאחור ולחדש את שיתוף הפעולה שנשבר בעקבות מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל.
אולם, מאחורי ההצהרות החגיגיות והאופטימיות הזהירה, מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר, רוויית חשדנות הדדית ואי־ודאות.
המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן, בסיוע ארה"ב, שבמהלכה הותקפו מתקני הגרעין של איראן, דחפה את הפרלמנט האיראני להחליט על הפסקת שיתוף הפעולה עם סבא"א ולאסור את כניסת פקחיה.
מבחינת טהראן,סבא"א אינה רק גוף מקצועי "ניטרלי", אלא גם מנגנון שמספק לגיטימציה לצעדים צבאיים של מדינות המערב נגדה.
המסגרת החדשה, שעליה הכריז רפאל גרוסי, מנכ"ל סבא"א, כוללת חידוש פיקוח על כלל המתקנים הגרעיניים באיראן.
אולם, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הבהיר כמעט מיד כי בשלב זה לא יתאפשר פיקוח מלא, והותיר את פרטי הגישה למתקני הגרעין "למו"מ נוסף".
במילים אחרות, ההסכם הוא התחלה, אך רחוק מיישום ממשי.
מה אומר ההסכם החדש בין איראן לסבא"א?
א.חידוש שיתוף הפעולה לאחר נתק ממושך.
ב.התחייבות איראן לאפשר פיקוח על כלל המתקנים הגרעיניים
.ג. קביעת מנגנון משותף לפתרון מחלוקות עתידיות.
ד.הסכמה על מסגרת גישה לפקחים למתקני הגרעין, כשאיראן מתנה את ההגעה להסדר מלא במשא ומתן נוסף.
ה.התחייבות עקרונית לשקיפות, לצד אזהרה כי צעדים "פרובוקטיביים" מצד המערב יביאו להקפאת ההסכם.
המדינות הערביות מברכות על כל חידוש של דיאלוג בין איראן לסוכנות לאנרגיה אטומית.
כווית, למשל, הדגישה את הצורך בשקיפות כדי להבטיח שהתוכנית הגרעינית האיראנית נותרת אזרחית.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המלחמה הקצרה בין ישראל לאיראן השפיעה מידית על שווקי האנרגיה ועל מחירי הביטוח הימי, והאפשרות לעצירת מעבר הנפט במצרי הורמוז המחישה עד כמה שברירי המצב הביטחוני באזור ועד כמה כל הסלמה עלולה לטלטל את המזרח התיכון כולו.
להערכת הגורמים הביטחוניים הבכירים, איראן חוששת מאוד מהפעלת מנגנון הסנקציות הנקרא "סנאפ בק" על פי הסכם הגרעין משנת 2015 וגם מהטלת סנקציות חדשות על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, לכן ניכרת ירידה בטון האיראני התקיף ובכירים איראנים רומזים כי יהיו מוכנים להטלת הגבלות על העשרת אורניום ולאפשר פיקוח בינלאומי בתמורה להקלות בסנקציות.
עם זאת, עדיין לא ברור אם מדובר באסטרטגיה זמנית של דחיית העונשים או במהלך אמיתי של שינוי.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי העתיד תלוי לא רק בנכונותה של איראן לשתף פעולה אלא גם בנכונות המערב להעניק תגמול ברור בתמורה.
חוסר האמון העמוק בין איראן למדינות המערב עלול להוביל לקריסה מהירה של ההבנות, ואם ייחשפו הפרות מצד איראן הסנקציות החדשות עשויות להיות קשות במיוחד. במקרה כזה, חוששים הגורמים המדיניים, איראן עלולה לערער את היציבות האזורית כדי ללחוץ על יריביה.
גורם מדיני בכיר אומר כי בשורה התחתונה ההסכם הנוכחי בין איראן לסבא"א הוא לכל היותר "הפוגה דיפלומטית" , אין מדובר בפריצת דרך. הוא נועד להרוויח זמן לכל הצדדים, אך אינו משנה את התמונה הגדולה.
תוכנית הגרעין האיראנית נותרת מוקד של חשדנות ודאגה, והאזור כולו ממשיך להתנהל תחת צל של עימות צבאי פוטנציאלי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
